מגדל החלומות של עזה
למתקפה הישראלית על עזה במאי האחרון היו השלכות הרסניות.
מאות חיים אבדו, משפחות שלמות נמחקו ושכונות השטחו בעקבות מסע ההפצצות של ישראל.
מסע פרסום זה כיוון גם לכמה מגדלי מגורים/עסקים מעורבים גבוהים. אלה לא היו רק מאפיינים בולטים של קו הרקיע של עזה. הם החזיקו מקומות בולטים בלבם ובזיכרונותיהם של רבים מתושבי עזה: אלה שחיו ועבדו בה, וגם אלה שחיו בצלם ובהבטחתם.
בלעדיהם, העיר עזה נראית מעוותת וקודרת במיוחד.
אחד מאלה היה מגדל אל-ג'ווארה, גוש מגדלים בן תשע קומות שהושלם ב-2004 ושיכללו דירות מגורים, עסקים פרטיים, משרדים משפטיים וחינוכיים, וכן מספר משרדי תקשורת פלסטיניים וערביים ברובם.
המגדל נהרס למעשה ב-12 במאי בעקבות התקפות טילים ישראליות עוקבות.
היום, כל ההריסות של אל-ג'ווארה חוץ אחרונות פונו בגלל הסכנה שהיא מהווה.
אבל החלל שנותר מאחור הוא לא רק היעדרות על הקרקע. מאפיין בולט בחייה המקצועיים של העיר עזה, לפלסטינים רבים בעזה יש סיפורים הקשורים למגדל.
עם ההריסות שלו, יש הרבה זיכרונות וחלומות מאל-ג'ווארה קבורים כעת.
זיכרונות וחלומות הרוסים
אסמה אבו טלח, 33, סופרת ויזמית, קיבלה את עבודתה הראשונה כקודדת מחשב באל-ג'ווארה.
"המקום הזה ניצב חזק בזכרוני. התחלתי לעבוד שם לפני 10 שנים ויש לי הרבה זיכרונות יפים".
מגדל אל-ג'ווארה ואחרים מילאו תפקיד חשוב עבור רבים בחייהם המקצועיים, אמר אבו טלח לאינתיפאדה האלקטרונית.
"הם גילמו את זיכרונות העבודה שלי: פגישות עם עמיתים, ראיונות וסיום ימי עבודה. זה מרגיש כאילו הזכרונות שלי נמחקו, כאילו משהו עמוק בתוכי עומד להיכרת ואני לא יודע איך למנוע את זה".
עם כל כך הרבה חברות הממוקמות באל-ג'ווארה, חלקן, כמו אבו טלח, אפילו עברו מעבודה לעבודה בתוך אותו מגדל.
"ביליתי בזה הרבה מחיי", אמר אבו טלך. "זיכרון שלם נושא את חווית הצמיחה שלנו, את ההתפתחות שלנו בין החומות הללו, בהן הכרנו שותפים רבים לכל החיים, גם עמיתים וגם חברים. כל מה שמאיים על הזיכרונות שלנו מאיים על קיומנו בחיים ופוגע בנו מאוד".
מחמוד עמר, 42, הוא מפיק מוזיקלי ומהנדס סאונד.
עם חבר, ואאל בסיוני, פתח עמר סטודיו באל-ג'ווארה ב-2011, והגשים חלום לכל החיים. החלום הזה התנפץ תוך דקות ספורות.
"עבדתי הרבה שנים כדי להגשים את החלום הזה, ליצור את הסטודיו הזה ולעבוד בהפקה. אנחנו מתמקדים במוזיקה פטריוטית בתוך ומחוץ לפלסטין. ואל ואני ניסינו כל כך קשה להגשים את החלום שלנו. עם קצת תמיכה אישית הצלחנו לרכוש ציוד שמע והקלטה יקר שהיה קשה למצוא בעזה".
במשך 10 שנים, הוא אמר, הוא חי את החלום. אבל, כבר במהלך המתקפה הצבאית הכוללת של 2014, התברר שישראל החלה לכוון גם למגדלי מגורים ומסחר.
עמר התחיל לדאוג, אם כי, למרבה הצער, הוא לא פעל.
"כשישראל החלה במדיניות של השמדת מגדלים, התחלתי לחשוש מהאפשרות שהם יפצצו את המגדל שלי".
פרנסה ועבודות
עמר אמר כי הרס מגדל אל-ג'ווארה גובה מחיר גדול לו ולכל מי שעבד בו. הוא מעריך שהוא הפסיד כ-5,000 דולר בציוד אולפן בלבד, ציוד שגם אם היה לו כסף, יהיה קשה להחליף בעזה, שנמצאת תחת מגבלות ישראליות מתישות לגבי אילו סחורות ומוצרים יכולים להיכנס ומהם לא.
זו לא הייתה רק התקפה על פרנסתם - ועל התקוות וההזדמנויות של צעירים רבים - אלא התקפה על מקום מלא ברגעים יפים רבים.
הוא עדיין מבקר במקום שבו עמד המגדל.
"כל יום אני בא לכאן ומסתכל על זה, ובלב, אני מוצף בעצב גדול. אני לא מאמין שהמקום הזה כבר לא קיים."
עמר נחוש בדעתו לבנות עוד סטודיו. זה, הוא ציין, מה שהם חיים בעזה: הרס מתמיד ובנייה מחדש של חלומות.
