הצבא הישראלי מפולגים ולא יחזור למה שהיה
התרחבות גדולה צפויה של תופעת הסירוב לשרת בשורות המילואים לא תגרום לממשלת נתניהו לסגת מחקיקת התוכנית להחלשת מערכת המשפט, גם אם הלוי יתפטר מהרמטכ"ל של הצבא. ואז הממשלה תמנה קצין אחר במקומו
תוכנית "הרפורמה השיפוטית" להחלשת הרשות השופטת גרמה לקרע גדול בחברה הישראלית וגרמה לפגיעה במשק, אולם השפעתה הגדולה ביותר היא על הצבא הישראלי, במיוחד בשל האופי הצבאי של חברה זו ותיאור הצבא כ"צבא העם".
המחאות בצבא הישראלי נגד התוכנית מרוכזות כיום בכוחות המילואים, וטרם התפשטו לכוחות הסדירים. אולם מחאות אלו פגעו ביחידות חשובות בצבא, בעיקר בחיל האוויר וביחידות המיוחדות, לרבות יחידות קומנדו מובחרות, מודיעין צבאי וחיל היבשה.
למרות שהמחאות בתוך כוחות המילואים, המיוצגות בהפסקת ההתנדבות לשירות צבאי, אינן נפוצות במיוחד כעת, הן התרחבו בעקבות אישור החוק לביטול עילת חוסר הסבירות בקריאה ראשונה, בשבוע שעבר והתרחב עוד לאחר אישור ועדת החוק והחוקה של הכנסת על נוסחו הסופי של חוק זה, לקראת ההצבעה עליו בקריאה שנייה ושלישית, בשבוע הבא, שכן צפוי שהמחאות בכוחות המילואים יתרחבו באופן משמעותי.
היום, יום שישי, ציטט הפרשן הצבאי בעיתון "ישראל היום", יואב לימור, את הרמטכ"ל הרצי הלוי, שאמר בשיחות סגורות, על התקדמות החקיקה השיפוטית והמחאות המתנגדות לה, כי "השיח הציבורי מסוכן. הוא מוביל לפילוג הצבא". לימור ציינה כי ההתמקדות העיקרית והכמעט בלעדית של הצבא היא בהשלכות של החקיקה השיפוטית על הצבא.
לדברי לימור, מספר חיילי המילואים שהודיעו על הפסקת שירותם הצבאי, עד אתמול, לא עלה על הכמות המסוכנת, אך מספר זה גדל כל הזמן, ועשרות מצטרפים מדי יום לסרבני שירות. זה מופיע בעיקר בחיל האוויר ובמידה פחותה ביחידות אחרות.
לימור מסרה כי ההערכות בצבא הן שאם לא יחול שינוי והחקיקה תימשך, ההודעות על סירוב לשרת במילואים יואצו, בסוף השבוע ותחילת השבוע הבא, שכן צפוי שמאות חיילי מילואים יכריזו על סירובם לשירות צבאי, ו"קצינים בשירות קבע בחלק מהיחידות שלהם עלולים להאריך את החוזה לצבא או לא לשחרר את החוזה לצבא. יכוון ליכולות הצבא בכלל וחיל האוויר בפרט".
יוסי יהושע, מנתח צבאי בעיתון "ידיעות אחרונות", מצדו סבר כי הפגיעה בצבא הייתה קשה, וכי גם אם החקיקה תיעצר, "צבא ישראל לא יחזור למה שהיה. המשבר המדיני והחברתי הפך את הצבא, כפי שהכרנו אותו, למנגנון עוין".
יהושע ציין, "המצב קשה באגף המודיעין וביחידות השטח, לא רק בחיל האוויר. הוא לא מיועד לקצינים בדרגים נמוכים ביחידות גולני ובצנחנים, אלא דווקא בקרב קצינים בשירות קבע ביחידות אלו ואחרות. השיח הפוליטי בצורתו הרעילה ביותר התפשט לכל עבר".
הממשלה, החל מראש הממשלה בנימין נתניהו ורובם המכריע של חברי הקואליציה, דוחה את מחאת כוח המילואים נגד התוכנית השיפוטית, ואינה מראה סימן לסגת או לחידוש ההידברות עם האופוזיציה על התוכנית. בקואליציה יש ביקורת רבה כלפי גורמי המילואים.
השר מיקי זוהר ממפלגת הליכוד פרסם אתמול בחשבון הטוויטר שלו קטע וידאו שקרי, בו נראים חיילים מצבא היבשה בלבנון מבקשים סיוע אווירי במהלך הלחימה, בעוד הטייסים הגיבו בשאלה האם הם "תומכי ההפיכה" נגד מערכת המשפט ומסרבים להעניק להם סיוע, והם עלולים להפציץ גם אותם.
הסרטון עורר זעם נרחב בצבא, במיוחד מאז שמאות תומכי ימין הביעו את התפעלותם ממנו, והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פרסם אותו מחדש בחשבון הטוויטר שלו. שר הביטחון יואב גלנט גינה בחריפות את הסרטון וכך גם דובר צה"ל דניאל הגרי.
יהושע ציין כי הלוי חש בדידות מכיוון שאינו מסוגל להתייעץ עם רוב קודמיו בתפקיד, בהם אהוד ברק, משה יעלון ודן חלוץ המשתתפים באופן פעיל במחאות נגד התוכנית השיפוטית.
בתורו, הפרשן הצבאי בעיתון "הארץ", עמוס הראל, פסל כי הלוי וראש השב"כ רונן בר ייענו להזמנתו של ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, ללכת לנתניהו ולבקש ממנו להפסיק את החקיקה.
