עם פרטים ומידע...דו"ח חושף את כשלי המודיעין הישראלי ב"מבול אל-אקצא"
המגזין האמריקני Foreign Policy עורך סקירה מקיפה של הכשל המודיעיני הישראלי, ומציין כי מערכת הביטחון הישראלית נושאת באחריות לכשל הגדול לנוכח ההפתעה שגרם "מבול אל-אקצא".
המגזין האמריקאי "Foreign Policy" ערך קריאה שהסבירה את הסיבות וההשלכות של הכישלון הביטחוני הגדול הישראלי שהתברר עם מבצע "מבול אל-אקצא", בדו"ח ארוך שכותרתו "כיצד נכשלו המרגלים של ישראל, ומדוע עלולים ההסלמה תהיה הרת אסון?"
המגזין ציין, בדו"ח שלו על כישלון מודיעיני, כי "תרבות סוכנויות המודיעין סללה את הדרך לאסון", וכי מלחמה אזורית עלולה להוביל ל"החייאה של רוח הרפאים הגרעינית שרדפה את העולם ב-1973".
היא הדגישה כי ההלם שספגה ישראל ב-7 באוקטובר היה "חסר תקדים ובלתי נתפס בשום קנה מידה היסטורי ישראלי", והדגישה כי הישות הכובשת מעולם לא הייתה עדה לאסון כזה שקרה לה מאז כיבוש פלסטין.
מודיעין בחופשה
בהתייחסו לפרטי הכשל הביטחוני הישראלי, הסביר המגזין כי למרות קבלת מדדי אזהרה בליל מתקפת ההתנגדות הפלסטינית, המשיך ראש אגף המודיעין הצבאי הישראלי "אמן", אהרון הלב, בחופשתו ב" ההתנחלות אילת, בדרום הארץ.
הדיווח של המגזין קרא לחשיבות הבנת הדינמיקה הפנימית במערכת הביטחון הישראלית, אשר כשלעצמה הובילה לכישלון המודיעין, והסביר כי שני סוכנויות הביון המרכזיות שהופקדו על מתן אזהרת אזהרה אסטרטגית בגוף הכיבוש, בנוסף סיכול פעולות צבאיות ספציפיות מעזה, הם מנגנוני הביטחון האלוף "שב"כ, האחראי על המודיעין האנושי אך משתמש באמצעים טכנולוגיים, ו"אמן" שמשתמש בעיקר באמצעים טכניים לאיסוף מידע.
מערכת ההתרעה הישראלית מפני תקיפות קטנות או גדולות מרצועת עזה נשענת על שלושה שכבות הגנה עיקריות, הראשונה המורכבת בעיקר ממקורות מודיעין אנושיים בשב"כ, במטרה לספק אזהרה כי הנהגת ההתנגדות "החליטה לתכנן, להתכונן ולבצע פיגוע גדול".
השכבה השנייה, המבוססת על יכולות איסוף האותות של אמ"ן, ספציפית יחידות 8200 ו-81, בנוסף ליחידה 9900, המתמחה בתמונות מודיעיניות, כוללת "איסוף ראיות לגבי ההכנות בפועל של ההתנגדות להתקפה".
שכבת ההגנה השלישית מיוצגת על ידי המכשול הקרקעי הגדול לאורך הגדר המפרידה בין השטחים הפלסטינים הכבושים לרצועת עזה, הכולל מכשולים פיזיים, חיישנים אלקטרוניים ואמצעים אופטיים נוספים, שמטרתם לספק קו הגנה אחרון מפני כל ניסיון להסתער על ההתנחלויות.
בבוקר ה-7 באוקטובר קרסו שלוש השכבות, לפי תיאור המגזין, ולא ניתנה אזהרה אסטרטגית על אופי וגודל המתקפה הממשמשת ובאה. המל"טים של חמאס הצליחו להרוס כ-100 מגדלי שמירה שנשאו מקלעים המופעלים מרחוק.
"הביטחון הישראלי" הוטעה על ידי ההתנגדות
מגזין אמריקאי את שורשי הכישלון הישראלי האסון ייחסתי לשני כשלים בסיסיים, והסברתי שהראשון הוא מושגי בלבד, זה כפי שהיה ב-1973, בהתייחס להערכה המשותפת שהיא תיארה כ"שקרית, אך עקבית ומוצקה", שהוצגה על ידי השב"כ ואמן כאחד.
הערכת המודיעין הישראלי מורכבת משני מרכיבים: ראשית, העליונות הצבאית והמודיעינית הישראלית תהווה "גורם מרתיע לחמאס ולפלגים מליזום כל פעולה צבאית גדולה", ושנית, שאם ההתנגדות תצא למתקפה כה גדולה, " השב"כ ואמן יספקו אזהרה בזמן".
לפי הדיווח של המגזין, האיפוק היחסי שגילתה תנועת חמאס בשנים האחרונות חיזק תפיסה זו בנפשם הקולקטיבית של המנהיגים המדיניים, הצבאיים והמודיעיניים של ישות הכיבוש, מה שתרם לכישלון הגדול.
Foreign Policy טענה כי הייתה הזדמנות במהלך ליל ה-6 באוקטובר "להרתיע או לצמצם את התקיפה", שכן המודיעין הישראלי גילה כמה אינדיקטורים אזהרה, והשב"כ שלח מספר קטן של סוכנים נוספים לדרום. המגזין חשף כי ראש אמן המשיך בחופשתו באילת, ולא בוצעו פריסות גדולות.
