"המסדרון הגדול" ו"ישראל": נטרול נמלי סוריה ולבנון
מאז השנים הראשונות של המשבר בסוריה, אינדיקטורים מצביעים על כך שיש מאמץ ישראלי להציף את נמל חיפה כמסדרון אזורי לסחר במזרח התיכון.
במשך שנים, ארצות הברית של אמריקה מנסה לבודד את נמלי סוריה ולבנון ולהסיט את הסחר במזרח התיכון לעבר נמלי ישראל. לשם כך ננקטו מספר צעדים בתקווה להשיג שתי יעדים במקביל: הראשון הוא שיבוש פעילותם של נמלי סוריה ולבנון או הגבלת עבודתם לגבול הלאומי, במסגרת פרויקט החסימה הכלכלית של סוריה. . המטרה הנוספת היא לפתוח את הדלת לנורמליזציה בין "ישראל" למדינות ערב באמצעות הפורטל הכלכלי.
עם הודעת נשיא ארה"ב, ראש ממשלת הודו וירש העצר הסעודי במהלך חתימתם על מזכר הבנות משותף בשולי פגישות ה-G20, השקת פרויקט "המסדרון הגדול", נמל סוריה ולבנון , לצד הטורקים, כבר הוסטו מאחד מנתיבי הסחר האזוריים החשובים ביותר לטובת הנמלים.
ללא קשר לסיכוי שהפרויקט הזה יצליח לצאת לפועל, המטרה האמריקאית-ישראלית המשותפת תישאר נוכחת בכל המדיניות והנהלים הקשורים לניסיון לארגן מסמכי סחר במזרח התיכון.
פרויקט בסיס
מאז השנים הראשונות של המשבר בסוריה, אינדיקטורים מצביעים על כך שיש מאמץ ישראלי להציף את נמל חיפה כמסדרון אזורי לסחר במזרח התיכון. ניתן לראות זאת באמצעות מספר אינדיקטורים, הבולטים שבהם הם:
- תל אביב ביצעה את השיקום והמודרניזציה הגדולים ביותר של הנמל בסיוע חברות זרות. יצוין כי תהליך השיקום התמקד בהרחבת הנמל לקליטת המספר הגדול ביותר האפשרי של ספינות בגדלים שונים, באופן העולה על הצורך הפנימי הישראלי הרגיל.
- הממשל האמריקני הטיל סנקציות עוקבות על נמלי סוריה באמתלות שונות, אך מטרתן העיקרית הייתה לאלץ ספינות מסחריות עמוסות סחורות לכיוון עיראק, ירדן וכמה מדינות המפרץ להסיט את יעדן מנמלי טרטוס ולטקיה לנמל של חיפה, ולאחר מכן מעבירים את מטענם מאוחר יותר ביבשה, דרך אדמות ירדן, ליעדם הסופי. כמו כן, הסרת רוב מעברי הגבול של סוריה עם מדינות שכנות משליטת ממשלת סוריה תרמה רבות לחיזוק התוכנית האמריקאית-ישראלית להחליף את הנמלים הסורים בנמלים ציוניים.
- הצעת פרויקטים של קישוריות רכבת ויבשה בין ישראל, ירדן וכמה מדינות ערביות במטרה ליצור מסדרונות חדשים לסחר מעבר, שנפגע קשות במלחמת סוריה, במיוחד עם מעברי הגבול עם טורקיה, ירדן ועיראק השליטה בממשלת סוריה, למרות שהפרויקטים הללו לא עשו זאת. היא מיועדת להצלחה בשל עמדותיהן של מדינות ערב הדוחות נורמליזציה עם הישות הציונית.
ב-2015, למשל, הייתה הצעה לעיראק לייבא את צרכיה דרך נמל חיפה במקום נמל טרטוס, וזה מה שגרם למשלחת של ממשלת סוריה לטוס בזמנו לבגדד כדי לברר את עמדת ממשלת עיראק, אשר אישרה את דחייתה של כל צורה של נורמליזציה עם הישות הציונית.
בשנת 2017 הציע שר ישראלי להרחיב מסילת רכבת להובלת סחורות והובלת נוסעים בין ישראל, ירדן וסעודיה, בנוסף לעשרות פרויקטים נוספים שהוצגו בתקשורת, ולא ידוע אם היו התייעצויות חשאיות ו דיונים עליהם.
פתיחת קו ישיר בין נמלי טורקיה לנמלי ישראל, על מנת לנצל את הפסקת סחר המעבר עבור סחורות וסחורות טורקיות ואירופיות לכיוון ירדן, מדינות המפרץ ואחרות דרך שטח סוריה. לפי הערכות שהוכרזו, 25% מהסחר של טורקיה עם מדינות ערב (מדינות המפרץ) מתבצע דרך נמל חיפה.
למרות שהנתונים הישראלים שהוכרזו מצביעים על עלייה בכמויות הסחורות המועברות דרך נמל חיפה למדינות ערב, הנמל לא הצליח עד כה להפוך לנמל אזורי מתקדם מסיבות פוליטיות וכלכליות, אולם הדבר לא גרם לאמריקני -ישראל מתכננת לאבד את המומנטום שלה או להאט אותה, כפי שהוכח מהכנסת וושינגטון העניקה לנמלים הציוניים במסגרת פרויקט "המסדרון הגדול", באישור מפורש ופומבי של ממלכת ערב הסעודית, שעדיין לא קמה. כל קשר דיפלומטי או אפילו כלכלי ישיר עם הישות הציונית.
