האם ביידן רוצה להאריך את המלחמה בעזה?
לא נראה שהארכת המלחמה תשרת את ביידן, שפתח יותר מחזית אחת גם באוקראינה וגם בעזה, בזמן שהוא מנסה להרגיע את החזית הדרומית הסינית, שעדיין נמצאת ברשימת ההמתנה.
ההחלטות של הפסגה האסלאמית הערבית הגיעו ללא מנגנוני עבודה שהוכיחו את רצינותן והפעילו לחץ על הישראלים להפסיק אש. מאמצים קולקטיביים באמצעות ליגת המדינות הערביות וארגון שיתוף הפעולה האסלאמי לא הצליחו לנקוט בצעדים כלשהם להפעיל לחץ על עצירת המלחמה, מה שאפשר לנתניהו להגדיר בפומבי את מאפייני הממשל שהוא רוצה ברצועת עזה, באמצעות מערכת נתונה לחלוטין לחזון הביטחון של "ישראל".
הצהרותיו השפיעו על כל המציאות הפלסטינית בגדה המערבית ובירושלים, והוא סירב לתת כל תפקיד לרשות הפלסטינית לאחר חמאס. באמצעות הצהרות אלו הוא סגר לחלוטין את הדלת לרעיון של "פתרון שתי המדינות", על בסיס חשיבות מלחמתו ברצועת עזה, ומאמין שהיא משרתת את האסטרטגיה האמריקאית באזור.
"ישראל" נוקטת במדיניות של הרג שיטתי, ואמריקה מצדיקה זאת
בהודעה שפרסם ב-28 באוקטובר, ביקש נתניהו מחיילים המתכוננים להיכנס לעזה לזכור מה עשו להם העמלקים (העמלקים הם אומה המתוארת בתנ"ך כאויב רב עוצמה של בני ישראל).
כשהם נזכרים בקטע מהתנ"ך שציווה נקמה ליהודים חסרי ההגנה במדבר, הבינו המאזינים זאת: אל תסלחו לאיש, אלא הרגו אנשים ונשים, ילדים ותינוקות, פרות, כבשים, גמלים וחמורים. זהו. מה בוצע על ידי ההפצצות האכזריות וההרג ללא תשלום ומה ש"ישראל" אימצה באמצעות מתנחליה במדיניותה הנהוגה בגדה המערבית.
נתניהו מסתמך על שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי בעזה. לדעתו, סולידריות זו מהווה שיעור לכל המדינות והכוחות אשר שוושינגטון רואה בהם למרוד בהגמוניה שלה, הוא מצפה כי משך הנוכחות הצבאית האמריקנית במזרח הים התיכון לא יהיה קצר והיא נושאת מסרים בעלי השלכות והשלכות ברורות לגבי מספר מדינות ומפלגות.
מובן מאליו שהאמריקאים לא רוצים לעצור את מכונת המלחמה הישראלית לפני שהם רושמים ניצחונות על חמאס, בעוד שכוח הדלתא האמריקאי תומך ב"ישראל" בשם חיפוש אסירים אמריקאים.
ארצות הברית עסקה במלחמת "ישראל" מבחינה צבאית ופוליטית, וכך גם המערב בהזדהות עמה, ובהצדקת מעשי הטבח ומלחמת הטיהור האתני. המערב נפל לטבח והרס יומיומי, למרות העובדה שאין ערבויות לגבי האיזונים האזוריים והבינלאומיים שהמלחמה תייצר. "הפוגה הומניטרית" אומצו במקומות ובזמנים ספציפיים ללא הפסקת אש לפני שישראל תוכל להשיג את מטרתה המוצהרת לחסל את חמאס.
בתקדים שהעולם לא היה עד לו, מופצצות סביבות בתי החולים שבהם מטופלים החולים והפצועים, בעוד שכוחות הצבא הישראלי הסתערו על בית החולים אלשיפא ברצועת עזה, ולא מצאו את מבוקשם. ממשלת ישראל קידמה, כחלק מעבודתה המודיעינית והצבאית, את נוכחותם של מנהיגי חמאס בבית החולים, והדגישה כי הם הופכים אותו למרכז הפעילות שלהם.
ההסתערות התרחשה שעות לאחר שהפנטגון הודיע ??כי ברשותו גם מידע מודיעיני עצמאי המאשר כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי משתמשים במתקן הרפואי כנקודת מוצא לפעילות צבאית, מבלי שהפנטגון שם לב להוקעות של מוסדות בינלאומיים, ולא עשה זאת. לקחת בחשבון כל חוק הומניטרי או בינלאומי.
