ישראל והנזק של 100 מיליארד דולר שנגרם מהמלחמה בעזה
המלחמה בת השנה ברצועת עזה, כמו גם התפשטותה ללבנון, הטילו עלויות חסרות תקדים על הכלכלה הישראלי, עד כדי כך שכמה הערכות מדווחות על הנזק של 100 מיליארד דולר על כלכלת פלסטין הכבושה שנגרם מהמלחמה בעזה.
המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים – סלמאן רזווי, דוקטור בלימודים אזוריים, אוניברסיטת טהראן:
אחת ההשלכות החשובות ביותר של מבצע סערת אל-אקצא בשנה האחרונה היא הנזק וההשפעות הכלכליות שלו על המשטר הציוני. נזקים אלו כוללים את הנזקים הישירים שנגרמו מהמלחמה, כגון סגירת עסקים, סגירת תיירות, בתי מלון וביטול טיסות חוץ רבות, הוצאות כוחות צבא, בעיקר מילואים וציוד צבאי, וכן נזקים עקיפים נוספים הנגרמים כתוצאה מהמלחמה.
הנזקים האלה יבואו לידי ביטוי בטווח הקצר והבינוני בגירעון, בהפחתת דירוג אשראי ובעיכוב בהתקדמות הפרויקטים וכו'. כמובן, המלחמה הזו גרמה נזק רב לפלסטינים, במיוחד לתושבי רצועת עזה. במחקר שנערך על ידי מכון המחקר "ראנד" בקליפורניה נמצא כי שיקום רצועת עזה עולה יותר מ-80 מיליארד דולר ורק פינוי ההריסות שם עולה יותר מ-700 מיליון דולר. להלן מוזכרות חלק מההשלכות הכלכליות של המלחמה בעזה על המשטר הציוני:
1.מחיר המלחמה: לפי ערוץ 12 בטלוויזיה של המשטר הציוני, משטר זה הוציא עד כה 100 מיליארד דולר על המלחמה ברצועת עזה ובלבנון והשלכותיה, וזה העמיד את ישראל על סף משבר כלכלי עמוק. כמובן, בעיתון "כלכליסט" נכתב ב-9 בספטמבר כי לפי ההערכה הנוכחית, הוצאות המלחמה (בקירוב) מאז פרוץ המלחמה ועד עכשיו הן כ-24 מיליארד דולר (90 מיליארד שקל) ומתחילת שנה זו הן עמדו ב-19.2 מיליארד דולר (72 מיליארד שקל). רק באוגוסט 2024 הוצאו כ-13.3 מיליארד דולר (50 מיליארד שקל) – כ-2.67 מיליארד דולר (10 מיליארד שקל) יותר מאשר ההוצאות בחודשים הקודמים.
"בצלאל סמוטריץ'", שר האוצר הישראלי, הודיע ??לאחרונה: "אנו נמצאים במלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות ישראל, עם הוצאות ישירות של 53-67 מיליארד דולר (200-250 מיליארד שקל)". הוא הוסיף כי "אני גאה בדרך בה הובלתי את הכלכלה במהלך 11 חודשי המלחמה".
"יואב נווה" ו"לו דרוקר", שני מומחים לכלכלה ישראליים, הדגישו כי, הסיכוי למשבר פיננסי ב-3-5 השנים הקרובות כתוצאה מהוצאות המלחמה הוא גדול, וזה יוביל לקיפאון כלכלי ולהגברת הסיכונים הביטחוניים עקב בעיית מימון ההוצאות הביטחוניות. כמו כן, הביטויים של ההוצאות וההשלכות הכלכליות של המלחמה הם: הפחתת דירוג האשראי של ישראל, העלאת דמי ביטוח הסיכון, העלייה החדה בהוצאות הצבאיות והאזרחיות וכתוצאה מכך הגירעון המצטבר בתקציב המדינה, הירידה החדה בהשקעות ושיעור האינפלציה הגבוה, מגמת העלייה ביחס החוב לתוצר והסיכון למשבר כלכלי חמור בעתיד.
