כיצד נמנעו מנתניהו וברק לתקוף את איראן?
שלוש פעמים, בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, התקרבה ישראל להחלטה לפתוח במתקפה צבאית על איראן, בטענה למנוע ממנה לבנות נשק גרעיני. זה היה בסתיו 2010, בסתיו 2011 ובקיץ 2012. שר הביטחון דאז, אהוד ברק, היה שותף למאמצי נתניהו לבצע את הפיגוע.
מספר דיווחים בעיתונות עסקו בנושא זה במהלך השנים האחרונות. עם זאת, ספר עדכני, שכתב העיתונאי הישראלי, עדיין אינפורמטיבי, המדגיש את צעדיו של נתניהו לשכנע גורמים מדיניים לתמוך בתקיפת איראן, בהתנגדות השרים וראשי שירותי הביטחון ותפקידו של נשיא ישראל דאז. שמעון פרס, בסיכול התוכנית של נתניהו וברק. הספר יצא לאור בכותרת "קוד נתניהו", ובעיתון "מעריב" ואתר "וואלה" פרסמו אתמול, שלישי, פרק ממנו.
נתניהו החל את ניסיונותיו לגייס תמיכה בתוך הממשלה לתקיפת איראן בפגישה בחצות ב-24 באוקטובר 2011 עם המנהיג הרוחני של תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף, בביתו של האחרון. לש"ס היו ארבעה שרים בממשלה, שזמן קצר לפני כן תמכו בהוראת רבם בביצוע עסקת חילופי שבויים עם חמאס על מנת להחזיר את החייל השבוי גלעד שליט, למרות התנגדות לעסקה בקרב המדינות. חוגי ימין כפי שהוא יחד עם שחרור של יותר מאלף אסירים פלסטינים.
כדי להוציא לפועל מתקפה על איראן, נתניהו ביקש את תמיכתם של פוליטיקאים אמריקאים מהמפלגה הרפובליקנית, למרות התנגדותו העזה של הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה, לתקוף את איראן והעדיף פתרון דיפלומטי. אובמה התכונן אז לבחירות לנשיאות ולקדנציה שנייה, בעוד שנתניהו קיבל את האתגר הרפובליקני שלו, מיט רומני, בישראל במחיאות כפיים סוערות.
כשנתניהו נפגש עם הרב יוסף, הוא דרש לכבות את המצלמות בבית ולצאת כל מלוויו מהחדר. נתניהו אמר לרב, "עם ישראל מתמודד עם איומים. הגעתי אליך כי אנחנו נמצאים בזמן מכריע. ייתכן שבתוך ימים נקבל החלטה לתקוף את איראן. אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור. וזו היא איראן עצמה שניסתה להשמיד את עם ישראל (לפי הנרטיב התנ"כי). "שואה אחת, ואני לא אתן לחזור עליה. לא אשים את גורלנו בידי העולם. ובקרוב ההתקפה תהיה מאוחרת מדי".
יוסף שאל על עמדת ארה"ב לגבי מתקפה כזו, בעקבות שיחות שהתקיימו בינו לבין שגריר ארה"ב החדש, דן שפירו. נתניהו השיב כי "אי אפשר לסמוך על העולם".
כשהרב שאל: "לא יכול לחכות", השיב נתניהו, "המטוסים שלנו מסוגלים לפגוע במתקני הגרעין באופן שמפריע לתוכנית לשנים רבות. אנחנו צריכים זמן. אם לא נפעל בהקדם, זה יעשה להיות מאוחר מדי. הייתי מעדיף שהאמריקאים יתקפו, אבל בינתיים אנחנו חייבים". להתכונן לעשות את זה בעצמנו".
נתניהו הופתע משאלותיו של הרב, ששאל גם על תפקידו של הרמטכ"ל לשעבר והשר לנושאים אסטרטגיים, משה יעלון, המקורב אליו. נתניהו הבטיח לו ש"יעלון יבוא אליך היום או מחר. אני אדאג לזה באופן אישי", אמנם נתניהו מכיר את התנגדותו של יעלון למתקפה ישראלית עצמאית, אך הוא היה מודע לכך שלא יוכל למנוע פגישה כזו. לנתניהו התברר שנכשל במשימתו ושהרב סירב להיות "חותם גומי" להתקפה כזו. אולם נתניהו חזר ושוחח עם הרב מספר פעמים בעניין.
