ווסט זורק ארגוני זכויות פלסטיניים לזאבים
ההפללה של ישראל על פלסטינים המתנגדים לשליטה זרה לא התחילה עם הצו האחרון שהכריז על שש קבוצות בולטות כ"ארגוני טרור".
התפתחות מסוכנת זו היא רק תוצאה הגיונית של עשרות שנים של פטור מעונש ודיכוי נגד כל אספה פלסטינית המאתגרת את משטר האפרטהייד, הכיבוש והקולוניזציה של ישראל.
אחת הקבוצות שמטרתן צווי ה"טרור" של שר הביטחון בני גנץ היא אל-חק, שנוסדה ב-1979 והיא אחד מארגוני זכויות האדם הערבים הוותיקים.
ראג'ה שחאדה, ממייסדי הארגון, מספר ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" כי ישראל "ניסתה בהתמדה להכפיש את אל-חק ופועלו".
בשנת 1980, חיילים ישראלים, שחשודים במכוניות שחנו בקרבת מקום, פשטו על משרדי הקבוצה במהלך פגישה בהשתתפות נציג אמנסטי אינטרנשיונל.
"כשהגשנו תלונה הצבא החל בחקירה אינסופית של האירוע, שאחרי שנים רבות עדיין לא הסתיימה", קבע שחאדה ב"גרדיאן" בשבוע שעבר.
זוהי רק דוגמה אחת לדיכוי שסבלו פלסטינים, שכן כל צורות ההתארגנות הקולקטיבית סביב זכויותיהם מטופלות על ידי ישראל כאל איום ביטחוני.
קבוצה זו נאסרה על ידי ישראל וכן על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי כי היא מסרבת להצטרף לכניעה בהסכם אוסלו - מסרבת להכיר בישראל ולהתנער מהתנגדות מזוינת.
המשפט הבינלאומי מכיר בלגיטימיות של מאבק מזוין במאבקים אנטי-קולוניאליים ואנטי-כיבושים נגד שליטה זרה.
הפללת קבוצות התנגדות כמו ה-PFLP משרתת את המדכא.
ישראל כלאה שוב ושוב את המחוקק ומגן זכויות האדם חלידה ג'ראר על בסיס חברותה ב-PFLP ללא מחאה משמעותית של וושינגטון ובריסל.
ממשלות הפלילו את התנועה הפלסטינית לשחרור לאומי על ידי הגדרת ה-PFLP ופלגים אחרים הדוחים נורמליזציה עם המדכא שלהם כארגוני טרור.
הפללה
הפללת פלגים פוליטיים משפיעה באופן נרחב על החברה הפלסטינית.
ישראל ושורת הדין ניהלו מסעות הכפשה נגד ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, בניסיון לקשר אותם עם "טרור" כדי להכפיש, להכפיש ולשבש את עבודתם.
בעוד שממשלות אירופה מצאו שוב ושוב בטענות כאלה חסרות טעם, נכנעו ממשלות אירופה למסעות ההשמצה הללו.
האיחוד האירופי דורש מקבוצות לחתום על מסמכים המעניקים לגיטימציה להפללת קבוצות פוליטיות פלסטיניות - תנאים שחלק מהארגונים דחו ובכך הפסידו מימון.
המיקרו-ניהול הזה של מי שיכול ולא יכול להיות מקבלי תכנות וסיוע שמסופקים על ידי קבוצות פלסטיניות שמקבלות מימון מהאיחוד האירופי מבודד את הקבוצות הללו משאר החברה, כותבת לובנה שומלי מבדיל, קבוצת מחקר פלסטינית שסירבה להתערבות כזו בארגון. עֲבוֹדָה.
בתנאים אלה, מסביר שומלי, "על מקבלי הסיוע לסנן את הצוות שלהם, השותפים והנהנים הפוטנציאליים של הפרויקט הממומן".
היא מוסיפה: "זה לא התפקיד שלנו לפעול כשוטרים".
