הצביעות של המערב בעניין אוקראינה מול ישראל מושכת עין
ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות תחת אש על גיבוי סנקציות ופשעי מלחמה בחקירות נגד רוסיה על המתקפה שלה בא וקראינה, אך חוסמות אותן בשל זוועות ישראליות מתמשכות בשטחים פלסטיניים כבושים.
ארגוני זכויות אדם דחקו באומות המאוחדות בחודש שעבר להטיל סנקציות ממוקדות נגד ישראל בגין הפרת החוק הבינלאומי על ידי תרגול סוג של אפרטהייד וביצוע פשע נגד האנושות ב"שליטה" שלה בפלסטינים.
גם הרשויות הפלסטיניות והכתבים המיוחדים של האו"ם על האדמות הכבושים הישראלי דחפו להטיל סנקציות על תפיסת הקרקעות של תל אביב בגדה המערבית, המצור על רצועת עזה המאוכלסת בצפיפות וההרג המסיבי של אזרחים פלסטינים.
נשיא המכון הערבי-אמריקאי בוושינגטון, ג'יימס זוגבי, השווה את תיאור התקשורת המערבית של אוקראינים משליכים פצצות דלק כמגנים הרואיים של שטחם לפלסטינים המאופיינים כ"טרוריסטים" או חמושים בשל התנגדות לכיבוש הישראלי ולתפיסת אדמות.
לארה פרידמן, נשיאת הקרן לשלום במזרח התיכון, העמידה את התמיכה האמריקאית בסנקציות נגד רוסיה עם ניסיונות בקונגרס האמריקני להוציא מחוץ לחוק חרמות ברחבי ארצות הברית נגד המשטר הישראלי או התנחלויותיו בפלשתינה הכבושה.
לשעבר מנהלת חטיבת המזרח התיכון של סוכנות לזכויות אדם בארה"ב, שרה לאה ויטסון, אמרה שיש הקבלות ברורות בין ההפרות הישראליות של החוק הבינלאומי לאלו בסכסוך באוקראינה.
"אנחנו רואים שלא רק ממשלת ארה"ב אלא חברות אמריקאיות נופלות על עצמן כדי להטיל סנקציות ולהחרים כל דבר שיש לו קשר לממשלת רוסיה", אמרה.
"לעומת זאת עם ההיפך הגמור בכל הנוגע להטלת סנקציות על ישראל על הפרותיה של החוק הבינלאומי עד לנקודה שבה מדינות אמריקאיות מעבירות חוקים כדי להעניש את האמריקאים, אלא אם הם מבטיחים לעולם לא להחרים את ישראל".
"ברור מאוד שהעילות להתנגדות לסנקציות על ישראל, או אפילו לציות לחוק הבינלאומי, הן פוליטיות בלבד", הוסיפה.
מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן דרש ביום שלישי שעבר כי מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC) תשלח "מסר נחרץ" לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי לעצור את המבצע הצבאי של המדינה שלטענתו הרסה בתי ספר, בתי חולים ומבני מגורים והרג. מאות אזרחים.
"אלה הפרות זכויות האדם שהמועצה הזו נוצרה כדי לעצור. אם אנחנו לא יכולים להתאחד עכשיו, מתי נתאחד?" הוא אמר.
עם זאת, בלינקן גינה באותו נאום את חקירות UNHRC המתמשכות על זוועות ישראליות בשטחים הכבושים כ"כתם על אמינות המועצה", וקרא לעצור אותן.
הבדיקות מצאו שהמשטר הישראלי אחראי ל"הפרות מתמשכות של הזכות לחיים" ולפשעים אחרים נגד פלסטינים.
ארה"ב לא לבדה שמתמודדת עם האשמות בצביעות בוטה.
בריטניה וקנדה גם הובילו קריאות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לחקור את "פשעי המלחמה הרוסים" באוקראינה.
עם זאת, בשנה שעברה, שתי המדינות אמרו שה-ICC צריך להפסיק את חקירת המשטר הישראלי בין השאר בטענה שפלסטין אינה מדינה ריבונית, למרות שהיא מוכרת כמדינה על ידי האו"ם.
חברת הפרלמנט של מפלגת הלייבור הבריטית, ג'ולי אליוט, הודתה בפני הפרלמנט כי קיים מוסר כפול בכל הנוגע לעמידה למען הפלסטינים.
"הפלסטינים מבקשים מאיתנו לדבר ולפעול באותם תנאים. הטלנו סנקציות על רוסיה על קרים, וכעת אנו צפויים להטיל סנקציות נוספות, שאיתן אני מסכימה בלב שלם, אך הפלסטינים שואלים מדוע איננו עושים דבר כדי לסיים את הכיבוש של ישראל", אמרה.
מבקרים ברחבי העולם האשימו גם גופי כדורגל בינלאומיים, כמו פיפ"א ואופ"א, במדיניות סותרת.
אופ"א קנסה את קבוצת הליגה הסקוטית סלטיק לאחר שאוהדיה הניפו דגלי פלסטין במשחקים בינלאומיים, ואמרו שהם סמלים פוליטיים. דגלי אוקראינה, לעומת זאת, הונפו בהרחבה במשחקים האחרונים באישור רשויות הכדורגל.
ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות נמצאות תחת אש על גיבוי סנקציות ופשעי מלחמה בחקירות נגד רוסיה על המתקפה שלה באוקראינה, אך חוסמות אותן בשל זוועות ישראליות מתמשכות בשטחים פלסטיניים כבושים.
ארגוני זכויות אדם דחקו באומות המאוחדות בחודש שעבר להטיל סנקציות ממוקדות נגד ישראל בגין הפרת החוק הבינלאומי על ידי תרגול סוג של אפרטהייד וביצוע פשע נגד האנושות ב"שליטה" שלה בפלסטינים.
גם הרשויות הפלסטיניות והכתבים המיוחדים של האו"ם על האדמות הכבושים בידי ישראל בישראל דחפו להטיל סנקציות על תפיסת הקרקעות של תל אביב בגדה המערבית, המצור על רצועת עזה המאוכלסת בצפיפות וההרג המסיבי של אזרחים פלסטינים.
נשיא המכון הערבי-אמריקאי בוושינגטון, ג'יימס זוגבי, השווה את תיאור התקשורת המערבית של אוקראינים משליכים פצצות דלק כמגנים הרואיים של שטחם לפלסטינים המאופיינים כ"טרוריסטים" או חמושים בשל התנגדות לכיבוש הישראלי ולתפיסת אדמות.
לארה פרידמן, נשיאת הקרן לשלום במזרח התיכון, העמידה את התמיכה האמריקנית בסנקציות נגד רוסיה עם ניסיונות בקונגרס האמריקני להוציא מחוץ לחוק חרמות ברחבי ארצות הברית נגד המשטר הישראלי או התנחלויותיו בפלסטין הכבושה.
לשעבר מנהלת חטיבת המזרח התיכון של סוכנות לזכויות אדם בארה"ב, שרה לאה ויטסון, אמרה שיש הקבלות ברורות בין ההפרות הישראליות של החוק הבינלאומי לאלו בסכסוך באוקראינה.
"אנחנו רואים שלא רק ממשלת ארה"ב אלא חברות אמריקאיות נופלות על עצמן כדי להטיל סנקציות ולהחרים כל דבר שיש לו קשר לממשלת רוסיה", אמרה.
"לעומת זאת עם ההיפך הגמור בכל הנוגע להטלת סנקציות על ישראל על הפרותיה של החוק הבינלאומי עד לנקודה שבה מדינות אמריקאיות מעבירות חוקים כדי להעניש את האמריקאים, אלא אם הם מבטיחים לעולם לא להחרים את ישראל".
"ברור מאוד שהעילות להתנגדות לסנקציות על ישראל, או אפילו לציות לחוק הבינלאומי, הן פוליטיות בלבד", הוסיפה.
מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן דרש ביום שלישי שעבר כי מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC) תשלח "מסר נחרץ" לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי לעצור את המבצע הצבאי של המדינה שלטענתו הרסה בתי ספר, בתי חולים ומבני מגורים והרג. מאות אזרחים.
"אלה הפרות זכויות האדם שהמועצה הזו נוצרה כדי לעצור. אם אנחנו לא יכולים להתאחד עכשיו, מתי נתאחד?" הוא אמר.
עם זאת, בלינקן גינה באותו נאום את חקירות UNHRC המתמשכות על זוועות ישראליות בשטחים הכבושים כ"כתם על אמינות המועצה", וקרא לעצור אותן.
הבדיקות מצאו שהמשטר הישראלי אחראי ל"הפרות מתמשכות של הזכות לחיים" ולפשעים אחרים נגד פלסטינים.
ארה"ב לא לבדה שמתמודדת עם האשמות בצביעות בוטה.
בריטניה וקנדה גם הובילו קריאות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לחקור את "פשעי המלחמה הרוסים" באוקראינה.
עם זאת, בשנה שעברה, שתי המדינות אמרו שה-ICC צריך להפסיק את החקירה של המשטר הישראלי, בין השאר בטענה שפלסטין אינה מדינה ריבונית, למרות שהיא מוכרת כמדינה על ידי האו"ם.
חברת הפרלמנט של מפלגת הלייבור הבריטית, ג'ולי אליוט, הודתה בפני הפרלמנט כי קיים מוסר כפול בכל הנוגע לעמידה למען הפלסטינים.
"הפלסטינים מבקשים מאיתנו לדבר ולפעול באותם תנאים. הטלנו סנקציות על רוסיה על קרים, וכעת אנו צפויים להטיל סנקציות נוספות, שאיתן אני מסכימה בלב שלם, אך הפלסטינים שואלים מדוע איננו עושים דבר כדי לסיים את הכיבוש של ישראל", אמרה.
מבקרים ברחבי העולם האשימו גם גופי כדורגל בינלאומיים, כמו פיפ"א ואופ"א, במדיניות סותרת.
אופ"א קנסה את קבוצת הליגה הסקוטית סלטיק לאחר שאוהדיה הניפו דגלי פלסטין במשחקים בינלאומיים, ואמרו שהם סמלים פוליטיים. דגלי אוקראינה, לעומת זאת, הונפו בהרחבה במשחקים האחרונים באישור רשויות הכדורגל.
