בפני הרשות הפלסטינית עומדות שתי אפשרויות; להילחם ב'ישראל' או להילחם בפלסטינים
המעצרים האחרונים היו בהלם לתושבי שכם, שיצאו לרחובות במטרה למחות על החלטת הרשות להתמקד בהתנגדות הפלסטינית.
עימותים אלימים בין מפגינים פלסטינים לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, ביום שני, הביאו למותו של בן 53 והיוו נקודת מפנה ביחסים בין הרשות הפלסטינית לסיעות ההתנגדות החדשות שהוקמו בתוך הרשות הפלסטינית. הגדה המערבית הכבושה.
שירות הביטחון המסכל של הרשות עצר ביום שני בערב בעיר שכם שני לוחמי התנגדות פלסטינים המבוקשים על ידי "ישראל", מוסב שתייה ואמיד טבילה. מוסב שתייה, הבולט מבין השניים, התחמק ממספר מסעות מעצר ישראליים מאז יוני אשתקד. שתייה הצליח להימלט גם מניסיון התנקשות ישראלי ב-24 ביולי, שהותיר שלושה לוחמי התנגדות פלסטינים נוספים למותם, לאחר ש"ישראל" הסתערה על העיר שכם עם מאות אנשי צבא, כולל יחידות כוחות מיוחדים.
המעצרים היו בהלם לתושבי שכם, שיצאו לרחובות במטרה למחות על החלטת הרשות לכוון את ההתנגדות הפלסטינית. הן בשכם והן בג'נין, שני המקומות שבהם הקבוצות החמושות הפלסטיניות היו הפעילות ביותר, יצאו לוחמים חמושים לרחובות כדי לפרסם הודעות המגנות את פעולות הרשות הפלסטינית. למרות שכוחות ההתנגדות בשכם הצהירו בבירור כי רוביהם אינם מכוונים לאיש מלבד הכיבוש, הם הדגישו כי אין למבחן את סבלנותם.
לא חלף זמן רב עד שצעירים יצאו לרחובות להבערת צמיגים במרכז שכם וקראו קריאות תמיכה בשתייה ובטבילה, להן הגיבו כוחות הביטחון של הרשות בירי וגז מדמיע. גם לוחמי התנגדות פלסטינים ירו בחזרה לעבר כוחות הרשות ומאוחר יותר הוכרז כי אזרח בן 53 נורה ונהרג, האירוע הואשם ברשות הפלסטינית.
התמונות שיוצאות מהגדה היו מדהימות; צעירים מיידים אבנים לעבר כלי רכב צבאיים, בעוד כוחות מאומנים במערב יורים גז מדמיע וכדורים בחזרה, אלא שהפעם הכוח הצבאי אינו ישראלי, הוא קורא לעצמו הפלסטיני. כדי להוסיף חטא על פשע, התברר כי הרשות הפלסטינית קיבלה את ההחלטה לבצע את מסע המעצרים שלה על סמך בקשת משטר הכיבוש הישראלי. נראה שחוסיין א-שייח', מזכ"ל הוועד הפועל של הרשות הפלסטינית, הוא המקור לפקודה שניתנה לביצוע המעצרים.
נכון לעכשיו, הרש"פ הוכנסה למצב הגנתי הרגיל שלה, שבו היא מנסה להצדיק את פעולותיה והצעותיה לשכנע את הפלסטינים שמאמצי ה"תיאום הביטחוני" שלה הם לטובת העם הפלסטיני, דבר שהפלסטינים רואים דרכו. כל ההסברים והתירוצים בעולם לא יצליחו לכסות על מה שהתרחש ביום שני הזה. בדיוק כפי שהיה בשנה שעברה, כאשר כוחות הביטחון של הרשות הכו באכזריות למוות את הפעיל האהוב, ניזאר בנאט, לאחר שהוציאו אותו מביתו לעיני משפחתו. לפי אמנסטי אינטרנשיונל, ברור בשלב זה שהרשות הפלסטינית לא הצליחה להבטיח אחריות על רצח ניזאר בנאט, ולכן אין זה מפתיע שכוחות הרשות גולשים במדרון חלקלק לכאוס.
