השפעת המלחמה בעזה על כמות ההגירה ההפוכה מפלסטין הכבושה והפחתת האמון במוסדות המדינה
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, המלחמה שישראל פתחה נגד תושבי רצועת עזה מאז ה-7 באוקטובר 2023 השפיעה לא רק על חייהם של הפלסטינים, אלא היו לה גם השלכות נסתרות וגלויות על חייהם של תושבי השטחים הכבושים, במיוחד בגלל שהיא לוותה בתגובה התומכת של חיזבאללה
במהלך 10 החודשים האחרונים הותקפו אזורי צפון ישראל על ידי חיזבאללה, וכתוצאה מכך יותר מ-63 אלף ישראלים נאלצו לפנות את בתיהם באזורים אלו. אבל עקירה אינה ההשפעה היחידה של מלחמה זו על תושבי השטחים הכבושים; בין השלכות נוספות של מלחמה זו על החיים בישראל הן ירידה באמון במוסדות המדינה, ירידה באופטימיות לגבי עתיד ישראל, עלייה בעוני וירידה ברמת ההכנסה, הופעת תחושת חוסר הביטחון בקרב תושבי הצפון, עלייה במחלות והפרעות נפשיות, כמו גם עלייה בהגירה הפוכה.
בהקשר זה, ממצאי סקר מקיף של "המרכז לאימפקט יהודי" (CJI) מראים תמונה מורכבת של החברה הישראלית כיום. מסקר זה עלה כי 29% מהישראלים שוקלים מעבר לחו''ל, אם כי רק 2% נמצאים כעת בתהליך ממשי של רילוקיישן. אבל מספר זה עשוי לגדול אם חוסר הביטחון והמלחמה יימשכו. כמו כן, הישראלים אינם אופטימים ביחס לחיים בישראל בחודשים הקרובים, כאשר 71% מאמינים כך באופן מוחלט.
דבר נוסף שעלה מן הסקר הוא כי כמעט 50% מהישראלים נפגעו או מכירים מישהו שנפגע ב-7 באוקטובר או במהלך המלחמה. זה מעיד על הנזק החמור של המלחמה לחברה הישראלית. גם בזירה הבינלאומית, 84% מהישראלים אינם מרוצים ממצבו הדיפלומטי של המשטר הציוני. 69% רואים באנטישמיות העולמית איום משמעותי כמו האיומים הצבאיים, ו-47% מאמינים שישראל והתפוצות התרחקו בחודשים האחרונים עקב המלחמה בעזה.
לפי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, במספר עולים חדשים לישראל בשנת 2023 חלה ירידה של 38% לעומת השנה הקודמת, שנאמר כי היא מושפעת מהמבצע ב-7 באוקטובר, מהמלחמה בעזה ומתקיפות חיזבאללה.
בנוסף לסוגיית הרילוקיישן, המוכיחה את המשך חוסר הביטחון וקיום הסיכון למלחמה כוללת, הירידה באמון במוסדות המדינה בתהליך מילוי תפקידם מעידה גם על משבר לגיטימציה בישראל. לפי הסקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמון הציבור בגופי המדינה והביטחון ממשיך לרדת מאז פרוץ המלחמה בעזה המכונה "חרבות ברזל". הסקר הזה קובע כי למרות "האמון הגבוה" של 71% בצה''ל באוגוסט, חלה ירידה של 6% בהשוואה לחודש שעבר ושל 11% מאז המדידה הראשונה באוקטובר האחרון.
בנוסף, נמדדה ירידה של 11% במדווחים על אמון ברמטכ"ל, וצניחה של 12% באמון בדיווחי דובר צה"ל. לפי סקר זה, רמת האמון במשטרה ממשיכה לרדת ונמדדו אחוזי אמון נמוכים למדי במשטרה, כ-33%.
כמו כן, 17% בלבד דיווחו על "אמון גבוה" בממשלה, ו-25% העידו על אמון גבוה בראש הממשלה נתניהו – ירידה של 6% מחודש שעבר. גם רמת האמון בכנסת היא רק 15%.
שיעור נמוך של נשאלים דיווח על תחושת ביטחון אישי "גבוהה" או "גבוהה מאוד" – 24% במדגם הכולל. בתחום יחסי החוץ, 55% מודאגים מבידוד בינלאומי אפשרי של ישראל כתוצאה מפעולות המלחמה ברצועת עזה והתגובה הבינלאומית אליה.
הדבר הראוי לציון בנתונים שפורסמו הוא ש"חוסר אופטימיות כלפי העתיד" ו"הרצון הגובר להגירה הפוכה" הם תוצאה של המשך דאגות ביטחון, ולא מושפעים רק מבעיות כמו מחלוקות בקרב הפוליטיקאים והמפלגות או בעיות כלכליות וחברתיות, עוני ואפליה. נכון לעכשיו, אין סיכוי ברור לסיום המלחמה בעזה, ואולי חשוב מכך, לסיום איומי חיזבאללה. ניסיון המלחמה מאז ה-7 באוקטובר מלמד שבניגוד לטענות הרשויות בישראל, משטר זה אינו מסוגל להשמיד את היכולת הצבאית של חיזבאללה. במקביל, הידיעות על פעולות הפלסטינים בגדה המערבית מעידות גם על הסיכונים הביטחוניים המתמשכים שהשפיעו על הפעילות הכלכלית והחברתית בפלסטין הכבושה. בהקשר זה, דוחות כלכליים שונים מלמדים כי בשל אפשרות למלחמה כוללת ירדה כמות ההשקעה במגזר הייטק בישראל. כמו כן יש דיווחים על ירידה של מומחי רפואה ו-IT.
