האם על חיזבאללה להשתמש בכוח כדי למנוע מ"ישראל" לפעול בשדה הגז כריש?
למרות שחיזבאללה מגבה את ממשלת לבנון ליישב את הסכסוך הימי בדרכי שלום, סייד נסראללה הזהיר את "ישראל" כי "הכל על השולחן, [...] אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל אנחנו לא חוששים ממנה".
העימות בין לבנון לישות הכיבוש הישראלית על גבול ימי בים התיכון החריף לאחר שספינה שהופעלה על ידי חברת חיפושי הגז אנרג'יאן הגיעה ב-5 ביוני כדי להתחיל בקידוח בשדה הגז השנוי במחלוקת כריש, ודחפה את חיזבאללה להזהיר את הישות הישראלית משימוש כּוֹחַ.
המזכ"ל של חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, הזהיר את הישות הישראלית ב-9 ביוני כי שדה הגז כריש הוא "קו אדום", בדרישה מהישות להפסיק את פעילותה בשדה.
"הכל על השולחן להתנגדות [...] אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל אנחנו לא חוששים ממנה. ישראל חייבת לעצור את פעילותה בשדה כריש ולהוציא משם במהירות ומייד את ספינתה", סייד נסראללה. הזהיר בנאום בטלוויזיה.
"החברה שבבעלותה ספינת הקידוח צריכה למשוך אותה במהירות, והיא צריכה להיות אחראית מלאה לכל אובדן, בין אם הוא חומרי או אנושי", הוסיף נסראללה. "יש לנו את הזכות לעשות כל מה שצריך כדי לאסוף את המידע הנדרש כדי לבצע כל אופציה שנראה לנו נאותה".
"למחתרת יש בוודאי את היכולות הכספיות, הצבאיות והביטחוניות למנוע מהאויב להפיק נפט וגז משדה הגז של כריש", הוסיף.
סגן המזכ"ל של חיזבאללה נעים קאסם אמר לרויטרס כי חיזבאללה מוכן לפעול "כולל כוח" נגד פעולות הגז הישראליות במים שנויים במחלוקת ברגע שממשלת לבנון תאמץ מדיניות ברורה יותר בנושא.
"המנה העיקרית היא להגן על העושר שלנו"
לור אבי-חליל, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת לבנון, אמרה כי חיזבאללה "מייצג את ההתנגדות הלבנונית" ויפעיל כוח נגד כל איום.
"כשההתנגדות מגלה שיש סכנה לעושר הגז, יש לה את כל הזכות להגיב ולהגן על זכויותינו ועל זכות הדורות הבאים", אמר אבי-חליל לאל-מיאדין אנגלי.
"בל נשכח שההתנגדות מציעה את יכולותיה לתמוך בממשלת לבנון כדי שתוכל לשפר את יכולת המשא ומתן שלה".
אם חיזבאללה ישתמש בכוח כדי לעצור את "ישראל" מלפתח את שדה הגז כריש אם השיחות לפתרון הסכסוך הימי יתקעו, אמר אבי-חליל, "ההתנגדות לא מחפשת מלחמה למלחמה, אבל בכל פעם שמתעורר הצורך, להתנגדות יש את ההגנה שלה. אסטרטגיה."
"אחרי המשבר הכלכלי של לבנון, המנה העיקרית היא להגן על העושר שלנו, להבטיח את קיימותנו", ציין אבי-חליל.
הלחצים של ארה"ב והלובי הישראלי
בעקבות האיומים של מנהיג חיזבאללה להשתמש בכוח כדי להפסיק את פיתוח שדה הגז קאריש, ארה"ב הביעה דאגה ביום השני, 10 ביוני, מההסלמה והרטוריקה שהופעלו סביב הנושא.
מחלקת המדינה הודיעה גם ב-10 ביוני כי היועץ הבכיר עמוס הוכשטיין "ייסע ללבנון ב-13-14 ביוני כדי לדון בפתרונות ברי קיימא למשבר האנרגיה של לבנון".
עם זאת, למרות שהייתה מחויבת לעסקת החיפושים שלה עם לבנון, טוטאל הדגישה כי היא לא תתחיל בפעילות בבלוק 9 עד שהסכסוך הימי הישראלי-לבנוני ייפתר, לפי MEE.
כשנשאל מדוע טוטאל סירבה לחקור גז עבור לבנון בבלוק 9 למרות ש"ישראל" הצליחה לשכנע את כלי השיט של אנרג'יאן פאוור לפתח את שדה הגז השנוי במחלוקת כריש עבור "ישראל", האשים אבי-חליל את ארה"ב בלחץ על חברות בינלאומיות להפעיל נפט קאריש. גז בגבולות ימיים שנויים במחלוקת.
