העמקת הפער הפנימי; "קטאר-גייט" היא השערורייה הגדולה השלישית של נתניהו

לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, הפרשה המכונה "קטאר-גייט" משכה תשומת לב רבה במרחב הציבורי ובתקשורת הציונית בשבוע האחרון. הדיונים על הפרשה הזו, הנדונה כבר חודשים, התגברו בשבועיים האחרונים ועוררה תיגר על ממשלת בנימין נתניהו.

לפרשה זו יש ממדים רחבים בפלסטין הכבושה והיא קשורה להשפעה זרה, לשחיתות פיננסית ולביטחון לאומי. התיק הזה נוגע בפרט להאשמות נגד שניים מהיועצים הבכירים של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, "יונתן אוריך" ו"אלי פלדשטיין". הם מואשמים בקבלת תשלומים מקטאר כדי לקדם תדמית חיובית של המדינה בתקשורת הישראלית ולהשפיע על דעת הקהל הישראלית. הם עשו את הפעולות הללו כשהיו עובדים בלשכת ראש הממשלה של המשטר הציוני.

מה הבסיס להאשמות?

השופט מנחם מזרחי חשף שלשום פרטים נוספים וביטל את צו איסור הפרסום על פרטיו של הפרשה הזו. לפי הצהרותיו, אוריך ופלדשטיין עומדים בפני אישומים חמורים, לרבות:

מגע עם סוכן זר - שניהם מואשמים בכינון ושימור מגעים עם סוכני ממשלת קטאר והלוביסט האמריקני של קטאר "ג'יי פוטליק".

הלבנת הון - על פי ראיות זמינות, סכומי כסף משמעותיים הועברו מקטאר לשני האנשים הללו בערוצים פיננסיים מורכבים.

שוחד - קבלת תשלומים בתמורה לשימוש במעמדם ובהשפעתם במשרד ראש הממשלה לקידום האינטרסים של קטאר.

מרמה - מסירת מידע מטעה לכלי התקשורת ולרשויות הישראליות.

בגידה באמון - ניצול לרעה בתפקידם הרשמי במשרד ראש הממשלה למען אינטרסים אישיים וזרים.

תפקיד החברה האמריקאית "המעגל השלישי" ומנגנון הפעילות

לפי מסמכי בית המשפט, לחברת הלובינג האמריקאית "המעגל השלישי", המצויה בבעלותו של ג'יי פוטליק, יש תפקיד מרכזי בפרשה זו. החברה הזו יצרה קשר עם פלדשטיין במטרה לקדם תדמית חיובית של קטאר בישראל וביקשה ממנו לרדוף אחרי שתי מטרות עיקריות:

קידום תדמיתה החיובית של קטאר - ניסיון להציג את קטאר כמתווך המרכזי והיעיל במשא ומתן לשחרור החטופים הישראליים שבידי חמאס בעזה.

טשטוש תפקידה של מצרים - פרסום מידע וניתוח שלילי על תפקידה של מצרים במשא ומתן, לטובת קטאר.

מנגנון העברת הכספים היה כך שפוטליק העביר את הכסף לפלדשטיין על ידי "גיל בירגר", איש עסקים ישראלי שעובד במדינות המפרץ. ערוץ החדשות "כאן" חשף הקלטה של בירגר שבה הוא מודה שהעביר כספים מפוטליק לפלדשטיין, כשפלדשטיין היה דוברו הרשמי של נתניהו.

תפקידו של יונתן אוריך בהעברת מידע

אחד ההיבטים החשובים והמדאיגים בפרשה זו הוא תפקידו של יונתן אוריך בהעברת מידע לטובת קטאר. לפי עדויות שהוצגו בבית המשפט, אוריך העביר לתקשורת הישראלית מסרים שהוכנו וממונו על ידי גורמים הקשורים לקטאר והציג אותם כאילו הגיעו מבכירים בלשכת ראש הממשלה.

חוקרת חשפה בביהמ"ש: "אוריך העביר מסרים לתקשורת הישראלית מטעמה של לשכת ראש הממשלה. המסרים הועברו על ידי גורם המקיים קשרים עסקיים ופיננסיים עם ממשלת קטאר והוצגו כאילו הגיעו מגורמים מדיניים וביטחוניים".

המשטרה עוד חשפה כי היא חקרה ביום שני גם את אוריך וגם את נתניהו האם הראשון הדליף מידע מסווג של הממשלה.

