פלסטין: רצח עם אינסופי
יש הקבלה מזעזעת בין ההתנגדות האמיצה של היהודים בגטו ורשה לזו של הפלסטינים בעזה. רק שמו של אדון המוות משתנה: היטלר קודם, נתניהו עכשיו.
האנושות עומדת בפני אחד הלילות האפלים ביותר שלה, שבו סיוטים מאירים את המצפון המיוסר של החיים באורות עמומים. לא מכולם, אבל אני מעז לומר את זה על הרוב. רק שלפני קצת יותר משבועיים חזרנו לזוועות רצח העם ורוחות הרוח של הרייך השלישי מתעוררות מחדש בכוח . נכון שבמערכת אימפריאליסטית כמו זו שאנו חיים בה, רצח עם הוא מנהג שחוזר על עצמו. אבל לעתים רחוקות מאוד זה קורה בקנה מידה עצום שאנו רואים בימים אלה, מפציצים עיר, עזה, ששיעור צפיפות האוכלוסין הגבוה ביותר לקמ"ר שרק סינגפור והונג קונג עברו עליה.
בזמן כתיבת שורות אלו, בשקיעה ביום ראשון, 22 באוקטובר, מספר הקורבנות הכולל של התקפות אלו כבר מגיע ל-4,469, מתוכם 4,385 בעזה, שאליהם יש להוסיף עוד 84 הרוגים בגדה המערבית. לפי משקיפים מוסמכים, מתוך סך זה, כ-1,700 ילדים, קשישים ונשים. אבל הנתון הזה בוודאי מזלזל במספר הקורבנות שעדיין שוכבים היום מתחת להריסות של מבנים רבים מכל הסוגים: בתים, בתי ספר, מקדשים, מקלטים של האו"ם ובתי חולים שהותקפו על ידי המשטר הניאו-נאצי הישראלי.
פסולת בלתי אפשרית להסרה עקב מחסור בציוד ודלק מתאימים להעברת דחפורים ומחפרונים. כשהטרגדיה הזו תסתיים המספר יהיה גבוה בהרבה ממה שמחושב בימים אלה.
במערב בהגמוניה של וושינגטון, הדעה הרווחת היא כי התגמול האכזרי שהורה משטר נתניהו היא התגובה הראויה לרציחות וחטיפת ישראלים שביצע חמאס כאשר (באופן בלתי מוסבר, אני חייב לומר!) הוא חדר לשטחה של "ישראל ". אבל הנרטיב הזה מתעלם מכך שהפעולה הזו, גם אם אפשר לגנות אותה, היא תגובה לעשרות שנים של זוועות והפרות זכויות אדם מתמשכות שבוצעו על ידי ממשלות ישראל עוקבות ועל ידי מדינה שבאמצעות הפרה של החלטות מועצת הביטחון השונות, הפכה למה שנקרא בחוק " א מדינה סוררת" .
מדינה שמדיניותה, כפי שזכר העיתונאי הישראלי הבולט גדעון לוי, הביאה למאסר בלתי אנושי של שני מיליון בני אדם במשך כמעט עשרים שנה, צפופים ומשוללים מאספקה ??סדירה של מים, מזון, חשמל, תרופות, דלק ואספקה ??בסיסית ביותר שחיים מתורבתים דורשים. שום דבר טוב, מסכם לוי, לא יכול להגיע מאכזריות כזו.
ההיסטוריה של הטיהור האתני האמיתי הזה נמשכת כברת דרך. הבה נזכור שמאז הקמת מדינת "ישראל" הרסה ממשלתה מינימום של 500 כפרים פלסטינים, מה שגרם לתחילתו של מבול אינסופי של פליטים -800 אלף בחודשים הראשונים - שהרסו את בתיהם, הרסו את יבוליהם. גנבו את שדותיהם נאלצו לנטוש את ארץ אבותיהם. ככל שחלף הזמן, "תל אביב", בתמיכתה הבלתי מוסתרת של ארצות הברית ורוב ממשלות אירופה הבלתי ראויות, הזינה ללא הפוגה את מדיניות הכיבוש והגניבה הטריטוריאלית שלה.
למתנחלים הללו אין שום קשר לתדמית הבוקולית של חקלאי תמים המופצת על ידי העיתונות המערבית המושחתת והפוליטיקאים ושליטיה המושחתים לא פחות. מדובר בקבוצות שיש להן הכשרה צבאית קבועה, ברשותן נשק מלחמה, ותוקפות, מתעללות, מענות ואף הורגות פלסטינים שמעזים להתנגד לנישולם במבט השאנן של השלטונות וכוחות הביטחון של "ישראל".
טרגדיה שמתרחשת בשטחים הכבושים בהם חיים כמעט שבעה מיליון פלסטינים, ועליהם יש להוסיף עוד כמעט שישה מיליון מהפזורה הפזורה בעולם. עם גורש מארצו והפך לפריה בינלאומית. בהתחשב בנסיבות הדרמטיות הללו, ניתן להבין שקשה מאוד לכל פלסטיני להיות אדיב עם האחראים לטרגדיה הזו.
בימים האחרונים הטילו גם ארצות הברית, בריטניה וצרפת וטו על הצעת מועצת הביטחון להכריז על הפסקת אש בעזה זה הוצג על ידי רוסיה. אותו דבר קרה עם אחר שמועמד ברזיל. לא לארצות הברית ולא למעצמות הקולוניאליות האירופיות הוותיקות אין אינטרס קל לסיים את הכיבוש והטבח המתמשכים והמשטר הישראלי יוצא לדרך שדומה מאוד ל"פתרון הסופי" שהציע היטלר לפתרון "בעיית גרמניה": השמדת כל היהודים. לפי משחק מילים מההיסטוריה, כעת היא הנציגה כביכול של העם היהודי, מדינת "ישראל", שתופסת את מקומו של המשטר הנאצי ומאמצת את מדיניות הג'נוסייד הפלילית שלו כשלה.
הערה אחרונה על הצביעות של "הדמוקרטיות המערביות", המבקרות את "הטרור" של חמאס אך עוצמות את עיניהן בצורה יפהפייה מהטרור החמור הרבה יותר של מדינת ישראל. יתרה מכך, מדובר בממשלות, החל מארצות הברית, שגייסו את הטרוריסטים הג'יהאדיסטים של אפגניסטן, הטליבאן; לאלו של אל-קאעידה ודאעש, והציעו להם כסף, נשק וסיקור תקשורתי ודיפלומטי כדי לערער את היציבות או להפיל ממשלות שלא אהבו במקומות שונים בעולם, בעיקר בסוריה, עיראק ולוב. במילים אחרות, כשהם משחקים עבור האימפריה וחניכיה, "מחבלים" הופכים ל"לוחמי חופש" מוכשרים. אבל אלה שיש להם את החוצפה להתנגד לשחצנות האימפריאלית, נדחקים למעשה כ"טרוריסטים", למרות שהנשק היחיד שלהם הוא המילה. המוסר הכפול הבלתי מוסרי הזה מדבר ברהיטות על הפירוק המוסרי של המסורת הפוליטית המערבית והסחף הפלילי שלה.
