משפחות שכולות עתרו לבג"ץ נגד מינוי תא"ל בינדר לראש אמ"ן: חלק מהאשמים באסון
לטענת העותרים, "הליך מינוי הקצינים בדרגת אלוף הנו הליך לקוי". "ראש חטיבת המבצעים נושא, וודאי, באחריות לתפקודה של החטיבה, לכן, יש צורך בחקירה מעמיקה ועצמאית שתברר את מידת אחריותו"
תשע משפחות שכולות עתרו הבוקר (שישי), לבג"ץ נגד מינויו לראש אמ"ן של תא"ל שלומי בינדר (49), ששימש כראש חטיבת המבצעים בזמן טבח השבעה באוקטובר.
את העתירה הגיש ארגון לביא על ידי עורך הדין יצחק בם, יחד עם המשפחות שכולות. העתירה מגיעה בעקבות חלקו של בינדר במחדל הביטחוני החמור שהתרחש ביום שמחת תורה, השביעי באוקטובר וכן בעקבות מה שהמשפחות מגדירות כהליך מינוי לקוי.
בין העותרים נמנים הוריו השכולים של סרן אורי מרדכי שני, אביו של סמ"ר ישי פיטוסי, אביו של סמל אדיר טהר, אמו של סמל ראם מאיר בטיטו, אמו של סמל עידו ביננשטוק, אביו של סרן אושרי משה בוצחק, אביו של עידו הרוש ואביו של אחיה דסקל, זכרם לברכה.
בעתירה נכתב כי "מוצבי צבא, מפקדות חטיבות ואוגדה נפלו בידי אויב וצה"ל הגדול היה כלא היה". במהלך שעות קריטיות רבות, הקריאות לעזרה "לא נענו, כי צה"ל פשוט לא הצליח להתעשת ולארגן את כוחותיו. "כתוצאה מכך, 843 אזרחים נרצחו באכזריות, תוך שרוצחיהם מבצעים בהם מעשי התעללות מזוויעים באכזריותם, ו-351 חיילים נפלו. 252 אזרחים וחיילים נחטפו, חיים ומתים, בידי המחבלים".
לטענת העותרים, "אגף המבצעים תואר בידי מפקדו כ-'לב הפועם של צה"ל'. אם להמשיך את הדימוי הזה, הרי ביום שמחת תורה לקה צה"ל בדום לב. הכשל התבטא בשני מישורים עיקריים, להם אחראית חטיבת המבצעים".
"ראשית, צה"ל לא היה ערוך לאפשרות של מתקפת פתע בידי החמאס. לא היו תכניות הגנה, לא היו תרגולות, לא היו כוחות ולא הייתה היערכות שתאפשר להתמודד עם מתקפה גם אם זו תבוא ללא התראה מוקדמת".
"שנית, בקרות המתקפה צה"ל לא התעשת מן ההלם ומשך שעות קריטיות רבות כוחו ועוצמתו של צה"ל לא הופעלו בצורה יעילה ומתואמת בעת שהמחבלים טובחים באזרחים, אונסים נשים, עורפים ראשי ילדים וחוטפים אזרחים וחיילים".
העותרים טוענים כי "ראש חטיבת המבצעים נושא, וודאי, באחריות לתפקודה של החטיבה ולהיעדר היערכות עובר למתקפה והיעדר תפקודו של צה"ל בזמן המתקפה. אחריות פיקודית וודאי, ואחריות אישית קרוב לוודאי". לכן, יש צורך בחקירה מעמיקה ועצמאית שתברר את מידת אחריותו של תא"ל בינדר לאסון.
עוד מציינים העותרים כי "תחקיר פנימי, או 'עיון במסמכים', ככל שנערך אינו יכול להוות חלופה לחקירה עצמאית וזאת מכיוון שמי שצפוי להיות האובייקט של החקירה אינו יכול למנות את החוקרים, לקבוע את היקף החקירה ולקבל מסקנות בעניין ממצאיה".
לטענת העותרים, "הליך מינוי הקצינים בדרגת אלוף הנו הליך לקוי, אשר זכה לביקורת של מבקר המדינה בשני דו"חות ביקורת לפני יותר מעשור. אף על פי כן, ההליך ממשיך להתנהל באופן בלתי מובנה, בצורת שיג ושיח (שלא לומר מקח וממכר), בין רמטכ"ל לבין שר הביטחון, כאשר רמטכ"ל מציע מועמדים ושר הביטחון מאשרם, ללא בחינה של מועמדים בידי גורמים נוספים, וללא מעורבות הממשלה אף במינויים מרכזיים".
העותרים מסכמים כי "לא ניתן להבטיח החלטה מושכלת ללא בחינת תפקודו של המועמד במבחן העליון שהגורל זימן לצה"ל נבחנה לעומק בידי גורם חקירה עצמאי".
