הרוח נושבת מזרחה, הסעודים יודעים זאת
האצת האינפלציה נמצאת בכל מקום - זה ברור. מטבעות פיאט שוקעים במונחים ריאליים. ומחפשים מטבעות מגובי סחורות שיש להם ערך ממשי מרומז.
ביידן צפוי לבקר בערב הסעודית מתישהו ביולי. עם זאת, הממשל האמריקני חש בבירור את העוקץ בעקבות מפולת ביקורת (אפילו מהמיינסטרים האמריקאי) על נסיעתו הקרובה ביולי למזרח התיכון שתכלול את ערב הסעודית. ברור שהרצח של ג'מאל חשוגי נותר רגיש עד כאב לבידן כמו שלפוחית ??פרוץ.
מטבע הדברים, המיינסטרים המערבי מניח שביקור ביידן עוסק כולו בשקית חול של סעודיה ו-OPEC לפתיחת פתח אספקת הנפט לארה"ב ולאירופה המיואשת.
אז ביידן יצטרך לחזור הביתה עם לפחות קצת סמליות מהבחינה הזו. מוקדם יותר הוא ניסה להמעיט בהיבט מחיר הנפט בטיול: "זה במקרה פגישה גדולה יותר שמתקיימת בסעודיה. זו הסיבה שאני הולך. וזה קשור לביטחון לאומי עבורם - עבור ישראלים". הוא המשיך, "יש לי תוכנית, בכל מקרה. זה קשור לנושאים הרבה יותר גדולים מאשר למחיר האנרגיה".
ובכן... אני מאמין לו. מדובר בביטחון של "ישראל" (בערך). "ישראל", המתמודדת עם מחלוקות פנימיות קשות בבית, תפתור את אי שביעות הרצון המקומית שלה באמצעות קרב זרועות מכוער שיחליט מי המנהיג הקשוח יותר נגד 'האיום האיראני'.
זה לא אומר שקיימת 'סכנה ברורה ונוכחת' מצד איראן (מלבד התנגדות איראנית צפויה לפרובוקציות ישראליות). רק שהפוליטיקה הישראלית 'זה מה שהיא': שירותי הביטחון הישראליים אומרים במפורש ש'האיום על ישראל' בא מבפנים. וזה נכון מאוד. עם זאת, אינכם נלחמים בבחירות "ישראל" במצע של 'אויב בתוך': זה יהיה כדי למשפט מלחמת אזרחים.
אז האיום מ'סיר איראן' זקוק לחימום מחדש. הדינמיקה של הפוליטיקה הישראלית דורשת זאת, ככזו. בנט והלובי בוושינגטון עסוקים בהעלאת מפלס הלהבות. וביידן חייב ללכת לאזור כדי לדפוק את השולחן על איראן, ולחתוך את הסרט להסכם ביטחון מפרץ נוסף שאיש לא מתייחס אליו ברצינות רבה (חוץ מכמה אנשי עסקים ישראלים בתחום הטכנולוגיה). כפי שיועץ לשעבר בכיר לכמה וכמה ראשי ממשלה ישראלים ציין בשבוע שעבר , "אין "קואליציה סונית-ישראלית" אמיתית, והדיבור על חזית ישראלית-סעודית-אמירתית להתמודדות עם איראן הם פיקציה אסטרטגית יותר מאשר מציאות מעשית". .
אז מה עשויות להיות 'הנושאים הגדולים' יותר במוחו של ביידן? אולי לא כל כך הרבה נפט, אלא הדולר האמריקאי.
בשבוע שעבר נרשמה לא רק העלאת ריבית של 0.75% על ידי הפד, אלא באופן בלתי צפוי, אפילו השוויצר הנוקשה והזהיר במיוחד העלה ב-0.50%.
