נשק ישראלי מתדלק מלחמות וסכסוכים ברחבי העולם
לפי דו"ח של מרכז אל-זייטונה, "ישראל" מייצאת 26% מנשקיה לאירופה, 46% לאסיה והאוקיינוס ??השקט, 20% לצפון אמריקה ו-6% לאמריקה הלטינית ואפריקה.
עם סיום השנה התברר כי יצרניות הנשק הישראליות השלימו עסקאות שיא, מה שהופך אותן לאחריות ל-2% מסך עסקאות הנשק בעולם. החברות הישראליות, אלביט, רפאל ותעשייה אווירית, ממשיכות להיות בין 100 היצואנים הגדולים בעולם, עם עלייה של 3% במכירות בהיקף של 592 מיליארד דולר. לפי דיווח, המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI) חזה שיא במכירות נשק ישראליות השנה. מכירת נשק ישראלית מלבה את המלחמה העולמית. מכיוון שהחימוש שלו משמש בהפרות זכויות אדם ופשעי מלחמה, הכיבוש הרוויח על חשבון חיי אזרחים. בנוסף, "ישראל" משתמשת בעסקאות נשק לבניית צבאות ברחבי העולם בשם אינטרסים משותפים.
במדינות מסוימות, במיוחד באפריקה, שיתוף הפעולה הצבאי מאפשר נשק, מיומנויות והכשרה לדיכוי יריבים פוליטיים ולנהל מלחמות עם מדינות גובלות. העברת נשק ישראלית מונעת יותר ויותר על ידי אינטרסים צבאיים ופוליטיים אסטרטגיים באפריקה. כפי שמציין המאמר האקדמי , נוכחותה של תעשיות הנשק הישראליות (IWI), היצרנית הישראלית הגדולה ביותר של נשק קל, באפריקה, עשויה להעיד על משמעות היבשת עבור היצוא הישראלי של נשק קל ונשק קל (SALW). ישראלים וחברות ישראליות עוזרות להכשיר צבאות אפריקאים מאז שנות ה-50.
מדינות כובשות מרוויחות כסף ממקרי מוות של אזרחים על ידי אספקת נשק המשמש בהפרות זכויות אדם ופשעי מלחמה. בנוסף, עסקאות נשק הן אמצעי שבאמצעותו "ישראל" מקדמת את מה שהיא מכנה "אינטרסים הדדיים" על ידי חיזוק הכוחות הצבאיים של בעלות בריתה. אפשר לדכא יריבים פוליטיים ולנהל מלחמה עם ממשלות שכנות במדינות מסוימות הודות לשיתוף פעולה צבאי, בעיקר באפריקה.
רק מספר קטן של אנשים בתוך הממסד הצבאי הישראלי יודע את הפרטים של העסקאות הללו בשל רגישות הנושא והרצון הסביר של הקונים לשתוק לגביהן מסיבות ביתיות. למרות זאת, עשרות, אם לא מאות, אנשים משני צדי הגבול מעורבים בהסכמים. הם מפוקחים על ידי פקידי צבא שיש להם קשרים ושיתוף פעולה משמעותיים עם מדינות אחרות, שלחלקן אפילו אין יחסים דיפלומטיים עם המדינה הכובשת. יתרה מכך, הסכמים כאלה כרוכים במשא ומתן סבלני על פני מספר חודשים.
בעוד שמדינות המפרץ הערביות מבצעות רכישות חשאיות של נשק וציוד אבטחה כבר שנים לפני שנערכו הסכמי הנורמליזציה הפורמליים, בשנים האחרונות ניכרת עלייה ניכרת באספקת הנשק לאזור. הם שילמו לישראל כ-800 מיליון דולר עבור אלה בתחילת שנות ה-2020; תג המחיר כולל תוכנת הגנה אלקטרונית ותקיפה. על פי דיווח של מרכז אל-זייטונה, "ישראל" מייצאת 26% מנשקיה לאירופה, 46% לאסיה והאוקיינוס ??השקט, 20% לצפון אמריקה ו-6% לאמריקה הלטינית ואפריקה. כתוצאה מהמצב באוקראינה, נשק ישראלי נוסף יפנה לאירופה, המספקת כיום 54% מכלל מערכות הנשק והביטחון של אירופה. בנוסף, ממשלת ישראל שמה לב לתוכנית של גרמניה להגדיל את תקציב הביטחון השנתי שלה ב-100 מיליארד דולר. גרמניה, שכבר שולחת צוללות ל"ישראל", מתכננת לשלוח לשם טילים נגד טנקים ושריונות גוף.