שומלי אמר בשנה שעברה לפודקאסט האינתיפאדה האלקטרונית כי התנאים הללו "מעצימים את הפיצול" שישראל כפתה זה מכבר על החברה הפלסטינית.
בינתיים, ארגוני זכויות אדם פלסטיניים וארגונים אחרים צריכים להסיט משאבים מעבודת הליבה שלהם כדי לעמוד בדרישות ביקורת מכבידות כדי לקבל מימון אירופי.
תנאים אלה, שהוטלו לראשונה על ידי סוכנויות ממשלתיות וקרנות פרטיות בארה"ב, הגבילו יותר ויותר את עבודתן של קבוצות פלסטיניות.
ארגונים פלסטינים חייבים להתמודד עם הדרישות המוגברות של המממנים כאשר ישראל עוצרת את עובדיהם, פושטת על משרדיהם ומונעת מהעובדים לנסוע לחו"ל או בין הגדה המערבית לעזה.
בינתיים, ארה"ב והאיחוד האירופי מעניקים לישראל נשק ומענקים לפיתוח טכנולוגיית דיכוי "נבדקה בשטח" על גופים פלסטיניים.
הצביעות והמוסר הכפול מטריפים את המוח.
בעודה אוסרת על קבוצות התנגדות פלסטיניות, וושינגטון מזלזלת בחוק האמריקני האוסר על הממשלה לסייע ליחידות של צבאות זרים כאשר יש מידע אמין לפיו יחידות אלו הפרו זכויות אדם ללא עונש.
אל-חק מוביל את הדרך בניטור ותיעוד אותן הפרות זכויות אדם ודוגלת בפיצוץ בועת החסינות של ישראל ברמה הבינלאומית.
בני גנץ נחקר ככל הנראה על ידי בית המשפט בגין תפקידיו המפקד הצבאי ומשרד הביטחון בהתקפות על עזה בשנים 2014 ו-2021 שבמהלכן הפציץ חיל האוויר הישראלי מגדלים אזרחיים וחיסל משפחות שלמות בבתיהם.
כפי שמציין מייסד אל-חק, ראג'ה שחאדה, פקודת קבוצת הטרור של גנץ צפויה להיות מלווה באחד מהמפקד הצבאי של ישראל בגדה המערבית.
המשמעות היא שכל מי שעובד עבור כל אחת משש קבוצות היעד, או מספק שירותים או מביע תמיכה בהם, "יהיה נתון למעצר באשמת טרור".
"הנכסים הפיננסיים של הארגונים יוחרמו ובנקים ישראלים ימנעו מכל מימון להגיע אליו", מוסיף שחאדה.
ללא לחץ בינלאומי משמעותי על ישראל, "בעוד חודשיים לא תהיה חברה אזרחית פלסטינית", לדברי אובאי אל-עבודי, מנהל מרכז ביסאן למחקר ופיתוח, אחת מקבוצות היעד.
המסייעים והמאפשרים של ישראל
בעוד שישראל פועלת להרעיב קבוצות פלסטיניות את המימון הדרוש לביצוע עבודת ההסברה הבינלאומית שלהן, חבריה הבינלאומיים החזקים ביקשו לערער את האחריות בהאג.
יש להבין את הצהרות הדאגה חסרות השיניים שלהם לגבי ייעוד ארגוני הטרור בהקשר של נכונותם לסייע לישראל להתחמק מהצדק.
לקנדה לקח שבוע להכיר בהתקפה של ישראל על הקבוצות הפלסטיניות, תוך שהיא לא הביעה עמדה נגדה.
מתוך סולידריות אמיתית של מדינת המתנחלים עם ישראל, קנדה השמיעה איומים דקיקים למשוך מימון במכתב לבית המשפט בו הצהירה על התנגדותה לחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בגדה המערבית ובעזה בשנה שעברה.