מכשולים מול המעבר הגדול
אחרי כל זה, היה זה טבעי לפרויקט "המסדרון הגדול" להסתמך על נמלי ישראל כשער התקשורת הראשי עם נמלי אירופה. למרבה הצער, הדבר נעשה בהכרה ערבית, ועל חשבון אינטרסים פוליטיים וכלכליים ערביים ישירים.
זה אולי מסביר התפתחויות רבות בשנים האחרונות, כמו המאמץ האמריקני העיקש לנסות לבודד את סוריה מעיראק, לשלוט במעברי הגבול בין שתי המדינות, ודאעש לעקור את מסילת הברזל שצפויה הייתה לחבר את דמשק לבגדד ולאחר מכן לטהראן, ושיבוש כל התקרבות.סורית-טורקית בזמן הנוכחי, הפצצת נמל ביירות והשבתו, ועוד התפתחויות המשרתות כולם את ייחודם של נמלי ישראל בסחר מזרח הים התיכון, והיווצרותם כשער לנורמליזציה מדינית וכלכלית. עם כמה מדינות ערביות כמו ערב הסעודית.
אבל זה לא אומר שהפרויקט הפך לגורל ומסוגל להשיג את מטרותיו על פי מה שהוכרז, עבור הגורמים הבאים:
- לפרויקט מספר בעיות הקשורות בהיתכנות הכלכלית שהושגה ממנו עבור מדינות המזרח והמערב לעומת החלופות המסורתיות הקיימות, והנסיבות הפוליטיות המשתנות, שללא ספק יהוו סיבה מהותית להנעת מאזן היישום או לא.
נוכחותן של מספר מדינות פעילות ומשפיעות באזור מחוץ למסגרת הפרויקט הנ"ל תשפיע בהחלט על יעילות הפרויקט ויישומו, כמו מצרים שבה יש תעלת סואץ, ושלא תאפשר את פעילותה הכלכלית. פגעו, טורקיה שלא תקבל את נטרול נמליה מפעילותה האזורית ואיראן השואפת לבנות ולחזק את הבריתות שלה.בניית רשת חזקה של יחסים כלכליים.
- מאמצי הממשל הסיני להאיץ את שלבי העבודה בפרויקט "חגורה ודרך" שלו לעימות עם הפרויקט האמריקאי יגרמו למדינות האזור הרחוקות מ"המסדרון הגדול" לתת עדיפות להצטרפות לפרויקט הסיני אם הן לא יצטרפו או יישום ההסכמים שנחתמו עם הצד הסיני, הקשורים לפרויקט "דרך המשי החדשה", שיגדיל את מספר המדינות באזור הנהנות מהפרויקט של סין, שקרוב יותר ליישום עקב חדירת סין למזרח התיכון. השותפויות הכלכליות שהיא ביקשה להקים עם כמה מדינות.
הפרויקט המשותף אמריקאי-הודי-סעודי יאלץ מדינות אחרות באזור לשתף פעולה דו-צדדית וקולקטיבית בתחומי ההשקעות, היבשה, הים ומסילות הרכבת, והקלה על חילופי סחר, תנועת אנשים ומשלוח סחורות.
זה יפחית את השפעת הפרויקט על המצב הכלכלי של מדינות אלו. לדוגמה, האפשרות היחידה העומדת לרשות מדינות שאינן נכללות בפרויקט, כמו איראן, עיראק, סוריה, לבנון וטורקיה, תהיה שיתוף פעולה ביניהן והחייאת פרויקטים רבים שהוצעו בעבר, כגון קישוריות רכבת, פיתוח עבודות נמל, שיתוף פעולה בתחום האנרגיה וכדומה.
הזדמנויות יישום הן נהדרות
כעניין של אובייקטיביות ורציונליות, יש להכיר בכך שהסיכוי ליישום "המסדרון הגדול" הוא גדול, וזאת בניגוד לרצוננו, במיוחד ברגלו הישראלית, שכן הפרויקט משיג מגוון רחב של יעדים אסטרטגיים אמריקאים. , בעיקר בהתמודדות עם סין והפרויקטים הכלכליים שלה שמתפשטים יותר ויותר באסיה ובאפריקה. הרחבת מעגל המדינות הערביות ש"הדפיסו" כלכלית, ואחר כך פוליטית, עם "ישראל", והגבלת איראן ורוסיה כאחד, במיוחד בתחום תנאים של הבטחת אספקת הנפט והגז המפרץ להגיע לאירופה בעלות נמוכה יותר ובזמן מהיר יותר, ובכך להתמודד עם השליטה בגז הרוסי בשוק האירופי.
לפיכך, וושינגטון תפעיל לחץ בשנים הקרובות ליישם את הפרויקט, מה שלא יקרה בן לילה, מה גם שהיא לא תשלם ולו דולר אחד בתהליך. אבל מה יעשו המדינות המרכזיות באזור שרחוקות מהפרויקט ? האם נוכל להיות עדים בקרוב להכרזה על פרויקטים נגדיים, או שמא העניין יגביל להאצת קצב העבודה על פרויקט "חגורה ודרך"?