המדיניות של טורקיה והרפובליקה של אזרבייג'ן בנוגע לסערת אל-אקצא
במהלך המלחמה בין ישראל להתנגדות הפלסטינית בעזה, טורקיה והרפובליקה של אזרבייג'ן נקטו בגישות שונות אך עם תוצאות דומות. אנקרה עצרה את הסחר הישיר, אך הסחר העקיף נמשך. באקו גם ממשיכה לייצא נפט לישראל.
המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים – עלי חיידרי, מומחה לענייני טורקיה: מבצע סערת אל-אקצא בוצע על ידי ההתנגדות הפלסטינית באוקטובר בשנה שעברה, ואחרי זה, עם ההתקפה המסיבית של המשטר הציוני נכנסה המלחמה בין המשטר הציוני לעם הפלסטיני לשלב חסר תקדים באורכה ובעוצמתה.
במהלך השבוע הראשון למלחמה בעזה נקטה אנקרה בעמדת ביניים וגינתה הרג אזרחים על ידי פרסום הצהרות גינוי, מבלי לציין שם של צד, בהנחה שהמלחמה תסתיים בקרוב, וביקשה משני הצדדים להשתמש בשכל הישר ובאיפוק כדי לסיים את המלחמה.
טורקיה חשבה שהיא יכולה, כמו בעבר, להראות את עצמה כפעילה בסוגייה הפלסטינית ובעולם הערבי על ידי פרסום ההצהרות הללו, ובכך, לא יתעמעמו גם שביבי התקווה לנורמליזציה בין אנקרה לתל אביב.
בשבוע השני למלחמה, כאשר אנקרה הבינה שהמלחמה הזו שונה מקודמותיה, היא ניסתה לקחת יוזמה והציגה תוכנית בשם "הפסקת אש בנוכחות מדינות ערבות" בהשראת המלחמה באוקראינה. לפי תוכנית זו, מדינות כמו טורקיה, מצרים, ערב הסעודית וקטאר מטעם פלסטין, ומדינות אירופה וארה"ב מטעם המשטר הציוני היו אמורות להבטיח את יישום והמשך הפסקת האש ולפרוס את כוחותיהן באזור המלחמה.
תוכנית זו, שנחשפה על ידי שר החוץ הטורקי, האקן פידן, והוצגה בישיבת החירום של שרי החוץ של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, לא התקבלה בברכה במדינות האסלאם ובמדינות המערב ונדחתה.
מאז החודש השני למלחמה בעזה, ארדואן הבין שראשית, המלחמה בעזה היא ארוכת טווח, ושנית, הצדדים למלחמה לא מאפשרים לאנקרה למלא תפקיד, ושלישית, ארדואן ומפלגת השלטון הואשמו וספגו ביקורת מצד דעת הקהל המקומית והאזורית בשל גישתם הלא כל כך נחרצת בגינוי הפשעים של ישראל.
בתקופה זו, במדינות מוסלמיות רבות ואף במדינות אירופה נערכו מחאות לגינוי פשעי המשטר הציוני, אבל בטורקיה, הרואה את עצמה כדוגלת בחזון פלסטין בעולם הערבי, שום דבר חשוב לא קרה מצד הממשלה, למעט כמה צעדות ספונטניות.
בנושא זה, ארדואן אימץ מדיניות חדשה והחל בהתקפותיו המילוליות נגד המשטר הציוני על מנת להמשיך להיות דוגלת בתמיכה בסוגייה הפלסטינית, כדי לענות על דעת הקהל האזורית והמקומית, וגם לא לאבד את הבסיס שלו בקרב האסלאמיסטים לקראת הבחירות המוניציפליות.
אולם הנשיא הטורקי מתח ביקורת, תוך שימוש בטקטיקה, רק על נתניהו והממשלה שלו ולא על מבנה המשטר הישראלי; כי הוא חשב שעם תום המלחמה נתניהו והממשלה שלו יעזבו את השלטון והוא יוכל לשקם את היחסים עם הממשלה החדשה בישראל. בהתאם לכך, עיקר ההתקפות המילוליות של ארדואן והמפלגה השולטת בטורקיה היו נגד נתניהו.
אף על פי כן, בחלוף מספר חודשים והבהרת סתירות בהתבטאויות ובהתנהגות של ממשלת טורקיה כלפי המשטר הישראלי, שהובילו לאובדן חלק מהבסיס החברתי של מפלגת השלטון, ממשלתו של ארדואן אימצה מדיניות חדשה.
במדיניות זו, אותה קידם הקאן פידן, ננקטה הגבלה (לא ניתוק) ביחסי המסחר עם ישראל, שיושמה נגד ישראל. במסגרת תוכנית זו, שנכנסה לתוקף באפריל, נאסר ייצוא של כ-54 סחורות לשטחים הכבושים.
