עלייה של 50% בעוני בישראל
סקר שפורסם ביום רביעי בשבוע שעבר הראה כי יותר מ -250,000 משפחות יהודי בישראל נכנסו לקו העוני מאז תחילת קורונה, שמראה עלייה של 50%.
טיימס ישראל כתב בדו"ח של סו סורקיס: "על פי סקר לארגונים לא ממשלתיים של לטיט שנערך מתחילת השנה (2020), אחוז משקי הבית בישראל שהם הגיעו מתחת לעוני. קו, ועולה מ -20.1% ל -29.3%. אחוז זה מראה שכ- 850,000 משפחות בישראל חסרות השכלה יסודית, שירותי בריאות ומזון, ולאחר פרוץ הקורונה ומאז תחילת השנה 286,000 משפחות ירדו מתחת לקו העוני.
העמותה לאטיט פועלת למאבק בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי ותומכת מדי שנה ב 70,000 משפחות נזקקות ישראליות באמצעות ארגוני צדקה. לפי הדו"ח, כ- 143,000 משפחות הצטרפו ל -513,000 משפחות נזקקות שנזקקו למזון לפני פרוץ הקורונה. על פי הדו"ח, יש הערכות של 34,000 משפחות נזקקות שטרם הצטרפו לארגון הלאומי לטיט, הזקוקות מאוד למזון ולצרכים בסיסיים, ואינן מסוגלות לספק מזון.
בדו"ח נאמר כי עם תחילת קורונה הצטרפו 422,000 משפחות, המייצגות 14.5 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, ל- 699,000 משפחות (24.1% מהאוכלוסייה) שכבר חוו קשיים כלכליים כלשהם. בשעה שציין כי דוח העוני הלאומי מבוסס רק על הכנסה, הוסיף "טיימס ישראל": מדד עוני.
על פי שאלונים שערכה לטיט וניתחו, כמעט מיליון איש בערים יהודיות המכוסות על ידי ישראל מובטלים או בחופשת חובה ללא שכר. "טיימס ישראל" דיווח בחודש שעבר כי ארגוני צדקה נושאים את עיקר חוסר הביטחון התזונתי בישראל, וכי ארגוני הרווחה החברתית הציוניים אינם ממומנים ואינם מסוגלים להגיב. לטיט הוסיף בדו"ח כי יוקר המחיה, יחד עם ירידת השכר והיעדר הון עצמי בחלוקה, מחקו את מעמד הביניים של ישראל, פגעו באוכלוסייה המקופחת שלה, הגדילו את הפערים וצמצמו את הניידות החברתית. הארגון ביקש מגורמים ישראלים להקצות לפחות 225 מיליון שקל (69 מיליון דולר) כדי לסייע לחמישית מהמשפחות שחיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור.
וציין כי ההשלכות הכלכליות של מגיפת קורונה העמיקו את אי השוויון בשוק העבודה בישראל ומקופחים הם הפגיעים ביותר, הוסיף לטיט: "יותר משמונה מתוך עשר משפחות שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי לפני פרוץ הקורונה. משפחות דיווחו כי אין להן מספיק כסף קנו אוכל, ושליש מהמשפחות אמרו שהארוחות שלהם הצטמצמו בגלל עוני וסיפקו אוכל דל.
שלושה רבעים מהמשפחות הללו (73.9%) אמרו כי לילדיהם אין מחשב לחינוך מקוון, ושלוש מתוך עשר משפחות דיווחו כי ילדיהם החמיצו את בית הספר מכיוון שהם נאלצו לעבוד לפרנסת משפחותיהם. רבע מהמשפחות הללו דיווחו כי הפעילות החברתית של ילדיהם התדרדרה מכיוון שהם חסרי פרוטה ומתביישים מחבריהם.
בסקר, יותר מ -91% מהאנשים המבוגרים שקיבלו פנסיה אמרו כי הפנסיה שלהם אינה מספיקה בכדי לקנות מצרכים בסיסיים. הדו"ח פורסם על ידי הטיימס כאשר תושבי ישראל ערכו שוב ושוב עצרות וצעדות נגד מחאת נגד ממשלת של נתניהו.
תוצאות הסקר שערך ערוץ 12 מראות כי 58% מאזרחי ישראל אינם מרוצים מתפקודו של נתניהו בהפחתת השפעת הקורונה על הכלכלה.
העיתון "ידיעות אחרונות" פרסם גם כן את הנתונים ב- 8 בדצמבר, תוך ציטוט של משרד האוצר הישראלי, כי הגירעון התקציבי של ישראלהגיע ל -151 מיליארד שקל (46 מיליארד דולר) ב -12 החודשים האחרונים; סכום המתואר כחסר תקדים.
ראש ממשלת ישראל ורעייתו נחקרו מספר פעמים באשמת שחיתות, המכונה בתקשורת המקרים "1000", "2000", "3,000" ו- "4,000". בפרשה כביכול 1000, נאשם נתניהו בקבלת שוחד של כ -300 אלף דולר מבעלי ההון היהודים. בפרשת 2000 הואשם ראש ממשלת המשטר הישראלי בריב עם "ארנון מוזס", הבעלים של העיתון הישראלי המפורסם "ידיעות אחרונות" במטרה לתת סיקור חיובי עליו ועל פעילותו בעיתון זה ובעיתון.
העיתון הפרטי "ישראל הום" פירושו כי יריבתו של ידיעות אחרונות תופעל על ידי הממשלה. המקרה הידוע ביותר לשמצה של נתניהו, לעומת זאת, מתוארך למקרה של 3,000 המקרים שעניינם רכישת שלוש צוללות מגרמניה, שעורר מחלוקת רבה בשנת 2016, כאשר כמה מחברי הכנסת והפוליטיקאים הישראלים מתחו ביקורת חריפה על נתניהו.
המקרה כביכול 4,000 חוזר להתנגשות ראש ממשלת ישראל עם הבעלים של חברת בזק, המחזיקה בזכיינית אתר החדשות וואלה, שלטענת הפרקליטות הישראלית מואשמת בשחיתות רחבה. במקרה זה מואשם נתניהו במתן כספים של מיליוני דולרים לבעל החברה, שאול אלביץ ', על מנת ש אתר החדשות וואלה מדיה יתמוך בראש הממשלה ובמשפחתו.