השלכות על עסקת חטופים

הפרשה נדונה בזמן קריטי עבור ישראל, כאשר המשטר הישראלי עוסק במשא ומתן מורכב לשחרור החטופים שלו בעזה.

נראה כי אחת המטרות העיקריות של מבצע ההשפעה הקטארית הזו הייתה להשפיע על תהליך המשא ומתן ולחזק את מעמדה של קטאר כמתווך הראשי. זאת בעוד שגם מצרים נחשבת לאחת המתווכים המסורתיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והתחרות בין קטאר למצרים לתווך במשא ומתן זה היא חלק ממגמות אזוריות.

לחשיפת הפרשה הזו עשויות להיות השלכות עמוקות על תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים, שכן היא מעמידה בספק את האמון בתיווך של קטאר ומוסיפה סיבוכים חדשים למשא ומתן.

קשרים עם כלי התקשורת ותפקידו של צביקה קליין

אחד ההיבטים המעניינים של הפרשה הזו הוא הקשר שלה עם כלי התקשורת הישראליים. "צביקה קליין", העורך הראשי של העתון "ג'רוזלם פוסט", נחקר גם הוא במסגרת פרשה זו. הוא נחקר כחשוד אפשרי ב"מגע עם סוכן זר", אך כבר נחקר באזהרה ולאחר קבלת האישור הנדרש מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שדרוש לחקירת עיתונאים.

לפי דיווח של רשת 13 בפברואר, פלדשטיין ארגן ביקור בקטאר עבור קליין, ואחרי שקליין חזר מהביקור בן שלושת הימים באפריל 2024, הוא פרסם דו"ח שבו ציין את פגישתו עם ראש ממשלת קטאר "מוחמד בן עבדולרחמן אאל-ת'אני" ובכירים קטאריים אחרים.

בתגובה לדיווח הזה כתב קליין ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) כי ביקר בקטאר בהזמנתה הישירה של ממשלת קטאר ומעולם לא פגש את פלדשטיין. לטענתו, רק לאחר שחזר מקטאר פנה לפלדשטיין כמומחה יחסי ציבור כדי לארגן ראיונות טלוויזיה על ביקורו בערוצים 12 ו-13. עם זאת, קליין לא הבהיר כיצד יצר קשר עם פלדשטיין או האם ידע שפלדשטיין עובד בלשכת נתניהו.

תגובתו של נתניהו והמתיחות הפוליטית

נתניהו העיד על פרשה זו ביום שני לאחר שזומן על ידי יחידת להב 433 למאבק בפשיעה החמורה. לפי דיווח של ערוץ 14, הוא אמר לחוקרים כי לא היה מודע לקשר כלשהו בין אוריך ופלדשטיין לקטאר או לנציגיה. עם זאת, יש לציין כי נתניהו לא זוהה כחשוד בפרשה זו.

לאחר מעצרם של אוריך ופלדשטיין, בצעד שנוי במחלוקת פרסם נתניהו סרטון שבו האשים את המשטרה בכך שהחזיקה את שני יועציו כבני ערובה. הוא אמר: "כבר הבנתי שהחקירה פוליטית, אבל לא הבנתי עד כמה. הם מחזיקים את יונתן אוריך ואלי פלדשטיין כבני ערובה וממררים להם את החיים על כלום ושום דבר". הצהרות אלו נתקלו בתגובה חריפה מצד משפחות החטופים הישראליים ופוליטיקאים מהאופוזיציה, שפירשו זאת כזלזול לחטופים האמיתיים בעזה וכניסיון להחליש את המוסדות המשפטיים והביטחוניים.

קשר לפיטוריו של רונן בר

אחד ההיבטים המסובכים והפוליטיים של הפרשה הזו הוא הקשר שלו עם הניסיון להדיח את רונן בר, ראש שירות הביטחון הלאומי (שב"כ). הממשלה בישראל הצביעה פה אחד בחודש שעבר על פיטוריו של בר, מה שהציע נתניהו.

בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בישראל נטען כי הצעד הזה נועד למנוע את חקירות קטאר-גייט. למרות שנתניהו הכחיש את הטענה, נראה כי בר אישר אותה במכתב לשרים בחודש שעבר. בתגובה לעתירות אלו, בית המשפט העליון השהה זמנית את פיטוריו של בר עד למתן פסק הדין הסופי.

תהליך החקירות

בסוף פברואר 2025 הורתה היועצת המשפטית לממשלה "גלי בהרב-מיארה" לפתוח בחקירה פלילית על קשרים בין גורמים בלשכת ראש הממשלה וקטאר. החקירה מתנהלת במשותף על ידי משטרת ישראל ושירות הביטחון הלאומי (שב"כ).