זמן מה לאחר מכן, כשנמשכה המלחמה בעזה, ??ארדואן הכריז כי יפסיק את כל הפעילות העסקית עם המשטר הציוני ותהליך זה יימשך עד תום המלחמה וכינון השלום בעזה. אך כלי התקשורת המבקרים את ממשלת טורקיה הודיעו כי לחדשות הללו יש כרגע היבט הצהרתי (לא ביצועי), כי לכל היצואנים נאמר שיש להם שלושה חודשים לספק, להכין ולשלוח את כל הסחורות שהמשטר הציוני הזמין, והסנקציות הללו יושמו מאוגוסט.
למרות שהיקף היחסים בין טורקיה למשטר הציוני ירד בפרק זמן זה, כלי תקשורת מערביים וכמה עיתונאים ביקורתיים ועצמאיים חשפו בדיווחיהם כי למרות שאנשי עסקים טורקיים כבר לא יכולים לשלוח ישירות את סחורותיהם לפלסטין הכבושה, נמשך תהליך שליחת מוצרים טורקיים דרך מדינות שלישיות כמו הרפובליקה של אזרבייג'ן, מצרים, ירדן, הונגריה ופולין.
בתקופה זו, ארדואן גם ביצע את ההתקפות המילוליות החרופות ביותר נגד נתניהו וכינה אותו "הקצב של עזה" ו"היטלר החדש", שכמובן גם הצד הציוני הגיב להצהרות הללו, וישראל כץ, שר החוץ דאז של המשטר הציוני, כינה את ארדואן זקן שלקח את טורקיה לאחור באמצעות חלומותיו הניאו-עות'מאניים, כדי שמלחמת המילים הזו תימשך.
בצעד האחרון נגד ישראל, טורקיה הצטרפה לתיק הפלילי שפתחה דרום אפריקה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (האג) נגד נתניהו ובכירים נוספים במשטר הציוני, וכן סיפקה מסמכים לדרום אפריקה למקרה זה.
גישתה של אזרבייג'ן כלפי המלחמה בעזה
רשויות באקו נקטו בגישה שונה כלפי המלחמה בעזה מאשר רוב העולם המוסלמי. באקו תומכת לעתים בפתרון שתי המדינות בפלסטין ושולח קצת סיוע כספי והומניטרי לעזה, תוך שמירה על יחסיה האסטרטגיים עם ישראל בתחומים מסחריים, צבאיים, ביטחוניים ופוליטיים.
בתחילת המלחמה הזו, משרד החוץ של הרפובליקה של אזרבייג'ן גינה הרג אזרחים בשני הצדדים וקרא לאיפוק הצדדים. אבל בינתיים, באקו לא הפסיקה לשלוח נפט למשטר הציוני, כך שכיום כ-40% מהנפט והאנרגיה הדרושים למשטר זה מסופקים על ידי אזרבייג'ן.
שתי המדינות טורקיה והרפובליקה של אזרבייג'ן סופגות ביקורות חריפות מצד אומות וכמה מדינות אסלאמיות בנוגע לאספקת נפט למשטר הציוני, אבל טורקיה שותקת בעניין הזה והרפובליקה של אזרבייג'ן מצטטת את חברת הנפט הלאומית שלה וטוענת שהיא מוכרת נפט לחברות זרות ואינה יודעת את היעד הסופי של לקוחותיה.
טענה זו מושמעת בעוד שבדו''ח מכירות הנפט השנתי של "סוקאר", איטליה נמצאת במקום הראשון של רוכשי הנפט שלה והמשטר הציוני נמצא במקום השני.
באקו גם לא הפסיקה לקנות נשק מתל אביב ולאחרונה חתמה על הסכם שיתוף פעולה צבאי אסטרטגי עם המשטר הציוני. במהלך השנתיים האחרונות, המדינה הזו הקצתה תקציב של 5 מיליארד דולר לרכישת נשק מהמשטר הציוני.
סיכום
שתי המדינות, טורקיה והרפובליקה של אזרבייג'ן, נקטו גישות שונות כלפי המלחמה בעזה. בעוד טורקיה כבר ניתקה את קשרי הסחר הישירים שלה עם תל אביב ומתנהלת מלחמת מילים בין רשויות הצדדים, אזרבייג'ן החליטה שלא למתוח ביקורת חריפה על תל אביב, ובעוד שהיא תומכת בפתרון שתי המדינות ובהחלטות האו"ם בנוגע למלחמה בעזה, שרובן אינן ניתנות לביצוע, היא גם מעניקה סיוע מוגבל לתושבי עזה כדי להיות פחות חשופה לביקורות.
למרות זאת, לשתי המדינות יש תפקיד בשליחת נפט לפלסטין הכבושה, כך שמספקות יותר מ-40% מצרכי המשטר, ובמלחמה האחרונה הן תרמו משמעותית להמשך המלחמה.
גם אנקרה מקווה, למרות הפעולות וההצהרות החריפות נגד תל אביב, שהמלחמה הזו תסתיים בהקדם האפשרי כדי שתוכל לחדש את הנורמליזציה עם הממשלה החדשה האפשרית בפלסטין הכבושה כשבה כבר לא יהיה נתניהו, ולרדוף אחרי האינטרסים שלה עם המשטר הציוני באזור ובים התיכון.