האם הזמן אוזל עבור ישראל כשהיא מחפשת ניצחון צבאי, תוך התעלמות מההידרדרות במצב בבתי החולים בעזה ומהמשבר ההומניטרי המחריף? ישראל ובעלות בריתה נראות אדישות להפסדים צבאיים, שכן מטרתן העיקרית היא להחזיר את היוקרה לכיבוש, בכל מחיר. לפיכך, השמועה היא שהמלחמה תתארך ב-6 חודשים וכי נשק וטילים שיועדו לאוקראינה יועברו אליה בחשאי.
האם המלחמה תימשך?
התוכנית הגרועה ביותר היא לרוקן את רצועת עזה ולספח אותה ליישות הציונית. כל התרחישים שהישות מנסה להפיץ נראים בלתי ישימים עד היום, והמלחמה עדיין בעיצומה.
התקדמות חיילי הכיבוש מוגבלת למספר נקודות בתוך רצועת עזה, אך רובם אזורים חקלאיים או הרוסים, הקרב והשלכותיו על הישות גדולות מבחינה צבאית, מדינית וכלכלית, ובאות לידי ביטוי בסכסוכים. בין מנהיגים פוליטיים וצבאיים על מי נושא באחריות למה שקרה ב-7 באוקטובר 2023. האמריקנים עדיין מובילים את המלחמה כדי לחזק את "ישראל" ולמנוע את קריסתה.
האם צבא ישראל יכול להילחם במלחמה ארוכת טווח לאור ההידרדרות הכלכלית לאחר זימון המילואים, שהיא אחת מקבוצות העבודה שעזבו את עבודתם כדי להשתלב בצבא?
הצבא הישראלי מבקש לכבוש את צפון רצועת עזה ולהשתמש בה כדי לשחרר את אסיריו, להציג הישג לדעת הקהל הישראלית ולחפש מנהרות על מנת להרוס אותן, מה שגורם אבדות לשורות כוחות הצבא והטנקים.
נראה כי ההתנגדות ערוכה למלחמה שתימשך חודשים, ללא כל אפשרות לערער את יכולתה, בשעה שבה מתנהל משא ומתן באמצעות מדינת קטאר להחלפת מספר אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים בתמורה למספר אסירים פלסטינים. אסירים ישראלים לא צבאיים המוחזקים על ידי חמאס.
לא נראה שהארכת המלחמה תשרת את ביידן, שפתח יותר מחזית אחת גם באוקראינה וגם בעזה, בזמן שהוא מנסה להרגיע את החזית הדרומית הסינית, שעדיין נמצאת ברשימת ההמתנה, וגם היא מנסה לפתוח. עד לבייג'ין ולנהל עמה דיאלוג לאחר פגישתו עם נשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת ה-APIC. בסן פרנסיסקו.
נראה כי המזרח התיכון הוא בראש סדר העדיפויות של מדיניות הממשל האמריקני, וזה מיוצג על ידי התוכניות של איראן, בהתחשב בכך שהן "מערערות" את האזור, במיוחד את תוכנית הגרעין, כמו גם אבטחת "ישראל" וקידום נורמליזציה בין ערבים לבין ישראל.
במקום לשלוח לאזור את שר החוץ שלו, שלא התקבל בברכה על ידי מדינות האזור בשל הטייתו ליהדותו בתמיכה בישראל, הוא החליט לשלוח את ברט מקגורק, יועצו הבכיר ומי שיש לו ניסיון בטיפול אזור בעיראק, סוריה ואיראן, לקיים שיחות עם גורמים רשמיים בישראל, בגדה המערבית ובערב הסעודית, בקטאר ובמדינות נוספות.
הוא ידון בצרכי הביטחון של ישראל ובצורך להגן על אזרחים במהלך פעולות צבאיות, כמו גם במאמצים המתמשכים לאבטחת שחרור בני הערובה ובצורך בבלימת אלימות מתנחלים קיצוניים בגדה המערבית.
השאלה של ביידן עדיין מתמקדת באסטרטגיית היציאה מעזה, ונתניהו עדיין מעדיף מלחמה, כי סיומה ישים קץ לקריירה הפוליטית שלו, האם ינסה להרחיב את מסגרת המלחמה מתוך מחשבה על חזית הצפון?!