הצו הגיע בעקבות פרסום דיווחים לפיהם פלדשטיין - שהואשם מוקדם יותר בנובמבר בפגיעה בביטחון הלאומי בתיק נפרד הכולל גניבה והדלפה של מסמכים צבאיים ישראלים מסווגים - עבד עבור קטאר באמצעות חברה בינלאומית שהתקשרה עם ממשלת קטאר כדי להעביר סיפורים פרו-קטאריים לעיתונאים ישראליים בולטים.

רקע הנאשמים וקשר עם קטאר

ראוי לציין כי זו לא הפעם הראשונה שיועציו של נתניהו נחקרים בקשר לקטאר. מוקדם יותר פורסמו דיווחים כי אוריך ו"ישראל איינהורן", יועץ אחר של נתניהו, בנו קמפיין בשנה שעברה שנועד לשפר את תדמיתה של קטאר בעולם לקראת המונדיאל ב-2022.

הרקע הזה מלמד שהקשר בין יועציו של נתניהו לקטאר עשוי להיות רחב וממושך יותר ממה שחשבנו תחילה, והדבר עשוי להוביל לחקירה מעמיקה ורחבה יותר.

השופט מזרחי האריך את מעצרם של אוריך ופלדשטיין עד יום חמישי במהלך ישיבת בית המשפט ביום שלישי. השופט הזה אמר ש"קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשודים, בשלב זה של החקירה, עלול לשבש את החקירה". לפי דיווחים בתקשורת, קליין ואיש העסקים הנזכר, שנחקרו ביום שני, שוחררו למעצר בית לחמישה ימים לאחר חקירה.

השפעות אפשריות על מדיניות הפנים והחוץ של ישראל

לפרשה זן עשויות להיות השפעות עמוקות על מדיניות הפנים והחוץ של ישראל:

במדיניות הפנים

החלשת מעמדו של נתניהו - למרות שנתניהו לא הואשם ישירות, קרבתם של הנאשמים ותגובתו החריפה לחקירות אלו עלולות להחליש את מעמדו הפוליטי של ראש הממשלה.

הגברת המתיחות בין הממשלה למוסדות המשפט והביטחון - התבטאויותיו של נתניהו נגד המשטרה והניסיון להדיח את ראש שב"כ מעצימים את המתיחות הקיימת בין הממשלה למוסדות המשפט והביטחון.

לחץ גובר של דעת הקהל - בשל רגישות סוגיית החטופים וכל מה שעלול להשפיע על שחרורם, יגבר לחץ דעת הקהל על ממשלת נתניהו.

במדיניות החוץ

השפעה על היחסים עם קטאר - חשיפת הפרשה הזו עלולה לסבך את יחסי ישראל עם קטאר, במיוחד בתיווך משא ומתן לשחרור החטופים.

השפעה על היחסים עם מצרים - ניסיונות להחליש את תפקידה של מצרים במשא ומתן, אם יוכחו, עלולים להשפיע על יחסי ישראל עם מדינה שכנה זו.

עמדת ארה''ב והמערב - תגובת ארה''ב ובעלות בריתה מערביות אחרות של ישראל לשערורייה זו יכולה להשפיע על יחסי ישראל עם מדינות אלו.

פרשת קטאר-גייט עדיין בשלבים הראשונים של החקירה, אך ההשלכות האפשריות שלה עשויות להיות רחבות מאוד. פרשה זו מראה את מורכבות היחסים בין מדינות האזור, את השפעתן של מדינות המפרץ הפרסי העשירות על הפוליטיקה הישראלית, ואת האתגרים הנגרמים מהתערבות של אינטרסים אישיים ולאומיים בצמרת המדינה.

ככל שהחקירה מתקדמת, היבטים נוספים של הפרשה עשויים להתגלות וחקירת הפרשה עשויה להימשך חודשים ואף שנים. עם זאת, השפעתה המיידית על אמון הציבור במוסדות המדינה, על תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים ועל יחסי ישראל עם קטאר ומצרים תהיה משמעותית.

ההתפתחויות העתידיות של פרשה זו יכולות להיחשב כמבחן לעצמאות מערכת המשפט של המשטר הציוני וליכולתה לחקור האשמות נגד מקורבים לראש הממשלה. כמו כן, האופן שבו נתניהו מנהל את המשבר הזה יכול להשפיע באופן משמעותי על עתידו הפוליטי.