מימון ממשלתי לא מצליח לשדל חברות טכנולוגיה ממרכז ישראל
תוכנית אחת לבדה הורידה לטמיון 624 מיליון שקל בסיוע לחברות להקים מרכזי מו"פ בבאר שבע, כך עולה ממחקר של הכנסת.
למרות הצמיחה המהירה של מגזר הטכנולוגיה בישראל והעלייה המהירה בהכנסות, הערכות השווי של החברות, מספר העובדים החדשים והמיסים הזורמים לקופת המדינה, כשלו השקעות הממשלה וחברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות באזורי הפריפריה. לפי מחקר של הכנסת, שהוצג היום לוועדת הכלכלה, לדיון בנושא הגדלת תעסוקת הטכנולוגיה באזורים, 53% מחברות הטכנולוגיה הישראליות ממוקמות בתל אביב.
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) אמר כי "היו כמה הצלחות בפריפריה כמו הבאת אינטל לקריית גת והפיכת יקנעם למרכז פעילות חשוב, אבל קרית גת ויקנעם כבר מזמן לא היו. בפריפריה".
624 מיליון שקל ירדו לטמיון בבאר שבע
אחד הכשלים הגדולים שהציגה מחלקת המחקר של הכנסת בכל הנוגע לתמריצים לחברות טכנולוגיה לעבוד בפריפריה נקרא "מסלול תקציב 15", שבו חברות שהקימו מרכזי פיתוח בבאר שבע קיבלו סבסוד לשכרם של אנשים שהתגוררו במקום.
בפרויקט, שהחל ב-2010 והגיע לשיאו ב-2014, חולקו 624 מיליון שקל - 2 מיליון שקל בממוצע לעובד - לרשימה מצומצמת של חברות שהקימו מרכזי פיתוח בבאר שבע ובהם ECI, שגייסו את חלק ארי בכסף - 354 מיליון שקל, וכן חברות נוספות בהן RAD, Audiocodes ו-EMC.
התוכנית, כך מצא המחקר, הופסקה לפני שנתיים. ל"גלובס" נמסר כי "לקוחותיו" צמצמו את פעילותם בבאר שבע, או לפחות לא הגדילו את נוכחותם באזור למרות ההון הגדול שגויס מהמדינה. ECI, למשל, סגרה את פעילותה בדרום, בעוד RAD ואודיוקודס לא הרחיבו את מרכזי הפיתוח שלהן וכיום כל אחת מהן מעסיקה פחות מ-100 עובדים. EMC, חברת הטכנולוגיה הבינלאומית היחידה שהצטרפה לתוכנית, צמצמה משמעותית את מספר מהנדסי הפיתוח במרכז המו"פ שלה והפכה אותו למעין מרכז 'אוף-שור' - כלומר מרכז תכנות שבו היה מו"פ למוצרים חדשים שהיו לא בליבת הפעילות של החברה.
אחת הבעיות מהן סבל הפרויקט הייתה משיכת עובדי טכנולוגיה לדרום. הם לא נהרו לשם בכמות גדולה. מכיוון שהתוכנית סיבסדה רק עובדים המתגוררים בדרום, החברות התקשו למצוא עובדים מתאימים ובקשותיהן להרחיב את המגבלות בגינן סבסדו עובדים לקריית גת ואשקלון לא התקבלו.
לאחר סיום התכנית החליטה רשות החדשנות להקים תכנית דומה בשם "עידוד משרדי מו"פ בפריפריה", במסגרתה החברות אינן זוכות לסבסוד שכר העובדים אלא תמיכה כוללת של בין 50% ל-70 % מהוצאות המו"פ, בעוד שרוב העובדים מתגוררים באזור.
התכנית פועלת באשכול רשויות מקומיות ועד כה לא זכתה לביקוש גדול מהחברות, אשר מתוך דאגה למחסור בעובדים מוכשרים בפריפריה, ובתקופת קוביד, מעודדת עבודה מהבית. עד כה הצטרפה למסלול זה רק חברה אחת - יצרנית השבבים DSPG - שקיבלה בשנה שעברה מענק של 6 מיליון שקל.
אחת הטענות של רכז המחקר בכנסת, שזכתה להד ביטון, היא שתכנית "הצבת הפריפריה במרכז" מעולם לא יצאה לפועל.
אחד ההסברים היה ששרשרת החדשנות לא תוקצבה כראוי וכי משרד האוצר או משרד הכלכלה מעולם לא העבירו את התקציב שהוקצה לתוכנית. "הרשות לחדשנות לא הכירה את התוכנית", אמר ביטון בדיון בכנסת.
רשות החדשנות דוחה את האשמות הללו וטוענת כי לאחר הפרסום לראשונה, התוכנית מעולם לא יושמה ולא הושלמה על ידי הגופים הממשלתיים. "מאז פרסום ההודעה לעיתונות בנושא, לא היו מאמצים מסונכרנים של הממשלה בנושא 'הצבת הפריפריה במרכז', נמסר מרשות החדשנות. "הרשות מפעילה מספר יוזמות מוצלחות בפריפריה לרבות. הקמת משרדי מו"פ של חברות גדולות בגליל והשקת שלוש חממות יזמות בכרמיאל, ירוחם ובני שמעון (ליד רהט)."
בעבר חממות פעלו לפי מודל שבו ניתנו ליזמים תמריצים לעבוד במשך שנתיים באזורי הפריפריה אך רובם אימצו התמחויות בכלכלה המקומית כמו פוד-טק וקנאביס רפואי.
לפי נתוני הכנסת, בשנת 2018 53% מחברות הטכנולוגיה היו בתל אביב, 23% באזור המרכז, 8% בירושלים, 7% בחיפה, 6% בצפון ורק 3% בדרום.
מה אפשר לעשות?
למרות שהכנסת דנה בבעיה, לא הוצגו סיבות לכישלון תוכניות העבר. כדי להפיק את הלקחים מהעבר, על הממשלה להימנע בעתיד מסבסוד שכר העובדים מכיוון שחברות הטכנולוגיה נוטות להעביר יותר ויותר משרות לתפקידי חוץ על חשבון מו"פ. חייב להיות יותר תיאום בין הרשויות המקומיות הרבות באזורי הפריפריה ולגבש אותן לאשכולות כפי שנעשה בפארק הייטק בר לב בצפון. צריך להשקיע יותר ביזמי טכנולוגיה שחיים באזורי הפריפריה במקום לנסות למשוך עובדים לעבור מהמרכז. הממשלה צריכה גם להשקיע ישירות במיזמי חינוך לצעירים ולנוער, כי המרכיב החשוב ביותר הוא פיתוח כישרונות.
אחד המיזמים המצליחים ביותר הוא מיזם חינוך למדע של מכון ויצמן. תמורת השקעות של 'רק' כמה עשרות מיליוני שקלים בנתיבות ובערד, עודדו תלמידי כיתות י' עד י"ב לחקור מדעים, מתמטיקה ופיזיקה.