המגזין דן במה שהוא כינה "הכשל השני", אותו תיאר כמפתיע ביותר, שהוא אי איסוף המידע, שכן נראה כי השב"כ נכשל במשימתו הבסיסית ולא סיפק כל אזהרה חשובה לגבי "חמאס כוונה לצאת למתקפה גדולה".
לדבריה, "הרקורד המצוין של השב"כ, כמו גם העובדה שמספר פעילי חמאס שהכיר את המבצע החשאי היה גדול למדי, מחמירים את הכישלון", והסבירה כי למרות הקשיים הידועים בגיוס מקורות אנושיים באיסלאם. תנועות ההתנגדות, "היעדר כל מידע קודם מנכסי מודיעין בעזה הוא הרסני עבור ישראל".
המגזין שוחח עם מספר חברי השב"כ בדימוס, שציינו כי ישנם הסברים נוספים הקשורים למאפיינים ספציפיים של מנגנון הביטחון הישראלי עצמו, במיוחד ובעלי חשיבות רבה לתרבות הארגונית שלו, כאחד מהמוצרים שמייצרת תרבות זו. לטענתם, "ניסיון רחב היקף של תנועת חמאס לכבוש יישובים ישראלים סמוך לגבול זכה לדרגה נמוכה בדירוג העדיפויות של הסוכנות, בנוסף להידרדרות יכולות המחקר של הסוכנות.
גמלאי השב"כ ציינו כי לא הרבה ידוע על "תרומתו של אמן לכישלון", אך נראה כי החטיבה סבלה מ"החולשה הידועה של אי חיבור בין הנקודות", בעיקר בשל נוכחותם של מספר רב מאוד של אנליסטים וחוסר האינטגרציה. אל-כפי, במיוחד מכיוון ש"ברור שהאימונים של חמאס לכיבוש ההתנחלויות היו מפוקחים היטב על ידי מל"טים ישראלים ואמצעים אחרים לאיסוף מידע".
עם זאת, אנליסטים של אמ"ן לא הצליחו לזהות את המשמעות האמיתית שלו, ובמקום זאת ראו בו תרגילי ראווה, ולפי כמה דיווחים, ההתנגדות הטעה והטעתה את אמצעי איסוף האותות הישראליים, על ידי דיבור בשיחות שנחקרו על ידי יחידה 8200, ואולי יחידה 81. והשב"כ, על "הימנעות ממלחמה חדשה", ובכך חושפים רמת התפתחות גבוהה בהרבה ממה שדמיינו בעבר.
המלט לא עשה את העבודה
קו ההגנה האחרון, המכשול באורך 40 קילומטרים לאורך הגדר המפרידה בין רצועת עזה לשטחים הפלסטיניים הכבושים, סיפק לישראלים תחושת אמון מזויפת, אמר המגזין, שכן הוא יצר את הרושם שהוא בלתי עביר. במיוחד כאשר "הצבא" הישראלי חשף את הפרויקט הזה, שיוערך ב-1.1 מיליארד דולר, יושלם בדצמבר 2021.
המרכיב המרכזי בפרויקט זה היה בניית מחסום אנטי-מנהרות, עם מספיק מלט כדי "לבנות כביש מעזה לבולגריה", כפי שניסח זאת הצבא הישראלי, מה שמרמז על אמון בבטיחות שהוא יכול לספק.
בנוסף למלט התת-קרקעי, השקיעו מתכנני הפרויקט מאמצים במתן הגנה אלקטרונית יעילה למערכת ההרכבה האלקטרונית על הגדר, אך הם לא לקחו בחשבון את התרחיש שבו ההתנגדות תשתמש בחומרי נפץ גבוהים כדי להשמיד אותה.
ההערכה הישראלית גם לא הביאה בחשבון את המל"טים שהפילו חומרי נפץ על נקודות תצפית מתקדמות המשדרות מידע מודיעיני חזותי למסכי חיילים מאומנים המשרתים במקלטים תת-קרקעיים, שם השמידו המל"טים כ-100 מגדלי תצפית ומקלעים המופעלים מרחוק.
"הצבא" הישראלי משתמש בשלושה בלוני תצפית גדולים כפלטפורמה לקו השני לניטור רצועת עזה, באזורי הדרום, המרכז והצפון שלה. מדיניות החוץ העלתה כי בשבועות שקדמו לפיגוע "הוצאו שלושת הבלונים". של שירות עקב הפעלתם בתנאי מזג אוויר לא מתאימים". אבל "הצבא התרשל בהחזרתו לשירות".
המגזין האמריקני סיכם את הדיווח שלו ואמר כי "אף אחד לא יודע אם חיזבאללה, ואולי איראן, יישארו בצד במהלך מתקפה ישראלית ממושכת והרסנית ברצועת עזה", מה שמעיד על כך מנגד, ולאחר הזעזוע שנוצר כתוצאה מכך. מכישלונו לחשוף את "מבול אל-אקצא". שירותי הביון הישראליים הפכו כעת לרגישים ביותר לכל אינדיקציה לאיום דומה, ש"הוביל לסדרה של אזעקות שווא בימים האחרונים", במיוחד אלו הקשורות ל"חשדות של חדירות ושיגורי רקטות" לעבר פלסטין הכבושה הצפונית.