קנדה גם סללה את הדרך למצור על עזה, זו השנה ה-15 שלה, על ידי החרם על ממשלת חמאס הנבחרת וקיצוץ הסיוע לרשות הפלסטינית, תוך ציון סירובה של הקבוצה להכיר בישראל ולוותר על זכותם של הפלסטינים להתנגדות מזוינת.
אוטווה החזירה את המימון לרשות כעבור שנה וחצי לאחר שמפלגת הפת"ח הנתמכת על ידי המערב בראשות אבו מאזן השתלטה על הגדה המערבית והותירה את עזה מבודדת ונטושה.
חבריה הבינלאומיים של ישראל נראים שמחים על כך שהמצור על עזה יהפוך קבוע לא פחות מהכיבוש כולו, תוך שהם מבססים את חוסר העונש של תל אביב.
בוושינגטון, ממשל ביידן לא הביע מחאה נגד ייעודי ארגוני הטרור. הדחיפה היחידה ברמת הממשלה הייתה הצעת החלטה שנחתמה על ידי קומץ נציגי בית הנבחרים.
הצעת ההחלטה מקיימת את "העבודה האמיצה שנעשית על ידי ששת ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית להגנת זכויות האדם של אוכלוסייה פלסטינית פגיעה ובסיכון החיה תחת כיבוש צבאי ישראלי".
מאמצים אלה כללו הטלת סנקציות כלכליות על פאטו בנסודה, התובעת הראשית לשעבר שתקופת כהונתה הסתיימה ביוני, והשמה אותה בחברת "טרוריסטים" בינלאומיים וסוחרי סמים.
למרות שהוא הסיר את הסנקציות, ממשל ביידן ניסה בשקט ללחוץ על הרשות הפלסטינית לבטל את התיק בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
עוד אור ירוק לישראל להמשיך ולבנות התנחלויות בניגוד לחוק הבינלאומי ולהרוג עשרות פלסטינים עם נשק אמריקאי ללא תוצאות.
הערכה כלפי המדכא
אף שוושינגטון עשויה להיות המסייעת העיקרית של ישראל, היא כמעט לא המאפשרת היחידה.
הלהיטות של גופי האיחוד האירופי והאו"ם לדחות את ישראל היא אינדיקציה נוספת לכך שעובדי זכויות אדם פלסטינים יושלכו לזאבים.
ישראל הודיעה לשגרירות האיחוד האירופי בתל אביב מראש על כוונותיה להגדיר ארגוני זכויות פלסטיניים כ"ארגוני טרור". האיחוד האירופי לא הצליח להעביר את המידע הזה למדינות החברות, שחלקן דחקו את המהלך הישראלי.
דובר האיחוד האירופי, פיטר סטאנו, אמר לאינתיפאדה האלקטרונית כי "אנו נתקשר עם הרשויות הישראליות לקבלת מידע נוסף בנוגע לבסיס לייעודים הללו".
זוהי הצהרה של כבוד מוחלט למה שארגוני זכויות אדם שבסיסם בישראל כינו "פעולת פחדנות, האופיינית למשטרים אוטוריטריים מדכאים".
אולי אפילו יותר גרוע מהצהרת הדאגה חסרת עמוד השדרה של האיחוד האירופי הייתה זו של לין הייסטינגס, המתאמת ההומניטרית של האו"ם בגדה המערבית וברצועת עזה.
בזמן שהכירה ב"לחצים המתגברים על החברה האזרחית", אמרה הייסטינגס כי היא "מתקשרת עם הרשויות הישראליות כדי ללמוד יותר על ההאשמות" כאשר יש לדחות אותן על הסף.
הייסטינגס משמש גם כ"סגן מתאם מיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון" - משרד תחת מזכ"ל האו"ם שביקש לקדם נורמליזציה בין מדינות ערב וישראל תוך דחיפה לכניעה של קבוצות התנגדות בעזה.