2. הורדת דירוג האשראי: עד כה, ארגונים ומוסדות שונים הציגו תחזיות שליליות לכלכלת המשטר הציוני ואף ניסו למתן את נקודות המבט הקודמות ולהוריד את העמדה ואת אפשרות לצמיחה כלכלית, שהדבר קשור בעיקר להמשך המלחמה, לעלייה בהוצאות הצבאיות ולתסיסה בצפון פלסטין הכבושה. התרשים שלהלן מציג את התחזיות המוקדמות של ה-OECD, קרן המטבע הבינלאומית, "מודי'ס" ו-S&P. לצדן מוצגת גם התחזית של בנק ישראל, המכון "ג'י פי מורגן" (בכחול) והמכון "מורגן סטנלי" (באפור). כפי שניתן לראות, השינוי המינימלי, כלומר התחזית הריאלית ביותר, שייך למכון S&P.
מומחים ישראליים אומרים כי כלכלת ישראל מידרדרת בכל פרמטר אפשרי. לא מזמן פרסמה הלמ"ס כי ברבעון השני של השנה ירד התוצר לנפש, גם התוצר העסקי, גם היצוא כאשר ההשקעות במשק קרסו, וכי האינפלציה במשק עלתה ל־3.2% (שנתית). כמו כן, במשטר הזה נשברה תקרת יעד יציבות המחירים, ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה.
3.בעיות של תקציב 2024-2025: ב-9 באוגוסט 2024 דווח כי הגירעון התקציבי של ישראל ביולי הגיע ל-8.1% מהתמ"ג, וזהו החודש הרביעי שההוצאות הממשלתיות חורגות מיעד הגירעון התקציבי של 6.6% שקבעה הממשלה. הסיבה העיקרית לגירעון תקציבי זה היא הוצאות ביטחוניות וצבאיות. בתחילת הקיץ הודיע נגיד בנק ישראל "אמיר ירון" כי המלחמה בעזה מטילה על המשטר הציוני כ-67 מיליארד דולר הוצאות צבאיות ואזרחיות בשנים 2023 2023-2025, וזאת למרות שהתוצר של המשטר הזה ב-2023 עמד על יותר מ-500 מיליארד דולר, וההוצאות הביטחוניות והצבאיות של ישראל בשנה רגילה עומדות על כ-20 מיליארד דולר.
בעיה נוספת היא עיכובים תכופים בהליך אישור תקציב 2025, שהייתה אמורה הממשלה לאשר את התקציב ב-15 באוגוסט. התהליך כמעט ולא התחיל, והתוצאה עלולה להיות ששנת 2025 תתחיל ללא תקציב חדש ובהסתמכות על התקציב של השנה שעברה - 2024. זה יגרום לכך שהמדינה תתנהל בהתאם לתקציב המשך (שתים עשרה מתקציב השנה הקודמת בכל חודש). במילים אחרות, לממשלה לא יהיו גמישות וסמכות, וזה יגרום לבעיות חדשות.
אחת מבעיות של הוצאות המלחמה בעזה היא שיטת חישוב וכמות השכר של כוחות המילואים. על פי הערכות משרד האוצר ומשרד הביטחון, השימוש בכוחות מילואים ב-2024 יעלה כ-2.7 מיליארד דולר יותר מהתקציב המתוכנן. כתוצאה מכך, על מנת לצמצם הוצאות, שוקלים בצבא שיקולים כמו איזון גדול יותר בין שימוש ביכולות כוחות אדם ויצירת המוטיבציה הדרושה לבין התקציב.
4.ההשלכות של הטלת סנקציות על מתנחלים: בעקבות ההכרזה על הטלת סנקציות של הממשל האמריקאי על מספר מתנחלים אלימים ומחבלים, מפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית" בראשות "איתמר בן גביר" השר לביטחון לאומי במשטר הציוני, כאחד התומכים הבולטים במתנחלים, הגישה הצעת חוק שלפיה בנקים לא יחסמו חשבונות של מי שהוטלו עליהם סנקציות.