לפי הספר, בין חברי השמינייה, גוף שר לצד הקבינט לענייני פוליטיקה ובטחון, שר אחד תמך בפיגוע, אביגדור ליברמן, יחד עם נתניהו וברק, ואילו חמשת השרים האחרים, בהם יעלון, התנגד למתקפה.
הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ראש המוסד מאיר דגן וראש השב"כ יובל דיסקין לפני תום כהונתם במחצית הראשונה של 2011. הם הגדירו את רעיון התקיפה באיראן כ"משיחי".
עם זאת, הספר הצביע על כך שהתנגדות זו "לא הייתה נטולת חשבונות אישיים", משום שנתניהו "צמצם את השפעתו של דגן" ולא האריך את כהונתו, והוא לא מינה את דיסקין לראש המוסד, למרות שרמז לכך.
נראה כי עזיבתם של השלושה הסירה מכשולים עיקריים להחלטה לתקוף. נתניהו וברק סברו כי היורשיהם - הרמטכ"ל בני גנץ, ראש המוסד תמיר פרדו וראש השב"כ יורם כהן - קלים יותר לשכנוע, וכי המשימה העיקרית הייתה לשכנע רוב בין השרים. אבל נתניהו וברק הופתעו מהתנגדותו של השר אלי ישי מש"ס, שנתמך על ידי "שמונת" השרים יעלון, דן מרידור ובני בגין.
גם נשיא המדינה שמעון פרס והשגריר האמריקני שפירא שמו את כל משקלם על מנת שישי ימשיך בהתנגדותו. לפיכך החליטו נתניהו וברק לפנות לרב יוסף ונתניהו ערך ביקור לילי אצל הרב. בית, ולאחר מכן נקבעה פגישה בין יעלון לרב.
לפי הספר, יעלון התרעם על ברק וחשב שהוא "מטעה". גם יעלון סירב לקבל את יוקרתו של ברק מול נתניהו. הוא היה משוכנע שברק מונע מאינטרס פוליטי להישאר בתפקיד. יעלון אמר לרב כי "ישראל לא צריכה לתקוף עכשיו. אנחנו לא במצב הזה עכשיו. אהוד ברק דוחף חזק את כולם לתמוך בפיגוע. אני מפקפק במניעים שלו. אמרתי את זה גם לאלי (ישי), וכן הוא יודע את עמדתי".
נראה כי יעלון שכנע את הרב שאמר על ברק לאחר פגישה ביניהם "זה שועל. הוא מסוכן לבני ישראל. הוא לא דובר אמת".
פרס: "ישראל לא יכולה לתקוף את איראן"
במהלך פגישה קריטית על התקיפה באיראן, הראשונה מסוגה, התנגדו אשכנזי, דגן ודיסקין לפיגוע. אשכנזי אמר אז כי לצה"ל אין יכולת צבאית ליישם זאת. דגן הגיע לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והזהיר כי הפיגוע עלול להוביל למלחמה ולכן חייב לקבל את אישור הממשלה ולא גוף זעיר. מאוחר יותר אמר ראש המודיעין הצבאי, עמוס ידלין, לאשכנזי: "אתה יודע שהם (נתניהו וברק) לא מסוגלים לעשות את זה".
ישראל לא פתחה במתקפה נגד איראן בסתיו 2011, וגם לא בקיץ 2012, כשנתניהו וברק רמזו למנגנון הביטחון, הממסד המדיני, הממשל האמריקני והציבור הישראלי כי התקיפה קרובה וכי היא קרובה. היה עניין של כמה ימים או שבועות. פרס קיבל בזמנו אחריות על ריכוז המאמצים לרסן את נתניהו וברק".
קלינטון בישראל, יולי 2012
בפגישה בהשתתפות ההנהגה המדינית והביטחונית בלשכתו של פרס באמצע אוגוסט רמזו נתניהו וברק כי הצבא מוכן לבצע את הפיגוע. לאחר מכן יזם פרס ראיון טלוויזיה בערוץ השני (כיום ערוץ 12), במהלכו הדגיש כי "ישראל לא יכולה לתקוף את איראן לבדה".
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, טום דונילון, הגיע לישראל באמצע יולי 2012, לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, והשמיע איום ברור על נתניהו וברק, כשאמר להם כי "אם תתקפו באיראן, נפרש. זאת כהתערבות בבחירות והפלת נשיא המדינות." מאוחדת". לאחר מכן ביקרה בישראל שרת החוץ האמריקאית, הילרי קלינטון. במקביל, הגיע לישראל המועמד הרפובליקני מיט רומני.