כשם שארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו לא הצליחו להתאים את הלך הרוח שלהם לעידן הנוכחי, כך גם הנהגת הרשות הפלסטינית. עלינו להכיר בכך שאנו עדים כעת לעידן בו מורגש הביטוי של דור פלסטיני חדש; סיעות התנגדות מזוינת קמות, התנגדות מזוינת המאוכלסת - בעיקר - על ידי צעירים בין הגילאים 18-25. כשאנחנו מפרקים מה זה אומר; זה מצביע על כך שלוחמי ההתנגדות של היום בגדה המערבית היו רק ילדים קטנים כשהתרחשה האינתיפאדה השנייה. הלוחמים בג'נין ובשכם כיום, משתלבים במגמה שהחלה להופיע בתחילת עד אמצע שנות ה-80, כאשר צוותי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (ג'האד האסלאמי בפלסטין) התארגנו באמצעים צנועים כדי להילחם בכיבוש.
ההתנגדות הפלסטינית בגדה המערבית לא זוכרת איך זה הרגיש לראות את ההתנגדות נמחצת, במהלך 'חומת מגן' האכזרית של "ישראל" ב-2002, הם לא מפחדים ומאמינים בניצחון. אולם הבעיה הגדולה ביותר שעומדת בפניהם כעת, החלה בשנת 2002, בעקבות 'מגן מגן של מבצע'; זה הפירוק והרפורמה של ה-CIA של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. אף אחד לא אוהב לדבר על זה, אבל זה נכון ולא ניתן להתווכח, בהוראת האינטרסים הישראלים, האיחוד האירופי וארה"ב, כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית הפכו לכוח משימה "אנטי טרור" מאומן ומצויד מערבי-ירדני, שתוכנן לעשות את המשימות הכבדות עבור צבא הכיבוש הישראלי.
מאז תום האינתיפאדה השנייה, ב-2007, לא ראינו את המאבק המזוין הנמרץ שאנו רואים היום בגדה המערבית, ולכן כוחות הרשות הפלסטינית היו מסוגלים לבצע את תפקידם, ללא דחיפה מועטה. עם זאת, עבר זמן רב מדי מאז שהסכמי אוסלו והרטוריקה של הישות הציונית חזרו לזו ששמרה עליה במהלך שנות ה-70, בנוגע לממשל עצמי פלסטיני. הפלסטינים אינם רואים תקווה לשינוי והרשות הפלסטינית אינה מתקדמת כל שהיא לקראת השגת מדינה פלסטינית כלשהי. הבורגנות הפלסטינית ברמאללה מאושרת לחיות בעולם הפנטזיה הדמיוני שלה והרשות קלטה כעת את ארגון השחרור של פלסטין (אש"ף). לא היו בחירות לאומיות מאז 2006 והאי-כלכלה של הגדה המערבית, הנשלטת לחלוטין על ידי הישות הציונית והמשטר הירדני, מחמירה עבור העניים ביותר בחברה.
הרשות הפלסטינית מתחילה כעת להתמודד עם הסיוט הגרוע ביותר שלה, האולטימטום שכולנו ידענו שמגיע בשלב מסוים; הם יכולים להפנות את רוביהם כלפי הישות הציונית, או שהם יכולים להפנות את רוביהם להתנגדות הפלסטינית ולהתמודד עם קץ כוחם כפי שאנו מכירים אותו. אין יותר עמידה באמצע, מנסה לרצות את המערב על ידי שיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש הישראליים ב"תיאום ביטחוני" ומשחק של גינוי הזוועות הציוניות, תוך שהם מתחננים על ברכיהם לשלום. הפרק הבא הולך להיות אלים, כעת מוטל על אלה בתוך אותה הנהגת מפלגת פתח להחליט לאן הרשות הולכת ובאיזה צד של האלימות הם עומדים להיות, כי לבקש שיחות שלום לא הולכת לפתור את המצב של היום. נושאים.
