המשבר הפיננסי של הרשות הפלסטינית קרוב לנקודת שבירה, מזהיר בכיר באו"ם
הרשות הפלסטינית סובלת ממשבר פיננסי הקרוב לנקודת שבירה, הזהיר המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון.
תמיכת התורמים, לרבות תמיכה תקציבית ישירה, ממשיכה בירידה רב-שנתית שלה. ההערכות מצביעות על כך שלרשות הפלסטינית יהיה גירעון תקציבי ב-2021 של כ-800 מיליון דולר. זה כמעט יכפיל את הפער של 2020", אמר אתמול טור וונסלנד למועצת הביטחון של האו"ם. "יכולת ההלוואות של הרשות מול הבנקים מוצתה".
פקיד האו"ם הפנה את תשומת לב המועצה למצב הכספי שבו נמצאת סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). למרות שהסוכנות "חובה ליציבות אזורית", אמר וונלנד כי "חייבים להיות לה את המשאבים הדרושים כדי למלא את המנדט שלה". במקום זאת, יש לו מחסור מתמשך בתקציב.
אונר"א תלויה כמעט לחלוטין בתרומות מרצון ממדינות החברות באו"ם.
הכנסתה של הרשות נפגעה גם מכך שישראל ניכתה חלק מהכנסות המס שהיא גובה מטעם הרשות, שלדבריה שימשו לתשלום קצבאות למשפחות הקדושים והאסירים ש"ביצעו פיגועי טרור" נגד הכיבוש. זה, אמר וונסלנד, מוסיף למצוקותיה הפיננסיות של הרשות.
מתאם מיוחד של האו"ם ניצל אז את ההזדמנות מול מועצת הביטחון להעלות חששות בנוגע לפרויקט E1 של ישראל, הכולל בניית אלפי יחידות התיישבות בלתי חוקיות על שטחים נרחבים בשטח הפלסטיני לצורך קישור גוש ההתנחלויות מעלה אדומים. לירושלים הכבושה. "זה ינתק את הקשר בין צפון ודרום הגדה המערבית, ויערער משמעותית את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית בת קיימא ורציפה כחלק מפתרון שתי מדינות במשא ומתן", ציין.
פקיד האו"ם הזכיר למועצה כי כל ההתנחלויות אינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי ו"נותרות מכשול מהותי לשלום". עם זאת, כ-650,000 ישראלים חיים ב-164 התנחלויות ו-124 מאחזים הפזורים על פני הגדה המערבית הכבושה ואל-קודס.