נתניהו חתר להעניק תמיכה לרומני, ואירח שתי ארוחות ערב מפוארות, אחת גדולה לגיוס הקמפיין של רומני, ואחת קטנה יותר בבית נתניהו, אליה הוזמנו רומני ורעייתו, וכן השרים ליברמן וברק. עם זאת, ברק החליט שלא להשתתף במיני-ארוחת ערב, ובשיחות סגורות מתח ביקורת על התערבותו של נתניהו בבחירות בארה"ב.
לאחר מכן, נתניהו וברק המשיכו להפגין עמדה מאוחדת. "זה לא יהיה פיקניק, אבל ישראל לא תושמד ולא נהפוך למצורעים בעולם. מי שמתנגד יכול להתפטר", אמר ברק לשרים, שנזהרו מקריאת ההצבעה על הפיגוע כמטוסים ישראלים. פנה לאיראן.
נתניהו: "ברק מכר אותי לאובמה"
רוסיה וסין, יחד עם ארה"ב, הלכו בעקבות נתניהו וברק, ושלוש המעצמות חששו ממלחמה שתצית את המזרח התיכון, תערער את שווקי האנרגיה ותביא לעלייה חדה במחירי הנפט.
אולם שירותי הביון של מעצמות אלו לא ידעו שהתפתחויות פוליטיות פנימיות בישראל ימנעו תקיפה באיראן. נתניהו החליט להקדים שנה את הבחירות לכנסת ולקיים אותן בספטמבר 2012, במטרה להבטיח קדנציה שלישית כראש ממשלה, ולהבטיח מקום ברשימת מפלגת הליכוד של ברק, שעמדה אז בראש רשימה עם חמש כנסות. חברים ולא ציפו שזה יצליח בבחירות הבאות. אולם תוכניתו של נתניהו נבלמה, והוא נסוג מהקדמת הבחירות.
פירס ואובמה
הספר ציין כי נסיגת מופז, בשיא המאמצים הדיפלומטיים הגלויים והסמויים של ארה"ב למנוע את הפיגוע, הביאה את ברק למבוי סתום פוליטי. נראה היה שהקדמת הבחירות הייתה מציאות מתה, והוא הבין שנתניהו לא יבטיח לו מקום ברשימת הליכוד, בשל התנגדות הנהגת המפלגה, ושנתניהו יעדיף בריתות מפלגות המועילות לו.
בסוף קיץ 2012 החל ברק לפרוש בפומבי מבריתו עם נתניהו. במהלך ספטמבר הוא דיבר בכמה במות על הסתייגותו מהתקיפה באיראן. הוא אמר באחד מנאומיו כי "האחריות של ההנהגה הפוליטית היא להרחיק מלחמות, ולנהל אותן צריך להיות לאחר מיצוי כל האפשרויות".
לאחר מכן ביקר ברק בארה"ב לשיחות עם גורמים אמריקאים, אך הוא לא הודיע ??לנתניהו על פגישתו עם ראש עיריית שיקגו, רחם עמנואל, המקורב לאובמה. כמו כן, הדיר ברק את שגריר ישראל בוושינגטון ומקורב לנתניהו, מייקל אורן, מפגישה זו ומפגישתו עם היועץ לביטחון לאומי האמריקני דונילון.
נתניהו כעס לאחר שנודע על פגישותיו של ברק, ואמר "אהוד מכר אותי לאובמה. אני לא רוצה לשמוע עליו כלום". יעלון הודיע ??כי יפטר את ברק ויתכונן לתפקיד שר הביטחון.
בספר שיצא לאור ב-2015, בשם "ברק: מלחמות חיי", אומר ברק כי תיאם עם נתניהו בנושא האיראני, "והיינו פעמים רבות בסף הפיגוע, והממסד (הביטחוני) זז. למצב כוננות, אבל לא זכינו לתמיכה של רוב בין השרים ותמיכה ברמת ביטחון גבוהה.
ב-2019 דיבר נתניהו על ברק ואמר כי "אם היה לי רוב, בהחלט הייתי עושה את זה". אלא שלטענת היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, נתניהו לא נזקק לתמיכה של רוב, אלא לאישור ראש הממשלה ושר הביטחון, כי הפיגוע הזה תואר כמבצע מקומי ולא כמלחמה. פיינשטיין סבר שנתניהו וברק לא ביצעו את הפיגוע כדי שלא ישאו באחריות לבדם.
