עסקאות יהלומים בין ישראל לאיחוד האמירויות סוכלו על ידי תקנות הבנקאות
סחר ביהלומים בין רמת גן לדובאי התנהל בצורה חלקה יותר באמצעות מגעים עקיפים לפני הסכם אברהם, אומרים מקורות בתעשייה.
תעשיית היהלומים בישראל מתאוששת ממשבר קוביד. על פי נתוני מינהל יהלומים, אבנים מיוחדות ותכשיטים במשרד הכלכלה, היבוא נטו של יהלומים גולמיים עלה ב-2021 ב-120% לעומת 2020 והיצוא עלה ב-146%. יצוא יהלומים מלוטשים עלה אף הוא בחדות.
בורסת היהלומים של דובאי היא מהגדולות בעולם עם מסחר שנתי של כ-25 מיליארד דולר, כפול מבורסת היהלומים ברמת גן. לבורסת היהלומים של דובאי ולבורסת היהלומים ברמת גן היו יחסים מצוינים עוד לפני הנורמליזציה הדיפלומטית בשנה שעברה, כשהמסחר מייצג 10% מנפח הסחר ביהלומים בישראל.
בעבר חברות יהלומים ישראליות ניהלו עסקאות עקיפות עם דובאי דרך הונג קונג, בלגיה והודו. אבל כעת מדווחים יהלומנים ישראלים כי בנק מזרחי טפחות (בורסה: MZTF ) ובנק דיסקונט (בורסה: DSCT ) (הבנקים העיקריים המעורבים במגזר היהלומים בישראל) מפעילים מגבלות קשות על העברת כספים לעסקאות יהלומים. הגבלות אלו הופכות את השלמת העסקאות למסורבלות וגורמות לעיכובים רבים ואף לביטול עסקות. לפי מקורות שמכירים את המצב, עסקאות בשווי מיליוני דולרים מתעכבות ומבוטלות מדי שבוע.
העיכובים בהעברת הכסף גורמים לבעיות קשות באשראי ובתזרים המזומנים בתעשיית היהלומים בישראל, שסבלה קשות במהלך מגיפת קוביד. דוגמה אופיינית לאחרונה למצב הבעייתי היא של יהלומן ישראלי שזכה במכרז מבורסת היהלומים של דובאי בשווי 2 מיליון דולר. הכסף נשלח אליו מאיחוד האמירויות אך הבנק הישראלי, שמנהל את חשבונו העסקי, הקפיא את הכסף. במשך שבועות ארוכים לא הצליח היהלומן לגשת לכסף, מה שעצר את המשך העסקה, בזמן שהוא עדיין מחכה שהבנק יבדוק את מקור הכספים.
רבים אחרים בבורסת היהלומים ברמת גן מדברים על מצבים דומים בעסקאות מדי שבוע הנעות בין עשרות אלפי דולרים למיליונים רבים. סוחרי היהלומים מדגישים את האבסורד שבעובדה שכעת, כשהדלת לדובאי פתוחה לרווחה עבור הישראלים, המסחר נפגע.
הסיבה לעיכובים היא שורה של מגבלות שקבעו הבנקים בתגובה למכתב של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. במכתב שנשלח באפריל האחרון נאמר כי בעקבות הסכמי אברהם סחר עם איחוד האמירויות חייב להיות כפוף לקריטריונים בינלאומיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור. המפקח על הבנקים הצביע על דו"ח FATF מאפריל 2020, שקבע סטנדרטים בינלאומיים מחייבים במאבק בתופעות אלו. הדו"ח ציטט מגוון פגמים בפיקוח באיחוד האמירויות והצביע על סיכונים גדולים בתחום זה. ראוי להזכיר שמאז דוח ה-FATF, הוטלו באיחוד האמירויות נהלי פיקוח כדי לתקן את הפגמים הללו.
הבנקים הישראלים נבהלו מהאזהרות של בנק ישראל ויישמו המלצות שיצרו את ההגבלות והתנאים המחייבים המעכבים ומביאים לביטול העסקות. מקורות המעורבים בבנקאות בינלאומית תומכים בעמדת המפקח על הבנקים ומסבירים שהפעולות הבנקאיות עם איחוד האמירויות הן מורכבות. הסיבות הללו כוללות פיקוח מוגבל ומעקב אחר כסף באזור הסחר החופשי של דובאי ורישום חברות זרות שם, שעיקר פעילותן מחוץ לאיחוד האמירויות, ולא ניתן לגשת אליהן. מקור אחד אמר, "ברור שיש חשיבות גדולה לסחר ולעסקים עם איחוד האמירויות, אבל יש סיבוכים גדולים, וצריך להיות פיקוח הדוק".
מבנק ישראל נמסר כי "הובהר למערכת הבנקאית כי לא מדובר ברשימה סגורה ועל התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות הפרטניות של העניין.
"הפיקוח על הבנקים עוקב אחר היקף הפעילות מאיחוד האמירויות, שצמח משמעותית בחודשים האחרונים, ומנהל דיאלוג עם המגזר הפרטי לאיתור מכשולים וקשיים בפעילות".
הבנקים רואים את הוראות המפקח על הבנקים על איחוד האמירויות כמחייבות.
מבנק מזרחי טפחות נמסר כי "הבנק פועל על פי הנחיות רגולטוריות".
מבנק דיסקונט נמסר כי "אנו פועלים על פי חוק לרבות הנחיות מבנק ישראל והתקנות המקומיות והבינלאומיות החלות על הבנק".
בורסת היהלומים ברמת גן מסרה כי "היקף הסחר עם דובאי ואיחוד האמירויות נמצא בצמיחה מהירה והפוטנציאל הכלכלי הוא עצום. אך לצערנו ההנחיות הקפדניות של הבנק המרכזי מערימות קשיים על יצואני היהלומים והבנקים המסחריים. נכון יהיה ליזום דיון שולחן עגול שיכלול את הרגולטור, הבנקים ונציגי תעשיית היהלומים, על מנת להסיר את המכשולים הרגולטוריים המיותרים ולתרום להגדלת היצוא ממדינת היהלומים. ישראל."
