שנה אחת לרצח עם בעזה: האם כלכלת ישראל בתהליך של קריסה?
"מספר העוזבים את ישראל הוא חסר תקדים בתולדות המדינה", אומרת שיר חבר, כלכלנית פוליטית ישראלית.
בעוד מלחמת רצח העם של ישראל מטילה צל אפל על האזור והעולם, מומחים מזהירים שהמיליארדים שהושקעו כדי להשמיד את עזה והפלסטינים עלולים להתברר כעלויות גבוהות מדי עבור כלכלתה שלה.
לדברי חוקר כלכלה ישראלי, יש מעט עד אין סימני התאוששות, עם אינדיקטורים חלשים, ירידה בהשקעות זרות ותיירות, לצד יציאה מדאיגה של אזרחים, המציירים תמונה עגומה לעתידה של ישראל.
"המשבר הכלכלי רק ילך ויחמיר. אין סיכוי להתאוששות", הזהירה הכלכלנית הפוליטית הישראלית שיר חבר בראיון לאנאדולו.
דבריו הדהדו הערכה שערך לאחרונה יואל נוה, כלכלן ראשי לשעבר במשרד האוצר הישראלי, שאמר כי על הממשלה לפעול "בנמרצות ובפעולה מיידית כדי... למנוע את הסיכון למשבר פיננסי הממשמש ובא".
המסלול הנוכחי, הוסיף, עלול "לגרור את כלכלתה מוכת המלחמה למיתון ולסכן את הביטחון הלאומי של המדינה".
העלות הכלכלית של המתקפה הקטלנית של ישראל על עזה, שם היא הרגה ופציעה כמעט 140,000 פלסטינים מאז התקיפה החוצה גבולות של חמאס באוקטובר האחרון, היא על פי הערכת כלכלנים ישראלים באיזשהו 67 מיליארד דולר.
בנק ישראל אמר במאי כי עלויות המלחמה יזנקו לכ-250 מיליארד שקל (66 מיליארד דולר) עד סוף השנה הבאה.
המשק הישראלי, לעומת זאת, צמח ב-0.7% בלבד ברבעון השני של 2024, נמוך משמעותית מהתחזית של 3% של אנליסטים בבורסה בתל אביב.
עד אוגוסט, הגירעון התקציבי לתוצר עמד על מינוס 8.3%, עלייה ממינוס 7.6% ביוני, מינוס 6.2% במרץ ומינוס 4.1% בדצמבר האחרון.
בחודש אוגוסט לבדו עמד הגירעון התקציבי על 12.1 מיליארד שקל (3.22 מיליארד דולר).
"המחירים גבוהים. רמת החיים יורדת. יש אינפלציה. יש ירידה בערך המטבע הישראלי", אמר חבר.
ההשקעות הזרות יבשו, יותר מ-85,000 איש נשרו מכוח העבודה, ויש "רבע מיליון אנשים שנעקרו מבפנים ואיבדו גם את מקום עבודתם וגם את בתיהם", הוסיף.
"וכמובן, המספר הגדול מאוד של אנשים שרק עוזבים... מספר האנשים שעוזבים הוא חסר תקדים, באמת, בהיסטוריה של ישראל", אמר.
"אתה רואה אנשים פשוט קונים כרטיס לכיוון אחד כדי לראות מה יקרה. כשאתה רואה כל כך הרבה אנשים עושים את זה רק כדי להגן על משפחותיהם, התוצאה היא שמי שנשאר מרגיש שהמדינה נמצאת בתהליך של קריסה".
אינדיקטורים כלכליים הם "לא הסיפור המלא", הדגיש.
"הסיפור המלא הוא מהי נקודת המבט של האוכלוסייה לגבי העתיד. אנשים שלא מאמינים שיש עתיד. אנשים שלא מאמינים שמדינת ישראל אי פעם תוכל להתאושש מהמשבר הזה", אמר.
"הם לא משקיעים. הם לא רוצים לגדל את ילדיהם בישראל. הם לא רוצים לחפש עבודה או ללמוד. המשמעות היא שהמשבר הכלכלי רק ילך ויחמיר. אין סיכוי להחלמה".
