עלייה בשיעור ההתאבדויות בקרב בני נוער בישראל
מספר הנערים והנערות המנסים להתאבד בישראל עלה בחדות
בשנתיים האחרונות גדל באופן דרמטי בישראל מספר הנערים והנערות המתכוונים להתאבד, וחלקם איבדו את חייהם.
על פי דיווח בערוץ 12, מאז ה-7 באוקטובר ומלחמת עזה, חלה עלייה בדיווחים על נערים ונערות הסובלים מדיכאון וחרדה, מתחושות בידוד וניכור (הן במציאות והן ברשתות החברתיות) וגם משימוש באלכוהול ובסמים. לאמור לעיל יש להוסיף את העלייה באלימות פיזית ומינית. כל אלה הובילו לסוגים שונים של פגיעה עצמית וניסיונות התאבדות בישראל.
לדברי פרופ' זלצמן, פסיכיאטר ומנהל המרכז לבריאות הנפש ויו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות, התנהגות אובדנית היא שילוב של הפרעה נפשית (לעיתים קרובות דיכאון) עם אירוע טראומטי או מלחיץ בחיים. כולל בעיות חברתיות כמו שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תמונות מיניות הוא מזויף.
כל אלה הוחמרו לאחר המלחמה. כאשר בנים ובנות היו מנותקים ממערכות התמיכה של המשפחה, החברים והחברה. חלקם החליפו את מקום מגוריהם שלוש או ארבע פעמים בשנה האחרונה ונאלצו להסתגל לאלה שיש להם בית ספר שונה ומערכת חברתית שונה. גרוע מכך, לא ברור אם הם יישארו באותה מערכת עוד כמה חודשים. תחושות של תסכול וחוסר תקווה מאפיינות את חייהם ואף עלולות להוביל להגברת הדיכאון והפגיעה העצמית.
פרופ' זלצמן הוסיף: "מחלות נפש כמו דיכאון או פסיכוזה, שהפכו נפוצות מאוד אחרי ה-7 באוקטובר, הגדילו את הסיכון לניסיונות התאבדות, ומשפחות צריכות לשים לב יותר להתנהגות של בני הנוער שלהן.
המדיניות השגויה של הרשויות הישראליות וההרג הנורא של העם הפלסטיני הציפו את הישראלים וגרמו להם לסבול לחצים פסיכולוגיים חמורים שנגרמו על ידי המלחמה שיצרו המנהיגים הישראליים. לחצים אלה הם מסוגים שונים, כולל חוסר ביטחון בחיים ובכלכלה.