לפי דו"ח משרד החוץ ההודי , הודו היא יבואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם, ומוציאה יותר ממיליארד דולר בשנה. על פי ההערכות, הלקוח הגדול ביותר של "ישראל", הודו, רכש נשק מ"ישראל" תמורת 15 מיליארד דולר. הודו מייבאת הכי הרבה חומרה צבאית מ"ישראל", על פי צגי נשק. מאז 2017, הודו היא שותפת נשק ומפיקה ישראלית. שתי המדינות ערכו תרגילים צבאיים, אימוני משטרה וצבא וביקורי מסחר במשך חמש שנים.
חשוב לציין, יותר ממחצית מ-41 העסקאות שאושרו אי פעם ליצוא ביטחוני אושרו ב-2021 וב-2022, מה שחשף עלייה משמעותית בשנתיים הקודמות. הסוכנות לבקרת הייצוא הביטחוני של משרד הביטחון מפקחת על יצוא הנשק, כאשר רובם המכריע לעולם אינו זקוק לאישור הקבינט ( עודד ירון,2022 ). בנוסף, הסכמים אלו מכילים לרוב הסכמי קיזוז, שכן החוזה הישראלי-איטלקי מ-2012 בשווי מיליארד שקל (294.7 מיליון דולר).
התעשייה האווירית סיפקה לאיטליה לוויין, שני מטוסי התרעה מוטסים ומערכת בקרה. זאת ועוד, ישראל קיבלה 30 מטוסי אימון M-346 מאיטליה. ממשלות ישראל מעולם לא דחו בקשת משרד הביטחון לאשר עסקה גדולה, מה שמעורר חששות ומדגיש את הצורך במעקב ציבורי אחר היצוא הביטחוני ויעדיו. יתר על כן, מאמינים ש"ישראל" יצרה שלישיה גרעינית להעברת הפצצות הגרעיניות שלה, למרות העמדה הגרעינית והמדיניות המעורפלות שלה. בנוסף, דיווח האגודה לבקרת נשק, דווח על תוכניות הנשק הביולוגי והכימי ההתקפי של ישראל.
יש לציין כי לחששות לגבי זכויות אדם אין כל קשר למתן רישיונות לייצוא נשק מ"ישראל". ממשלת ישראל מאפשרת לחברות פרטיות לייצא נשק וטכנולוגיה התקפית למדינות כמו מיאנמר ודרום סודן, שבהן הפרות זכויות אדם ופשעים נגד האנושות הן תכופות.
כמו כן, מאחר שהתעשיות הצבאיות של "ישראל" פועלות ללא פיקוח או שקיפות, זה כבר לא סוד ש"ישראל" ממשיכה לסגור עסקאות ביטחון, צבא ונשק, בתמיכת ארה"ב והאיחוד האירופי, ומבססת כמעט נורמליות. יחסים עם משטרי דיכוי וימין קיצוני ברחבי מזרח אירופה, אפריקה וברזיל. בשל כך, קהילות פגיעות כבר סובלות והמתחים בקווים אתניים, חברתיים, כלכליים ואחרים בחברה הישראלית רק מעמיקים. התפשטות הסכסוכים הצבאיים ברחבי העולם טובה לתעשיית הנשק. אם הצבא והכלכלה שולטים בפוליטיקה הפנימית, זה האינטרס הכלכלי של "ישראל" לשמור על הפלסטינים תחת כיבוש צבאי ולטפח סכסוכים אלימים ברחבי העולם.
באופן משמעותי, למרות שההשקעות בצבא נותרו חזקות, אלו בפתרון סכסוכים, בניית שלום ופיתוח פיגרו הרבה מאחור. העלייה במיליטריזם בתגובה לעולם הפכפך יותר רק החריפה את המתחים והעימותים הקיימים. מלחמה ואיום הטרור תרמו והם עצמם תוצאה של עליית המיליטריזם. פחד, אלימות וחוסר יציבות מונעים כולם מהמציאות או מהאפשרות של מלחמה.
יתרה מכך, חוסר יציבות כלכלית, בריאות נפשית לקויה וחוסר יכולת לקיים פרנסה בת קיימא הם כולם השלכות של תופעה זו, אשר מעכבת את הצמיחה על ידי הפרעה לתוכניות חברתיות, חינוך, תחבורה, עסקים ותיירות. בנוסף לעיכוב המאמצים לצמצום העוני, ייצור ושימוש בנשק מונעים פיתוח בר קיימא ושימור מערכות אקולוגיות.
לפיכך, נקודה חשובה שיש לזכור היא שהוצאת יותר ויותר כסף על הצבא לא הופכת את העולם לבטוח יותר. אסונות טבע, עליית מחירי המזון, שירותי בריאות לקויים, חינוך וסביבה נקייה הם מהבעיות הדוחקות בעולם, ונשק חסר תועלת מול אתגרים אלו. עם זאת, בשל הסכנות הללו, פיתוח הנשק והיריבות מתרחבים, מה שמאותת על שינוי בסדרי העדיפויות העולמיים שאינם מעודדים או מכירים בחשיבותם של שלום ויציבות.
