יוקר מחיה גם באקדמיה: עלייה במספר הסטודנטים שנעזרים בהורים
לפי הסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים נרשמה עלייה של 10% בהוצאה החודשית הכוללת של הסטודנטים שעומדת על 6,000 שקלים. 43% מהסטודנטים נעזרים בהורים, לעומת 39% ב-2021
העלייה ביוקר המחיה משפיעה דרמטית על הסטודנטים. עלייה של 10% נרשמה בהוצאה החודשית הכוללת של הסטודנטים שעומדת על 6,000 שקלים לסטודנטים שאינם מתגוררים בבית הורים. 43% מהסטודנטים דיווחו שהם נתמכים ע"י ההורים. כך עולה מהסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית שמתפרסם זו השנה ה-13. הסקר נערך ע״י ההתאחדות ומכון ׳מאגר מוחות׳ והשתתפו בו כ-14 אלף סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ.
על פי הסקר, ההוצאה החודשית הממוצעת לסטודנט שאינו גר בית ההורים עלתה ב-10% מ-5,450 שקל ל-6,000 שקל. בין היתר מרכיב הדיור עלה ב-10% ל-2,750 שקל ומרכיב המזון עלה ב-7% ל-1,350 שקל. מרכיב הנסיעות עלה ב-19%. עם זאת כדאי לשים לב לפערים הגדולים בין המוסדות. ההוצאה החודשית של סטודנטים במכללות הפרטיות עומדת על 7,400 שקל, לא כולל שכר הלימוד שעומד על עוד 3,000 שקל לחודש. לעומת זאת, ההוצאה החודשית של סטודנטים באוניברסיטאות עומדת על 4,900 שקל בלבד, כלומר מדובר בפער של 2,500 שקל.
השכר החודשי הממוצע לסטודנט עומד על 5,000 שקל והוא עלה בכ-200 שקל שהם 4% מ-4,800 שקל ב-2021. המשמעות היא שההוצאה הממוצעת לסטודנט גבוהה ב-20% מהשכר החודשי. השכר דומה להוצאה של סטודנטים המתגוררים בבית ההורים (4,800 שקל לחודש).
לא פלא ש-43% מהסטודנטים דיווחו כי הם מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם במהלך לימודיהם, עלייה של 4 נקודות אחוז לעומת 39% שקיבלו סיוע ב-2021. גובה הסיוע הממוצע הוא 2,000 שקלים לחודש, עלייה של 14% לעומת השנה שעברה. גם כאן יש פערים. הסיוע לתלמידים במכללות הפרטיות עומד על 2,350 שקלים לחודש בממוצע ובאוניברסיטאות על 2,000 שקל.
22% מהסטודנטים לקחו הלוואה במהלך הלימודים. כשני שליש מהם לקחו הלוואה של למעלה מ-15 אלף שקלים. יצוין שבשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בשיעור לוקחי ההלוואות מ -29% ב-2019. יכול להיות שהדבר נובע מהגדלת תקציבי המלגות בשל משבר הקורונה.
82% מהסטודנטים דיווחו שהם עובדים בהיקף כלשהו במהלך הלימודים, עלייה של 11 נקודות אחוז מ-71% בשנה שעברה, מה שמבטא את הצמיחה הגדולה במשק והמצב של מחסור גדול בעובדים. תופעה מדאיגה: רק 19% מהסטודנטים הערבים מתגוררים בדירה שכורה, חצי מאשר שעור היהודים שעושים זאת (38%). הדבר מבטא הן מצב כלכלי פחות טוב והן את הקושי של הערבים לשכור דירות ביישובים יהודים שבהם ממוקמים כל המוסדות להשכלה גבוהה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אלחנן פלהיימר אמר בתגובה ש"תוצאות הסקר הן עדות נוספת למשקל האדיר המוטל על כתפי הסטודנטים. הצעירים שרוצים לרכוש השכלה גבוהה, לעבוד ולהצליח לשרוד את החודש, אך המציאות הישראלית לא מאפשרת זאת. בימי מערכת בחירות אנו דורשים מנבחרי הציבור מכל הקשת הפוליטית לקדם פתרונות ארוכי טווח לצמצום יוקר המחיה והבטחת מדינה שנוכל לחיות בה בכבוד״.