אבי-חליל אמר לאל מיאדין: "ארה"ב שואפת להעביר את ההשפעה לאויב הישראלי במשרק הערבי, כלומר להפוך לנקודת התייחסות מובילה לכל מדינות האזור".
אבי-חליל הוסיף: לאחר שארה"ב הכירה ב"ירושלים" כבירת הישות, "הכנסת העבירה את חוק הלאום היהודי, המוכיח את יישום המדיניות של האויב של הפיכת הכל לישראלי וייהוד בתוך ישראל".
אבי-חליל הדגיש כי האויב הישראלי עבר לבסס את השפעתו בחו"ל באמצעות יישום מדיניות חוץ אזורית, והוכיח שוב את "יכולותיו הפוליטיות-דיפלומטיות של האויב ויכולתו לשכנע חברות מערביות, לרבות ספינת הכוח האנרגיה, לחקור את קאריש."
היא אמרה לאל-מיאדין אינגליש: "זה נובע מהלחצים שהפעילו ארה"ב והלובי הציוני על חברות בינלאומיות שחולקות עם האינטרסים הכלכליים והיכולות החומריות שלהן".
פתיחה מחדש של המשא ומתן
הוכשטיין נחת ביום שני בביירות ונפגש ביום שלישי עם הנשיא מישל עאון ועם בכירים נוספים בממשלה וחברי פרלמנט כחלק מהמשא ומתן העקיף לתיחום הגבול הימי.
הנשיא עאון קיבל את הוכשטיין בנוכחות שגריר ארה"ב בביירות דורותי שיאה, ועאון הודיע ??להוכשטיין על עמדתה הרשמית של לבנון בנוגע לתיחום הגבולות הימיים והדגיש את זכויותיה הריבוניות של לבנון על מים ומשאבי טבע.
כתב אל-מיאדין, בהסתמך על מידע שהגיע, ציין כי לבנון תדרוש את שימור שדה קנא כולו, ובכך לדבוק בכל עושר הנפט, גם מעבר לקו 23, ודחה את הקו שקבע הוכשטיין בעבר בפברואר, לפיו חתך. מחוץ לחלקים של בלוק מס. 8.
הכתב מסר כי עאון "השיב בעל פה להצעתו הקודמת של הוכשטיין והציג הצעה חדשה", והוסיף כי עאון "ביקש תשובות מהירות דרך הוכשטיין מהצד השני, כלומר תל אביב".
שיחות עקיפות בין לבנון ל"ישראל" הסתבכו בשנת 2021 לאחר שלבנון דחקה את תביעתה באזור השנוי במחלוקת מגבול המכונה "קו 23" דרומה יותר ל"קו 29", והוסיפה כ-1,400 קמ"ר (540 מייל רבוע) לשטחה. גבולות ימיים, כולל חלק מכריש.
כדי להתגבר על המבוי הסתום, על פי דיווחים בתקשורת, הוכשטיין הציע החלפת שדות שתיצור גבול בצורת S במקום קו ישר, אך לבנון לא הסכימה רשמית להצעה.
שני מקורות רשמיים עלומי שם אמרו לרויטרס ב-14 ביוני כי הנשיא עאון ידרוש משליח האנרגיה האמריקני שהשיחות העקיפות יתחדשו בהקדם האפשרי וכי "ישראל" תפסיק את כל העבודות בקריש עד לסיום המשא ומתן, אמרו שני הגורמים.
בתשובה לשאלה האם ביקורו של הוכשטיין בביירות יכול להניע מחדש את המשא ומתן הגבול הימי העקיף, אבי-חליל אמר שזה תלוי בהצעותיו של הוששטיין.
"השקה מחדש של המשא ומתן קשורה להצעות שיוצגו על ידי השליח האמריקני, שחייבות לקחת בחשבון את האינטרס הלבנוני", אמר אבי-חליל.
"הדעות מאוחדות לגבי ההחלטה שקיבל כבודו נשיא הרפובליקה, שמחזקת את העמדה הלבנונית", הוסיפה.
השיחות הקודמות נתקעו לאחר שלבנון נמסר כי המפה שבה השתמש האו"ם בשיחות דורשת שינוי. עדיין לא ברור אם לבנון תוכל לחדש את השיחות כעת מבלי שהמפה תשתנה.
"אנו יכולים לומר שביקורו של השליח האמריקני בביירות היום פירושו חידוש המשא ומתן, במיוחד אם ארה"ב לא רוצה הסלמה באזור", אמר אבי-חליל לאל-מיאדין אנגלי. "[עקיף] משא ומתן הוא הכרח בשלב זה".
