היועמ"שית הגיש עתירה חריגה לבית המשפט העליון
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ עתירה בה דרשה לקבוע פעם נוספת כי עובדי מדינה אינם יכולים להגיש הליך משפטי נגדה ללא אישורה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול בעקבות פסק דין בו בית הדין קבע כי יש לו סמכות לדון בהקדשים שונים וכן כי הממונה על ההקדשות הגישה בקשה נגד היועמ"שית בסמכות.
היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לקבוע כי "הממונה על ההקדשות הדתיים בבתי הדין הרבניים, שהיא עובדת מדינה, אינה מוסמכת לפתוח בהליך בבית הדין הרבני נגד המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, ללא קבלת היתר מראש לכך מהיועצת המשפטית לממשלה, וכי במקרה דנן פתיחת הליך כאמור על -ידי הממונה נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לעיקרון לפיו "המדינה מדברת בקול אחד". בנוסף דורשת היועמ"שית לקבוע כי "קביעותיו של בית הדין הרבני ביחס לסמכויות הממונה על ההקדשות להגיש את ההליך נגד היועצת המשפטית לממשלה כאמור ניתנו בחוסר סמכות".
היועמ"שית טוענת כי "בית הדין שגה בקביעה לפיה בקשת הממונה על ההקדשות, אשר הוגשה בין היתר גם נגד היועצת המשפטית לממשלה, הוגשה בסמכות. בקביעתו זו דן והכריע בית הדין בהליך שנפתח בחוסר סמכות, שעה שהממונה, שהיא עובדת מדינה, הגישה הליך משפטי נגד היועצת המשפטית לממשלה, שהנחיותיה המשפטיות מחייבות אותה. כל זאת ללא אישור מפורש לכך מהיועצת המשפטית לממשלה, ובניגוד לפסיקתו המושרשת של בית משפט נכבד זה לפיה "המדינה מדברת בקול אחד", שחלה בכלל הערכאות השיפוטיות, לרבות לפני בית הדין הרבני".
עוד ביקשה היועמ"שית מהשופטים לקבוע כי "בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בהקדשות אשר נוצרו לפני בית הדין השרעי בתקופה העות'מנית על ידי לא מוסלמים, בהתאם להלכה הפסוקה והמחייבת של בית המשפט נכבד זה שקבע כי הסמכות לדון בהקדשות אלה נתונה ככלל לבתי המשפט המחוזיים".
