קואליציית "דמוקרטים"; על מנת להחיות את השמאל במשטר הציוני
שתי מפלגות השמאל, מרצ והעבודה, בפלסטין הכבושה התאחדו בראשות יאיר גולן, לשעבר מפקד צבא המשטר הציוני. הקואליציה החדשה, המכונה "דמוקרטים", פועלת להחיות את מעמדה לאחר התבוסות הרצופות של השמאל בבחירות לכנסת
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, מפלגות השמאל במשטר הציוני היו תמיד במגמת ירידה בעשר השנים האחרונות. מגמה זו נמשכה ביתר שאת במיוחד מאז 2015. בפעם האחרונה בבחירות ב-17 במרץ 2015, מפלגות השמאל השיגו הצלחה מקובלת יחסית. במהלך בחירות אלו, מפלגת העבודה זכתה ב-18 מושבים ומפלגת מרצ זכתה ב-5 מושבים - 23 מושבים בסך הכול (19 אחוז מכל המושבים).
אבל מאז הבחירות הבאות באפריל 2019, מעמדו של השמאל ירד באופן דרסטי. בבחירות אלו, שתי מפלגות השמאל של המשטר הציוני זכו ב-10 מושבים. כאשר נערכו בחירות מקדימות נוספות בספטמבר 2019, מספר המושבים של מפלגות השמאל במסגרת שתי קואליציות הגיע ל-11. הבחירות השלישיות ברציפות נערכו במרץ 2020, והרשימה הקואליציונית העבודה-מרצ-גשר זכתה בקושי ב-7 מושבים.
בבחירות במרץ 2021 היה שיפור קל, והשמאל זכה ב-13 מושבים בסך הכל. בבחירות אלו, מפלגת העבודה בראשות "מרב מיכאלי" זכתה ב-7 מושבים, כמעט פי שניים לעומת הבחירות הקודמות. אבל ההצלחה היחסית של מפלגת העבודה לא נמשכה זמן רב. לאחר הצטרפותן של שתי המפלגות הללו לקואליציית יאיר לפיד ונפתלי בנט החלה ירידה בקולות מפלגות הממשלה.
שנה לאחר מכן, קואליציית לפיד-בנט קרסה, והיו אמורות להתקיים בחירות בנובמבר 2022. בבחירות אלו, למרות מאמציו של יאיר לפיד, ראש הממשלה דאז, מיכאלי לא הסכים להתאחד עם מפלגת מרצ, וכתוצאה מכך הובילה החלטה זו לכישלון מפלגת מרצ בבחירות לכנסת בהפרש של 4,000 קולות בלבד.
יציאת הקואליציה של לפיד מהשלטון וחזרתו של נתניהו לשלטון היו חדשות גרועות יותר עבור השמאל. לאורך 2023, שתי מפלגות השמאל בישראל התחרו בסקרים במניין בחירות של 3.25%.
בתחילת 2024, במהלך המלחמה בעזה, מפלגת העבודה הודיעה על פרישת מיכאלי מראשות המפלגה ועל קיום בחירות פנימיות למפלגה במאי. יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ''ל ונציג מפלגת מרצ בעבר, הפך למועמד המרכזי ביותר לראש המפלגה הוותיקה ביותר במשטר הציוני. ניצחונו המכריע של גולן הביא לתגובה חיובית של דעת הקהל כלפי המפלגה הזו, והגדילה את המושבים של מפלגת העבודה (שעדיין הייתה מתחת לסף בסקרים רבים) לכ-6.
גולן נחשב לאלוף בכיר במיל שהועלה לתפקיד סגן הרמטכ''ל, אך נשללה ממנו האפשרות להתמנות לתפקיד הרמטכ''ל בשל עמדות חדות שהוא נקט נגד מדיניות הכיבוש של ישראל נגד הפלסטינים. ב-2020 ראה גולן במדיניות של בנימין נתניהו לסיפוח הגדה המערבית לשטחי ישראל הוכחה ל"מדינת האפרטהייד", וכינה את הצבא הישראלי "צבא כובש".
הזדמנות להחיות?
הרקע הצבאי של גולן, בדומה לזה של בני גנץ וגדי איזנקוט, הוא אחד הגורמים שעליהם הקואליציה החדשה "דמוקרטים" יכולה לסמוך כדי לקדם את החייאת השמאל. כמובן שעדיין לא פורסם סקר חדש בנושא זה כדי להראות את תגובת דעת הקהל להיווצרות הקואליציה הזו. בנוסף, עכשיו זה הזמן המתאים להיווצרות קואליציה חדשה, וסביר להניח שהצגתה בפני דעת הקהל בשלב הנוכחי תגביר את התמיכות בה; כי מצד אחד מבצע סערת אל-אקצא הפחית מאוד את הפופולריות של מפלגת הליכוד ונתניהו, ומצד שני, גם גנץ, שירש את הפופולריות של הליכוד, איבד חלק מהתמיכה הציבורית הזו.
למעשה, אנו עומדים בפני תופעה בחברה הישראלית, שניתן לכנותה "קולות נודדים". ייתכן שחלק מהקולות הללו יזרמו לגולן בעקבות הקמת הקואליציה הדמוקרטית.
נראה שמטרתו של גולן להכליל את המושג "דמוקרטים" באידיאולוגיה של קואליציה זו היא למשוך תומכים מקרב תומכי המתון והימין המתון, שזה כמובן קשה ויש לראות האם העמדות הבאות של חברי הקואליציה הזו יקלו או יקשה עליו?
גולן אמר בישיבת ההכרזה על הקמת הקואליציה הזו: " השמאל הוא ציונות חיה וקיימת. התאחדנו כדי לחזור לא רק לכנסת, אלא גם לשלטון. השמאל הולך לגדול ולהתחזק, אפילו יותר חזק מהכהניסטים". כהניסטים הם תומכיו של מאיר כהן, לשעבר מנהיג הימין הקיצוני. איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי במשטר הציוני, היה אחד מתלמידיו של כהן, אך גולן התייחס למפלגות הימין הקיצוני.
בדרך כלל, ניתן לומר שלמרות שקואליציית דמוקרטים יכולה להכין קרקע להחייאת השמאל במשטר הציוני, המאמצים הקודמים בתחום זה לא הניבו פרי. כדי להעריך את הצלחת הקואליציה הזו, יש להמתין לסקרים וליוזמות הבאות שלה. הניסיון של השנים האחרונות מלמד שקשה מאוד לשמאלנים הישראליים לשקם את מעמדם.