מוחמד אל-סמוני, בן 46, אב לשישה ילדים, שימש בעבר כשומר במגדל אל-ג'ווארה.
"גם עכשיו אני בהלם. נהגתי לבלות את היום בעבודה במקום הזה שבו יש לי הרבה חברים. המגדל היה באמת עיר קטנה."
א-סמוני מובטל כעת מאז הפיגוע במאי, שלאחריו הגיעה האבטלה בעזה ל-50 אחוזים .
"לא ציפיתי שהמגדל יופצץ כי לא הייתה שם פעילות פוליטית. כשהצבא הישראלי הזהיר את יושבי המגדל שהם יפציצו אותו, אף אחד מאיתנו לא האמין לחדשות".
מאות אזרחים נהגו לבקר במגדל אל-ג'ווארה מדי יום כדי לנצל את המוסדות, החברות, השירותים והחנויות הרבים שבו. זה הפך למרכזי החיים בעיר עזה. כולם חשבו שזה בטוח.
אל-סמוני מתגעגע לעבודתו, ולא רק בגלל שהוא כועס על סיכוייו למצוא אחר במצב הכלכלי הנואש של עזה.
"המקום הזה מכיל כל כך הרבה זיכרונות שמחים ועצובים; זה היה מקום להישגים של כל כך הרבה אנשים... אבל זה מה שמלחמות עושות לנו. הם משאירים אותנו עם כאב, יום ולילה".
בנייה מחדש
בסך הכל, לדברי אחמד אל-זעים, הבעלים של מגדל אל-ג'ווארה, יותר מ-700 אנשים איבדו את מקום עבודתם - חלקם לצמיתות ואחרים רק זמנית - כתוצאה מהרס המגדל.
"המגדל היה ביתם של משרדי הנדסה, מרפאות, מסעדות, עורכי דין, רואי חשבון, דירות, נותני שירותים ציבוריים ומשרדי תיירות ונסיעות", אמר ל"אינתיפאדה האלקטרונית".
וזה היה יותר מזה בשבילו. זה היה בבית. בית שנהרס לנגד עיניו.
"לעולם לא אשכח את המבט בעיני הילדים שלי אחרי שהתפנו ועמדנו שם והסתכלנו על המגדל נפגע מטיל אחר טיל".
זה היה הבית שלהם. כל זיכרונות הילדות שלהם.
"הם בכו על ביתם ועל ילדותם. כשצפיתי בהם, צורח מפחד בצד הדרך, ראיתי כמה העולם הזה לא יציב".
אלזעים בונה מחדש. הוא ממהר. המגדל, אמר, היה פעם "הנשמה של השכונה".
הוא רוצה להפיח חיים בעזה שוב. והוא רוצה לעזור לאלה שנעקרו.
"עשרות בעלי דירות ובני משפחותיהם הפכו ללא קורת גג, ללא מחסה ויציבות. זה כל כך עצוב לאבד את המקום הזה לגמרי".
זו הייתה הפאניקה שלפני ההפצצה שרבים זוכרים בצורה חיה ביותר.
המשפחות המתגוררות במגדל אל-ג'ווארה התבשרו באישון לילה כי ביתן הוא יעד.
עשרות מיליונים
עם עיניים מעורפלות ומפוחדות, הם היו צריכים להרים את כולם.
"השכן שלי אמר לי באמצע הלילה שאני צריך לעזוב את הבית כי הבניין יופצץ", סיפר נביל אל-סקה, אחד התושבים לשעבר, לאינתיפאדה האלקטרונית.
"הערתי את שלושת הבנים שלי ואת אשתי וחיפשתי מסמכים רשמיים, כמו תעודות זהות, והטלפונים שלנו".
בתוך החיפזון, הצער היה עצום עבור רכזת הפרויקט בת ה-40.
"לא יכולתי לשלוט על הדמעות שלי. כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה עבודה ומאבק על מנת לקנות את הדירה הזו. זה היה רגע קשה ועצוב שהילדים שלנו לא ישכחו לעולם".
משפחת אל-סקה שוכרת כעת דירה ומתכוונת לחזור לגור בה ברגע שיקום המגדל.
בנייה מחדש של המגדל עשויה לעזור בטווח הארוך יותר, כאשר זיכרונות וקשרים חדשים נוצרים מחדש.
אבל לעת עתה, הפצצת ארבעת המגדלים של עזה במאי האחרון – בנוסף לאל-ג'ווארה, היה מגדל הנאדי, אל-שורוק ואל-ג'לעא – גרמה לתוצאות כלכליות משמעותיות.
לפי לשכת המסחר בעזה, סך ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהרס המגדלים מגיע לעשרות מיליוני דולרים.
"יש את ההפסדים הישירים כתוצאה מהרס המגדלים המסחריים, ויש הפסדים שנגרמו מפגיעה בתשתיות ועשרות החנויות הקטנות והבינוניות באזור שנפגעו גם הן במהלך המטח", אמר מאהר אל- טבאא של הלשכה.
"להרס המגדלים הללו יהיו השלכות שליליות חמורות על הכלכלה השברירית של עזה", אמר אל-טבאא.
וזה תמיד אותו דבר אחרי כל תקיפה ישראלית, הוא ציין.
"ההשפעות הגדולות ביותר מגיעות בשיעורי האבטלה והעוני הגבוהים לאחר כל מלחמה."