משרד הייסטינגס, יחד עם וושינגטון ובריסל, תומכים במשימת שינוי המשטר של ישראל בעזה ומצפים מהפלסטינים שם להיכנע לישראל ולהיכנע לשלטונה.
גם כמה ארגונים בינלאומיים המתגייסים להגנת שש הקבוצות הפלסטיניות נוהגים להעניק לישראל את הספק, אך לא להעניק לפלסטינים את אותו הדבר.
ארגון משמר זכויות אדם מגנה באופן חד משמעי את ירי הרקטות הפלסטיני כפשע מלחמה, תוך שהוא משתמש בשפה מתאימה בנוגע לתקיפות אוויריות ישראליות על מטרות אזרחיות בעזה, באומרו כי מדובר בפשעי מלחמה "לכאורה".
זאת, למרות שמנהיגים ישראלים הבהירו כי מטרתם הייתה להשתמש בכוח מוחץ ובלתי פרופורציונלי להטיל אימה על אזרחים, כפי שאפיין את מסעות ההפצצה של ישראל בלבנון ובעזה מאז 2006.
לא צריכה להיות כל הנחה שלתקיפות הללו הייתה מטרה צבאית, כמו שלא צריכה להיות כל הנחה שיש בסיס לגיטימי להנחיית משרד הביטחון נגד ארגוני הזכויות הפלסטיניים.
החוק הישראלי למלחמה בטרור משנת 2016 מסמיך את שר הביטחון להכריז על קבוצה כ"ארגון טרור" מבלי לאפשר לצדדים ממוקדים זכות שימוע או כל עיון בהחלטה.
כפי שאומרים כותבי הניתוח המשפטי של החוק הישראלי, "בשנת 2021, צריך להיות ברור לכולם שהפללת קבוצות זכויות אדם על בסיס מודיעין מסווג היא בלתי מתקבלת על הדעת".
מגזין +972, פרסום באנגלית שבסיסו בישראל, דיווח כי הצו התבסס על "מודיעין" שנאסף על ידי השב"כ, סוכנות הריגול המקומית של ישראל.
"לפי מקורות שיודעים את המקרה המשפטי, עדויות הסוכנות מבוססות על עדותו של עובד יחיד שפוטר מאחד הארגונים בשל שחיתות".
ישראל מתרגלת באופן שגרתי עינויים נגד עצירים פלסטינים, כפי שתועד על ידי אדמיר, אחת היעדים של הנחיית "ארגון הטרור" של משרד הביטחון. ייתכן שכך היא השיגה את ה"מודיעין" כביכול שעליו היא תולה את הייעודים.
היכן שהחברים החזקים של ישראל מושכים בכתפיהם ואינם עושים דבר, תומכי זכויות הפלסטינים דוחפים לפעולה משמעותית כדי לשים קץ לפטור מעונש לתמיד.
מאות ארגונים בארה"ב קוראים לממשל ביידן לדחוק נגד ייעודי הטרור ולתמוך בפלסטינים המבקשים צדק בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
מייסד אל-חק, ראג'ה שחאדה, אומר שהמתקפה הזו על הגנה על זכויות האדם הפלסטינית "מדגישה עד כמה חשוב שה-ICC יצליח במאמציו לתת דין וחשבון על ישראל - ועד כמה חשוב להכשיל את מאמציה של ממשלת ארה"ב לסכל את עבודתו של בית הדין הפלילי. להעמיד לדין כל פקיד ישראלי שביצע פשעי מלחמה".
שחאדה מוסיף: "התפיסה של ממשלת ישראל שהיא חסינה מפני כל תביעה כזו חיזקה אותה להמשיך ולהפר את החוק הבינלאומי לאורך השנים - כפי שמוכיח הצו האחרון הזה נגד אל-חק".
מי שמעוניין לערער על משטר הדיכוי של ישראל חייב להתחיל במוסדות ובמדינות המאפשרים את פשעיה.
