האם מתקפת מאי של ישראל גרמה להפלות?
להביא ילדים בעזה יכול להיות מאוד מלחיץ. אני יודע את זה מהניסיון שלי. כשהתחתנתי ב-2016, מאוד רציתי להיות אמא. עברה שנה ולאכזבתי הרבה, עדיין לא הייתי בהריון.
הלכתי לראות כמה רופאים שהתמחו בבעיות פוריות. אחת אמרה לי שאולי יש לי בעיה ברחם, אבל זה לא אושר.
הרגשתי מפוחדת. כשישראל הכפפה את עזה למתקפה גדולה ב-2014, האזור שבו גרתי אז עבר הפצצות כבדות.
בית סמוך לביתנו בעיר עזה נהרס בתקיפה אווירית ישראלית.
גז השתהה באוויר בעקבות ההפצצה. נחשפתי לגז הזה; להימנע מזה היה בלתי אפשרי.
מוחי כל הזמן חזר לאירוע הנורא הזה.
האם שאיפת הגז גרמה לנזק ארוך טווח לבריאותי? האם זה מנע ממני להביא ילדים לעולם?
הרגע הכי מאושר
המשכתי לשאול את השאלות האלה עד יום אחד במרץ 2018.
בפעם הראשונה אי פעם, ביקרתי באותו יום במסגד אל-אקצא בירושלים. בצהריים, נכנסתי לחצר שליד המסגד ולפתע נפלתי ארצה, בחילה.
עברו כמה דקות עד שחזרתי לכוחות. בעזרת עמיתים - הייתי בנסיעת עסקים - נסעתי לבית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים.
שם למדתי שיש הסבר פשוט למה אני מרגישה חלשה: הייתי בהריון.
לשמוע את החדשות האלה - ביום שבו הגשמתי את רצונו של כל פלסטיני לראות את מסגד אל-אקצא - היה הרגע המאושר בחיי.
אבל המתח חזר מהר. היו לי בעיות שינה במשך רוב ההריון.
חששתי שאפילה או שהתינוק שלי יגיע עם הפרעה מולדת.
לרווחתי, חששותי לא מומשו. הבן שלי חליל נולד ללא סיבוכים.
חליל כיום בן 3. ויש לי ילד שני - אחותו, סבע, בת שנתיים.
שניהם בריאים, תודה לאל.
לאנשים רבים אחרים בעזה היה פחות מזל ממני.
סלמה וחוסאם נשואים מאז 2015. זמן קצר לאחר שנישאו, סלמה נבדקה על ידי גינקולוג, שאמר לה שככל הנראה היא לא תוכל להביא ילדים לעולם.
בני הזוג בכל זאת החליטו להמשיך לנסות. סלמה, כיום בת 31, ניסתה להיכנס להריון באמצעות הזרעה מלאכותית בשלוש הזדמנויות במשך חמש שנים.
כל ניסיון עלה 4,000 דולר. אף אחד מהם לא הצליח.
ואז - בינואר השנה - עברה סלמה הפריה חוץ גופית במרפאה מתמחה. חוסאם לווה את הכסף - כמה אלפי דולרים - הדרוש להליך.
חודש לאחר הליך הפריה חוץ גופית סלמה הלכה לבדיקה.
לשמחתה נודע לה שהטיפול הצליח. היא הייתה בהריון עם תאומים.
בדיקות נוספות העלו כי התאומים היו בן ובת. בני הזוג החליטו לקרוא לילד זיאד ולאחותו רימה.
"כשהייתי בחודש השלישי וחצי להריוני, יכולתי להרגיש אותם זזים בתוכי", אמרה סלמה. "זה עשוי להיות הרגע המאושר ביותר עבור אישה בהריון. הייתי מרוכז לגמרי בלהתכונן ללידה שלהם".
האושר נמחק
האושר הזה נמחק בעקבות המתקפה הגדולה האחרונה של ישראל נגד עזה.
סלמה וחוסאם גרים באל-רימל, המרכז המסחרי של העיר עזה. עסקים ובנייני מגורים רבים באל-רימל נפגעו או נהרסו על ידי ישראל במאי השנה.
בתחילת ה-12 במאי, ישראל כיוונה לאזור שהיה במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מדירתם של סלמה וחוסאם.
ישראל ביצעה תקיפות אוויריות בחלקים אחרים של עזה בלילה הקודם.
