בקואליציה כבר מחכים לפגרה
השרים וחברי הכנסת רואים את החלטות הממשלה ואת החוקים שהם מחויבים להעביר כהמלצה בלבד • רה"מ בנט מעדיף לנסות ליישב את הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, אבל לא יודע איך לטפל בסכסוך בין ניר אורבך לקינלי טור-פז
בעוד ראש הממשלה מנסה לקנות לעצמו שם של מנהיג עולמי, הממשלה המתפוררת בראשותו ממשיכה להתכתש בינה לבין עצמה, בסבך פוליטי שלא נגמר.
הבוקר זה צפוי להיות סביב מפת העדיפות הלאומית. בשל חוסר היכולת של הצדדים לזוז מילימטר ימינה או שמאלה, יתבקשו השרים לאשר את מפת העדיפויות של נתניהו, כולל יצהר ומאחזים בלתי חוקיים. אפשר רק לדמיין את המהומה שתקום סביב הנושא. וזה עוד לפני שהגענו לזירת הכנסת, שהפכה לזירת קרב בחסות ממשלת השינוי. החודש האחרון בבית המחוקקים לימד על כך שהקואליציה הנוכחית קיימת למעשה רק על הנייר. אין לה שום משמעות מעשית בפועל.
השרים, ויתר חברי הכנסת החברים בה, רואים את החלטות הממשלה ואת החוקים שאותם הם מחויבים להעביר כהמלצה בלבד. ואין מי שידפוק על השולחן ויעשה סדר. בנט מעדיף לנסות ליישב את הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, אבל לא יודע איך לטפל בסכסוך בין ניר אורבך לקינלי טור-פז. בנט מחכה לפגרה שתבוא בסוף השבוע כמו אוויר לנשימה. הוא חושב שיוכל לייצב את המצב ולהרגיע את הניצים בממשלתו בזמן הזה, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהדרך להחזיר את הגלגל כמעט בלתי אפשרית.
מרגע שמתגלה רפיון - שוב אין כמעט דרך לחזק את הברגים. במיוחד כשאדניה של הממשלה מיוסדים על שקר ורמייה. לא רק המהלך הראשוני שהביא להקמתה, אלא הבלוף שכאילו הכל בסדר בה ושהדברים מתפקדים כראוי. והאמת היא שהכל לא בסדר בה. ההפך הוא הנכון. הנסיעה של בנט לרוסיה ולגרמניה בשבת יכולה להיות בנסיבות של פיקוח נפש, אולם ההתנהלות שלו עד כה מטילה ספק כי אכן כך הדבר. פיקוח נפש דוחה שבת, לא יח"צ. ומאז כניסתו לפוליטיקה, הוא דאג להיות היכן שמרוחה חמאת יחסי הציבור.
כשהיה שר החינוך - נפגש עם חיילים בגבולות עזה כדי לטפל בבעיות הביטחון. כשהיה שר הביטחון - התרוצץ בבתי החולים כדי לטפל בקורונה. עכשיו, במקום לשים את הזרקור על וינה ולנסות בכל כוחו לעצור את העברת 90 מיליארד הדולרים השבוע לאיראן - הוא מעדיף להיות מושיע המערב, שבינתיים מוכר את ישראל ומפקיר את ביטחונה לא מאוד רחוק מהארמונות שאליהם הוא רץ בעיצומה של השבת.
