ממשלת נתניהו מתכננת למסור קרקעות ומבנים בגדה המערבית למתנחלים
ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, מתכננת למסור 13,000 דונם אדמה ליהודים בגדה המערבית הכבושה וכ-70 מבנים בעיר חברון, בטענה שהם בבעלותם או שהיו יורשים לבעלים לפני הנכבה. בשנת 1948. זאת במסגרת ההסכם הקואליציוני בין שתי מפלגות הליכוד והציונות הדתית.
על פי ההסכם הקואליציוני, על הממשלה להורות למפקד מרחב המרכז בצבא הכיבוש לתקן את חוקי הצבא על מנת להעביר רכוש מידיו של "הפקיד הממונה על רכוש הממשלה במינהל האזרחי לידיו". בעלים מקוריים." היום, רביעי, ציין עיתון "הארץ" כי צעד זה יקל על הרחבת ההתנחלויות והשליטה בבניינים המושכרים לפלסטינים.
שני הארגונים הישראלים נגד כיבוש והתיישבות, "שלום עכשיו" ו"במקום", השיגו נתונים לגבי נכסים אלה, ונמצא כי הקרקעות, בשטח כולל של 13 אלף דונם, נמצאות בשטח אזור גוש ההתנחלויות "גוש עציון" באזור בית לחם ואזור צפון ירושלים הכבושים, שם נמצאים הכפרים הפלסטיניים נבי סמואל, חבלה, בתיר ובית פוריק.
חלק מקרקע זו נמצאת באזורים הנמצאים בשליטה מינהלית פלסטינית ובשליטה ביטחונית ישראלית, ומנוהלת על ידי "המנהל האזרחי" של צבא הכיבוש. היא מתוארת כ"אדמות אויב", בטענה שהשלטונות הירדניים הלאימו אותה. לפני כיבוש הגדה המערבית ב-1967.
העיתון ציין כי המדיניות הישראלית, מאז שנות התשעים, היא לא להחזיר את הנכסים הללו ל"בעליהם היהודים", וכי יש להבהיר את מעמדם במסגרת הסכמי שלום עתידיים.
העיתון ציטט גורם מקרב המתנחלים שאמר כי לא ניתן לשרטט מגזות מבניות ב"שטח אויב". למרות זאת, הוא הוסיף כי במספר מקומות הצליחו מתנחלים במהלך השנים לבטל מעמד זה של קרקעות בטענה שגילו פגם ברישומם בירדן.
בדו"ח שהגיש צוות מומחים משפטיים בראשות שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, בשנת 2018, נאמר כי במספר מקרים במהלך השנים מסרו רשויות הכיבוש אדמות מסוג זה לצורך הקמת יישובים.
לפי הגורם בהתנחלות, ייתכן שהעברת ה"בעלות" על אדמות אלו קשורה לתוכנית ממשלתית ישראלית לבניית 70 בתים למתנחלים באזור שנקרא "השוק הסיטונאי" בחברון. לפני כיבוש 1967 השכירה ירדן שטח זה לעיריית חברון כדייר מוגן. מעמד זה נשמר לאחר הכיבוש הישראלי, והיה בו שוק, עד שהאזור נסגר והכרזתו כשטח צבאי סגור, בעקבות האיברהימי. טבח במסגד ב-1994.
בסוף 2019 הנחה שר הביטחון הישראלי דאז, נפתלי בנט, להתחיל בהליכי תכנון להקמת מאחז התנחלויות באזור השוק. מאוחר יותר סירבה עיריית חברון, כדיירת מוגנת, לאשר את בקשת הכיבוש להרוס את שטח השוק.
עורך דין סאמר שחאדה, המייצג את עיריית חברון, אמר כי מסירת השטח ל"בעליו היהודים" תפגע בזכויות הפלסטינים שנוכחים בו היום. הוא הזהיר כי העברת הבעלות תוביל לכך שלאף אחד לא יהיה אינטרס לשמור על זכויות הפלסטינים ששכרו את המבנים במקום זה. בחלק מהמבנים הללו מתגוררים פלסטינים כדיירים מוגנים, ויהיה קשה לפנות אותם מבתיהם.
ב-2011 דחה בית המשפט העליון עתירה שהגישו יהודים שדרשו להחזיר להם מקרקעין בחברון בטענה שהם בבעלותם לפני הנכבה. בית המשפט קבע כי העותרים אינם זכאים לפיצוי בגין כך.