סלמה לא יכלה להירדם עם קול פיצוצים, אבל היא הינהנה לבסוף. השינה שלה הופרעה במהירות על ידי רעש נוראי שכנראה הגיע ממקום סמוך.
"התעוררתי מבועתת," היא אמרה. "זה הרגיש כאילו הקירות יכולים לקרוס עלינו בכל רגע".
יומיים לאחר מכן, לסלמה היה רושם ברור שהתאומים זזים פחות בתוך רחמה. מכיוון שישראל עדיין הפציצה את עזה, היה מסוכן מדי בשבילה לבקר רופא.
הפסקת האש הביאה בסופו של דבר לסיום המתקפה של ישראל ב-21 במאי.
כמה ימים לאחר מכן, סלמה התעוררה מכוסה בדם. היא פונתה לבית החולים באמבולנס.
בדיקות אישרו שהיא הפלה.
מאז סלמה איבדה את התיאבון. לעתים רחוקות היא ישנה.
"ישראל הרגה את הילדים שלי", אמרה. "וזה הרג אותי פסיכולוגית."
ד"ר סעיד אל-חדידי, גינקולוג מבית החולים אל-קודס בעיר עזה, מטיל על ישראל אחריות למספר רב של הפלות במהלך המתקפה של מאי.
"גורמים פסיכולוגיים הם המפתח לבריאותם של נשים בהריון ותינוקות", אמר אל-חדידי. "פחד וטראומה קיצוניים עלולים לגרום להפלות."
לא מסוגלת להניק
נשים רבות שהצליחו ללדת לאחר מתקפת מאי של ישראל נתקלו בקשיים.
לסיוואר, 27, נולדה תינוקת באוגוסט. הילדה, ששמה רידה, היא הילדה הראשונה של סיוואר.
סיוואר מתגורר במחנה הפליטים ביץ', אחד האזורים בעיר עזה שבו ביצעה ישראל טבח במהלך חודש מאי. למרות שסיוואר לא נעקר, לקריאת חדשות על האלימות הייתה השפעה ניכרת.
"כשבדקתי את פייסבוק, הייתי מבועתת מאוד", אמרה. "תחושת האימה נמשכה זמן רב".
סיוואר מאשימה את ההתקפה בעובדה שלא הצליחה להניק את בתה.
לדברי הלנה מוסלה, פסיכולוגית מבית החולים אל-עוודה בצפון עזה, בעיות כאלה יכולות לנבוע מטראומה במהלך ההריון.
"יש נשים שחוו אבל או כאב פסיכולוגי אינן מסוגלות להניק את ילדיהן", אמר מוסלה. "שמנו לב שאמהות רבות מגלות שהן בוכים בהתמדה."
"עדיין יש לי סיוטים"
דינה, בת 23, הייתה בחודש השביעי להריונה כשישראל שיגרה עשרות טילים לעבר שכונתה במחנה הפליטים ג'באליה ב-14 במאי.
אחד הטילים נחת כ-10 מטרים מביתה. הפיצוץ היה כל כך חזק שהוא ניפץ חלונות ודלתות בביתה, שעלו באש.
דינה איבדה את הכרתה וחזרה אליה רק ??לאחר שפונתה מהאזור. היא הובאה לבית קרובי משפחה.
שבוע לאחר מכן, דינה ובעלה מוחמד ביקרו במרפאה המנוהלת על ידי סוכנות האו"ם לפליטים פלסטיניים, אונר"א. נאמר להם שלמרות הנסיון התינוק שלהם נראה בסדר.
ב-10 ביוני נבדקה דינה על ידי רופא הנשים סעיד אל-חדידי.
דינה למדה חדשות איומות במהלך הפגישה ההוא. היא הפלה באותו יום.
דינה ומוחמד תכננו לקרוא לבנם עבד אל-כרים.
"התינוק שלי נהרג מפחד", אמרה דינה. "עדיין יש לי סיוטים על הפיגוע. הרופא אמר לי שהפחד הוא הסיבה שאיבדתי את התינוק שלי".
דינה ומוחמד נישאו בשנה שעברה. הם נשארים נחושים להביא ילדים לעולם.
"התינוק שלי היה צריך להיות בן חמישה חודשים עד עכשיו", הוסיפה דינה. "אני ממשיכה להסתכל על הבגדים שקניתי עבורו בתקווה שאכנס שוב להריון".
