אי-ציות בצבא הכיבוש; חיילים ישראליים מסרבים לחזור לעזה
שלושה חיילים ציוניים שחזרו מהמלחמה בעזה הודיעו שלא ישובו לעזה. חוסר התועלת של המלחמה, הדרך לניהול לא נכון של המלחמה, הייאוש של תל אביב להחזיר את השבויים הציוניים וכו'. הם בין הסיבות שלהם להחלטה זו
הפרמדיק הישראלי במילואים, יובל גרין, הוא אחד משלושה חיילי מילואים ציוניים שאמרו לעיתון הבריטי "האובזרבר" כי אם ייקראו לשירות צבאי בעזה, הם לא יחזרו.
לדבריו, הפקודה שקיבל להצית בית מגורים ברצועת עזה הביאה אותו להחליט לסיים את שירותו בחיילי המילואים.
גרין אומר שכאשר שמע את החדשות שהמשטר הציוני דחה את דרישות חמאס "לסיים את המלחמה ולשחרר את בני הערובה", הוא פקפק במטרת נוכחות היחידה שם.
על תצפיותיו במלחמה זו הוא מודה: "ראיתי חיילים שכל הזמן ציירו על קירות בתים או גנבו מהם, נכנסו לבתים מסיבות צבאיות וחיפשו נשק, אבל כשחיפשו שלל נהנו יותר ואספו מחרוזות וכתבים ערביים.
החייל הציוני סיפר: "בתחילת השנה קיבלנו פקודה לשרוף בית, וכששוחחתי על כך עם מפקד הצוות הוא לא נתן לי את התשובה הנכונה. אמרתי גם שאם נעשה את כל הדברים האלה בלי סיבה, אני לא אשתתף בזה, ויצאתי שם למחרת.
טל ורדי, חייל ציוני נוסף שאימן מפעילי מילואים של טנקים בצפון פלסטין הכבושה, רואה בהמשך הנוכחות בחזית עזה "בלתי מוצדקת" ואומר כי במקרה של מלחמה כוללת בחזית לבנון הוא כנראה ישתתף בה, אך לא רוצה עוד לחזור לעזה.
חייל ציוני נוסף, מיכאל עופר זיו, מזכיר גם הוא את סוגיית הירי של צה''ל בשלושה בני ערובה ציוניים בדצמבר האחרון והריגתם בשוגג, ואומר כי אירוע זה עורר אצלו תחושה שגרמה לו לעזוב את גבול עזה מיד עם סיום השירות הצבאי שלו, ולא לחזור לשם לעולם.
עוד אמר החייל הציוני כי החלטת הצבא לתקוף את רפיח במקום לחתום על מסמך חילופי השבויים הברירה לו שלא יחזור למלחמה.
לדברי גורמים ציוניים רשמיים, יותר מ-9,000 חיילים ציוניים קיבלו טיפול פסיכותרפיה מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, ורבע מהם מעולם לא שבו למלחמה.