ישראלים מושכים את חסכונותיהם כדי להוציא אותם מהארץ והממשלה הגיבה באיומים לקחת "את כספי הפנסיה שלך ותשקיע אותם במשק", אמר.
מצב חירום מתמיד
לגבי המצב הפיננסי המקומי, הכלכלן אמר שיותר מ-46,000 עסקים פשטו את הרגל, בעוד שגם גופים גדולים יותר מרגישים את החום הפיננסי.
"גם נמל אילת פשט את הרגל, שהוא הנמל היחיד שיש לישראל בים סוף", אמר חבר.
"התיירות נמצאת באפס. אין תיירות... בסך הכל, ההשקעה הבינלאומית בישראל עלתה כמעט ללא כלום".
דאגה מרכזית, אמר חבר, היא מגזר ההיי-טק הישראלי, שפעם היה "החלק החשוב ביותר בכלכלה הישראלית".
"חברות ההייטק האלה משתמשות בכל המשאבים כדי לנסות לעבור דירה. הם מאוד מודאגים מכך שהם לא יכולים לתפקד בישראל בתנאים הנוכחיים", אמר.
"הם לא סומכים על כך שהעובדים לא יישלחו להילחם במלחמה. הם לא סומכים על כך שהאזורים בטוחים. הם לא סומכים על כך שהכלכלה יציבה. הם לא סומכים על הממשלה שלא תתערב ותחרים את רכושם".
החברות הללו "מנסות לגרום לעצמן להימכר בחוץ", אמר, תוך כדי דוגמה של חברת אבטחת הסייבר הישראלית Wiz, שכוונה לרכישה של 23 מיליארד דולר של גוגל שמשכה תשומת לב תקשורתית גדולה במדינה.
"אבל, כמובן, גוגל ביטלה את העסקה הזו. הם אף פעם לא קנו... הם לא רוצים לבצע השקעה כזו".
חוק בינלאומי וסנקציות
המשק הישראלי, אמר חבר, פועל במצב חירום מתמיד, וזה הדבר היחיד שמונע קריסה מוחלטת.
"אנשים רוצים לעשות בחירות. הם רוצים לקיים תהליך של חקירת כל השחיתות והמקרים", אמר.
"אבל כל עוד המצב הצבאי והביטחוני כל כך קשה וכל כך ברגע של חירום, כל זה נדחה".
פגיעה נוספת בכלכלה הישראלית היא תנועת החרם, ההשקעות והסנקציות העולמית (BDS), שחבר רואה בה מעולם לא הייתה "כל כך גדולה, כל כך חזקה".
ישראל, אמר, נמצאת בסביבות השלב השלישי והאחרון של הסנקציות.
"כשממשלות אומרות שהן לא יכולות להמשיך לסחור עם מדינה שמבצעת פשעים נגד האנושות... אז אתה באמת יודע שזה השלב האחרון", אמר.
"הכלכלה הישראלית תלויה מאוד בסחר בינלאומי ובהסכמים בינלאומיים. שותף הסחר הגדול ביותר שלהם הוא האיחוד האירופי".
החששות כאן, הוא הסביר, מתרכזים סביב פריטים דו-שימושיים ש"מצד אחד נחוצים לפעמים לתפקוד הכלכלה האזרחית, אבל אפשר גם להפוך אותם לנשק".
פסק הדין של בית הדין הבינלאומי לצדק ב-19 ביולי הכריז על כיבוש שטחים פלסטיניים על ידי ישראל כבלתי חוקי ו"זהו פשע מלחמה לסייע לכיבוש", אמר.
המשמעות היא, הוא המשיך, ישראל לא יכולה לייבא חומרים כלשהם לתשתית אלא אם יוכיחו שהם לא ישמשו לייצור נשק או לכל מטרה הקשורה בהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות.
"יש חובה על מדינות שלישיות לא לסחור בכלל בפריטים האלה... אם אנשים חושבים שאפשר לקיים מערכת כלכלית מתפקדת שבה פריטים דו-שימושיים אסורים... אז זו אשליה", אמר חבר.
"הכלכלה הישראלית פשוט תקרוס תחת הסנקציות הבינלאומיות עד שיכירו בדרישות המשפט הבינלאומי".