5.דאגות לאבטחת אסדת הגז "כריש": לאחר פרסום תמונות איכותיות של כטב''מים של חיזבאללה מהמתקנים הרגישים של המשטר הישראלי, העיתון הכלכלי "כלכליסט" הביע חשש רב לגבי אבטחת אסדת הגז כריש, במיוחד לאחר המתקפה המוצלחת של אנצאר אללה על תל אביב. לפיכך, התמודדות עם המציאות החדשה בשמיים דורשת כלים נוספים לאיתור, למעקב ובעיקר לקבל החלטות מהירות יותר על סמך מידע בזמן אמת.
בנוסף, לחיזבאללה ולבעלי ברית אחרים של איראן יש יכולת לפגוע קשה במערך ההגנה האווירית של ישראל, והם חושפים כלים חדשים מדי יום. לפי התוכנית החדשה של מערכת הביטחון הישראלית, יש להקים שכבת יירוט נוספת, שתשמש ל"הגנת נקודה" ולהגנה על אתרים חיוניים, ומערך ההגנה הטקטי הזה יפעל ויתבסס על אמצעי יירוט קצרי טווח.
6.סגירת נמל אילת: בעוד נמל אילת היה שער הכניסה המרכזי לכלי רכב בישראל שנתיים לפני פרוץ המלחמה ובשנת 2023 נפרקו 150 אלף כלי רכב בנמל אילת, בשנת 2024 לא נפרק אפילו רכב אחד ברציף הנמל. בסוף יולי השנה, הנהלת נמל אילת הודיעה במכתב לשרת התחבורה של המשטר הציוני כי יפוטרו כמחצית מתוך 120 עובדים אם המדינה לא תסייע כספית לנמל. בהקשר זה הודיע ??גם יו''ר נמל אשדוד כי אם תחול הסלמה בזירה הצפונית, כל נמלי המשטר הזה עלולים להיסגר, למעט נמל אשדוד. הנמל הזה הוא הנמל הממשלתי היחיד של המשטר הציוני ומכסה כ-40% מהסחורות הימיות.
7. צמצום השקעות זרות: המלחמה בעזה גרמה לירידה של 60% בהשקעות זרות בשטחים הכבושים. מלחמה זו גרמה לסגירתן של 46,000 חברות, ו-49% מחברות הטכנולוגיה או הסטארט-אפ ביטלו את ההשקעות בישראל. במצב כזה הודיע "??אביגדור ליברמן", שר החוץ לשעבר של המשטר הציוני, שבנוסף לכישלון הצבאי, נתניהו מוביל את ישראל לכישלון כלכלי חסר תקדים.
רוב הנתונים הכלכליים שהוכרזו בנוגע להוצאות המלחמה בעזה עבור המשטר הציוני קשורים למצב הנוכחי, ובוודאי אם המשטר הישראלי ייכנס למלחמה כוללת נגד חיזבאללה בלבנון, הנזקים וההוצאות יוכפלו לפחות. זאת בשל כוחו הצבאי של חיזבאללה והמצב הגיאוגרפי שלו; כי המלחמה מתנהלת היום בעיקר ברצועת עזה ובמידה מסוימת גם בגדה המערבית. בנוסף, בצפון פלסטין הכבושה פונו פחות מ-100,000 תושבים ציוניים, אבל אם חיזבאללה יפתח במלחמה כוללת ולא מוגבל, כל האתרים התעשייתיים, הצבאיים והאסטרטגיים של משטר זה יהיו על הכוונת של ארגון חיזבאללה.
בסוף ספטמבר התמודדו הציונים עם תגובת ארגון חיזבאללה בעקבות מבצע הביפרים וההתקפה בדרום דאחיה וחיסול איברהים עקיל, ותגובות הרקטות הללו הגיעו לדרום חיפה וכ-2 מיליון תושבים נאלצו להסתתר במקלטים. בנוסף, בתי הספר נסגרו זמנית. ללא ספק, התקפות נרחבות של חיזבאללה והמלחמה הכוללת יגרמו לכ-7 מיליון יהודים וציונים להיות חשופים לרקטות ולסגירת מרכזי עסקים וחינוך. במקרה זה, ערים ישראליות יהפכו ל"ערי רפאים".
