האם גורלו של נתניהו יהיה זהה לגורלו של מילושביץ'?
הגשת תביעה נגד ראש ממשלת המשטר הציוני היא חרפה מוחלטת בזירה המשפטית והבינלאומית. אם בית המשפט בהאג יצליח להוציא פסק-דין בעניין זה, ללא קשר ללחצים של ארה''ב והלובי היהודי, זה יהיה אסון דיפלומטי לישראל.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, לאחר ביצוע חקירות ועל סמך דיווחי ארגונים בינלאומיים, "כרים אחמד קאן" התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי דרש להוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט במשטר הציוני. תביעה זו הייתה התפתחות חשובה בתחום הקרב הדיפלומטי והפוליטי, כך שמשרד החוץ של משטר זה הקים חדר מבצעים מיוחד לחקירה וטיפול בתיק זה.
ניתן לנתח את ההתפתחות הפוליטית הזו מ-5 היבטים:
למרות שהמהלך האמור עדיין בשלב של תביעה ועל שופטי האג להפוך אותה לפסק-דין, הגשת עתירה זו כשלעצמה היא כישלון משפטי ובינלאומי של המשטר הציוני. אם שופטי האג יצליחו, למרות הלחץ הפוליטי של הצמרת האמריקאית והלובי הציוני, לשמור על עצמאותם בשבועות או חודשים הקרובים ולהרשיע את נתניהו ואת גלנט בפשעי מלחמה וברצח 50,000 אזרחים בעזה, זה יהיה אסון דיפלומטי לרעת המשטר הזה, שנחשב לרעידת אדמה פוליטית.
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוקם על בסיס אמנת רומא ב-1998 כדי להקים בית משפט קבוע לעסוק בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה, והוא שונה מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), שאחראי ליישוב סכסוכים בין מדינות. בניגוד לבית המשפט לצדק, בית המשפט הפלילי אינו מקבל את סמכותו מהאו"ם והוא בעיקר נולד מצירוף המדינות ומשלים את בתי המשפט הפנימיים של מדינות אלו.
עד כה הצטרפו לאמנה זו 120 מדינות, כולל מדינות האיחוד האירופי, וזה יכול להוות בסיס להגשת תביעה נגד ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל בבתי המשפט הפנימיים של מדינות אלו. תביעות אלו יגרמו לשגרירויות המשטר הציוני במדינות שונות באירופה לעסוק במערכות משפטיות מתישות, ואם בית המשפט בהאג יוציא פסק-דין, ביקוריהם של השניים בבירות אירופה ייצרו תנאים קשים לתל אביב. בתרחיש זה, בכל ביקור תהיה אפשרות למעצרים, לקמפיינים תקשורתיים נרחבים ולהפגנות רחוב, שיסייעו להעצים את הבידוד המדיני והדיפלומטי של המשטר הציוני.
התובע של בית המשפט הפלילי דרש את מעצרם של יחיא אל-סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה באשמת פשעי מלחמה ב-7 באוקטובר. זאת בעוד שב-7 באוקטובר נהרגו 1,000 ציונים ביישובי עוטף עזה, מחציתם חיילים, ונלכדו 130 ציונים, וזה אינו בר השוואה כלל ל-10,000 אסירים פלסטיניים או 50,000 שהידים פלסטיניים. נראה כי הכנסת שמות מנהיגי ההתנגדות לרשימה זו נעשתה תחת לחץ מדיני על מנת לאזן את התביעה הזו, אך היא העמידה את הרוצח והקורבן באותה קטגוריה. בינתיים, מוזר להזכיר את שמו של הנייה, שנמצא מחוץ לעזה כבר 5 שנים, ושלא להזכיר את שמו של הרצי הלוי.
לפי אנליסטים, לא סביר שנתניהו ייענש בבית המשפט כמו סלובודן מילושביץ', נשיא סרביה ויוגוסלוויה לשעבר. עם זאת, נפגע כבודו הפוליטי של הדמות הישראלית הבכירה ביותר, וזה חשוב שבעתיים לאור העובדה שהמשטר הציוני תלוי מאוד ביחסים עם מדינות המערב. כלומר, יחסיו של נתניהו עם האיחוד האירופי ייחלשו קשות, בעוד שכרגע יחסי נתניהו עם הבית הלבן נפגעו כתוצאה מהתקיפה ברפיח.
