עד כמה נתניהו חושש מוועדת חקירה ממלכתית? עד לשלוח את אסתר חיות להאג
ראש הממשלה השיק השבוע קמפיין דה לגיטימציה נגד הדרישה לבדיקה עצמאית ואמיתית של אסון 7 באוקטובר, ולפי מקורביו, "יעשה הכל כדי שהיא לא תקום". בין השאר, בדק את האפשרות להציע לנשיאת העליון בדימוס להחליף את השופט ברק כנציגת ישראל בהרכב בבית הדין הבינלאומי לצדק
אם למישהו נותרו ספקות לגבי הכוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר, הנאום שלו ביום רביעי בכנסת הבהיר את כל מה שצריך להבהיר. "אני רוצה להגיד משהו על ועדת החקירה. הממלכתית, הלאומית, איזו שתרצו", נתניהו אמר בסיום דיון 40 חתימות סוער במליאה, ואז הרהיב במשל היסטורי על דוכס בריטי, נפוליאון, וצנצנות ריבה. כן, צנצנות ריבה. "אני רוצה עכשיו לנצח את חמאס ויהיה לנו זמן לבדוק את כל צנצנות הריבה". יותר מ-1,200 נרצחים ביום אחד, כ-250 חטופים, 120 כבר יותר מתשעה חודשים בשבי חמאס בעזה, עשרות אלפים איבדו את בתיהם, ואת הדרישה שלהם ושל בני משפחותיהם לבדוק את המחדל - ראש הממשלה משווה לצנצנות ריבה. לא פלא שראש המל"ל שלו צחי הנגבי הגדיר את הטבח כ"תקלה".
זו לא היתה פליטת פה של נתניהו, אלא אסטרטגיה מחושבת וממוחזרת, מנאום אייקוני אחר שלו בכנסת, אי שם באוקטובר 2017, בתחילת קמפיין הדה לגיטימציה נגד התקשורת, האופוזיציה וחקירות המשטרה, שנודע לימים בתור "נאום החמוצים". משל צנצנות הריבה נועד לעשות בדיוק אותו דבר, רק לוועדת חקירה ממלכתית; להגחיך, לזלזל, ולזרוע חוסר אמון ופוליטיזציה בדרישה הציבורית ההולכת וגוברת של נפגעי הטבח לדין וחשבון עם האחראים לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. מאות משפחות שכולות ותושבי העוטף צעדו השבוע בדרישה לועדת חקירה ממלכתית, כזו שנתניהו מעולם לא הקים בכל שנותיו הארוכות בשלטון, ואין לו שום כוונה לשנות את זה כיום. הפוך. "הוא יעשה הכל כדי שהיא לא תקום", אמר השבוע אחד ממקורביו.
ברחבי הרשת אמנם נשלפו סרטונים של נתניהו מהארכיון הקרוב מטיף בנחישות ואפילו קורא לתומכיו לצאת לרחובות ולהפגין! רק שזה היה ב-2022, בימי הגלות באופוזיציה בזמן ממשלת בנט-לפיד, ומה שבער לו כ"כ היתה פרשת פגסוס והרוגלות, שגם אותה ניצל לטובת קמפיין הדה לגיטימציה המתמשך נגד המשטרה והחקירות שלו. אבל כמו שאומרים בעולמות הווטאובטיזם - זלא"ד - משפחות שלמות נטבחו, יישובים נחרבו, ארגון טרור כבש חבל ארץ - על זה נתניהו לא נזעק כמו מהחשש שצותתו לאנשיו; כשזה במשמרת שלו, זה לא אותו דבר.
כמו באסון הכרמל ובמבצע צוק איתן, נתניהו מנסה לדחות ולמסמס את הקריאות הכואבות של המשפחות השכולות ולהסתפק בבדיקה של מבקר המדינה נטול השיניים ובתחקירי הש"ג המבצעיים של צה"ל. בינתיים, מכונת הרעל והתעמולה ממשיכה להדביק את האשמה והאחריות לצבא ולשב"כ ולזכות אותו כמי שלא ידע, עוד קו הגנה חוזר בקריירה שלו. ובמקביל, הוא מגלגל לחלל האויר שלל ספינים, רעיונות והמצאות יצירתיות למנגנוני חקירה אלטרנטיביים שעוקפים וחותרים תחת המנגנון המתאים היחיד שכבר קיים בחוק - ועדת חקירה ממלכתית שממונה בידי נשיא ביהמ"ש העליון. הוא משוכנע ומשכנע בלהט את מקורביו ותומכיו שההרכב שלה יהיה מוטה, שהדו"ח שיטיל את האחריות לפתחו כבר כתוב מראש. החשש המרכזי שלו, כפי שכבר פורסם כאן בעבר, הוא שהנשיאה לשעבר אסתר חיות תמונה ליו"ר. מבחינתו, מדובר בלא פחות מ"אסון", בעוד בחירת מלים אטומה ומנותקת מהסבל והכאב האינסופיים של אלפי משפחות מאז 7 באוקטובר.
עד כמה נתניהו חושש מהאפשרות שחיות תקבל את המושכות לוועדת חקירה ממלכתית? עד בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בסביבתו מספרים על כך שבחודש שעבר, אחרי שהשופט אהרן ברק הודיע שהוא מתפטר מכס השיפוט ששמור לישראל בהרכב שדן בתביעה של דרום אפריקה בהאג, ראש הממשלה ביקש לבדוק אם חיות תרצה להחליף אותו. המטרה העיקרית שעמדה מאחורי ההצעה, שהועברה דרך גורם שלישי, היתה למנוע את האפשרות שהיא תעמוד בראש ועדה שתחקור את המלחמה. חיות, שלא נפלה בתרגיל, השיבה בשלילה, ובסופו של דבר נתניהו בחר בפרופ' רון שפירא, משפטן שמרן שתמך במהפכה המשפטית, כמחליף של ברק בטריבונל הבינלאומי. אבל עצם הניסיון להרחיק את חיות מהזירה משמש עדות נוספת לתוכניות הבריחה של נתניהו מוועדת חקירה ממלכתית.
קמפיין הדה לגיטימציה נגד ועדת חקירה ממלכתית מוצא קרקע פורייה אצל תומכי נתניהו בליכוד ושותפיו בקואליציה, שמהדהדים בשמחה לבייס את המסרים נגד בית המשפט העליון שלא מייצג את העם. למעשה, הניסיון של נתניהו להתחמק מהוועדה נגזרת של המהפכה המשפטית-משטרית-שלטונית, בסך הכל עוד ניסיון לפרק מוסד שעלול לאיים על המשך שלטונו. גם בעיצומה של המלחמה, בממשלת הימין-על-מלא לא עוצרים לרגע מלחבוט ולהרוס: אין מפכ"ל למשטרה, לא ממנים נשיא לבית המשפט העליון, מתכננים להדיח את היועמ"שית, משתלחים ומתעמרים בצמרת צה"ל והשב"כ וזוממים איך לפטר את שר הביטחון, מעבירים תקציב בלי אנשי המקצוע באוצר ומחרבים את התקשורת החופשית באמצעות מיליארדרים מקורבים וחלוקת הטבות. מבחינת נתניהו, כולם נגדו, וועדת חקירה ממלכתית היא רק עוד שומר סף שצריך להסיר מהדרך לפני שהיא הופכת למכשול למסע ההישרדות שלו.