מה זה קשור לטיול של ביידן? די הרבה. המהלך השוויצרי היה אור ענבר מהבהב גדול. ואכן, ה-SNB לא רק לקח את שער המפתח שלהם קרוב יותר לטריטוריה חיובית, אלא הדגיש שהפרנק השוויצרי "כבר לא מוערך מאוד". בגלל האינפלציה. זה האחרון מרמז שצריך להעריך יותר את הפרנק כדי להילחם באינפלציה; וזה בתורו מצביע על כך שה-SNB ימכור, לא יקנה מניות אמריקאיות ונכסים אחרים (עכשיו שאין צורך בקניית נכסים כדי לשמור על ערך הפרנק למטה (כאב הראש השוויצרי הישן)).
האצת האינפלציה נמצאת בכל מקום - זה ברור. מטבעות פיאט שוקעים במונחים ריאליים. ומחפשים מטבעות מגובי סחורות שיש להם ערך ממשי מרומז (כלומר הרובל).
כנ"ל לגבי הדולר: הוא "כבר לא מוערך כל כך" (כאשר הוא מוערך מול נכסים ריאליים בהקשר אינפלציוני). ואם לא מוערכים מאוד, רבים, רבים - כמו השוויצרים ימכרו נכסים בארה"ב - לא יקנו אותם. אז הפד מעלה את הריבית.
זה לא יהרוג את האינפלציה בארה"ב. אין סיכוי. אבל זה כנראה מספיק כדי לעורר איזשהו ביקוש לדולר עולמי ('ריצת החולדה' הרב-שנתית למקום מבטחים). האם זה מספיק או לא, זו שאלה פתוחה.
אבל... לארה"ב יש חובות של 30 טריליון דולר - גם - לשירות, אבל עכשיו בריביות גבוהות בהרבה. היא צריכה לממן את הדרישה לשירות החוב על ידי מכירת שטרות אוצר ארה"ב לעולם. אבל מי יקנה אוצר כאשר במונחים ריאליים הם מחזירים כמעט 10% שלילי?
אז הטיול של ביידן הוא לבקש מהסעודים להמשיך לקנות אג"ח ארה"ב כשהרווחים המצטברים שלהם נובעים ממחירי נפט גבוהים. שכן, אם ארה"ב תאבד את כוחו של הדולר כבטוחה גלובלית - לסחורות כבטוחה - אז הכלכלה והשווקים שלה [האמריקנית] יגיעו בקרוב.
הטיול של ביידן הוא החזרה על ביקור קיסינג'ר בממלכה ב-1974: באותה שנה, משבר הנפט פגע בארה"ב. אמברגו של מדינות ערב של אופ"ק - החזר על הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראלים במהלך מלחמת 1973 - הכפיל את מחירי הנפט פי ארבעה. האינפלציה זינקה, שוק המניות קרס, וכלכלת ארה"ב הייתה בתנופה.
השער דאז היה פשוט להפליא . מצא דרך לשכנע ממלכה עוינת לממן את הגירעון ההולך וגובר של אמריקה עם העושר הפטרודולרי החדש שלה. הנשיא ניקסון הבהיר שפשוט אי אפשר לחזור בידיים ריקות מהנסיעה. כישלון לא רק יסכן את בריאותה הפיננסית של אמריקה, אלא גם יכול לתת לברית המועצות פתח להתפרצות נוספת בעולם הערבי. ועוד שינוי...?
הזמנים משתנים: רוסיה גרמה ליצרני האנרגיה להיות מודעים לכוחם של מחירי סחורות גבוהים כבסיס למסחר בינלאומי עתידי, במקום פיחות (במונחים ריאליים) של דולר פיאט. אז, שטרות משרד האוצר של ארה"ב נתפסו כבלתי ניתנים להפרה: כיום ניתן לזרוק אותם בצד כ"לא טוב כסף" על רקע גחמה (כלומר החרימו אחזקות מילואים של ממשלת אפגניסטן). אז, ערבויות הביטחון של ארה"ב נראו סבירות; הרבה פחות היום. אז נאט"ו היה בלתי מעורער; היום כבר לא. אז הרוח הגיאו-פוליטית עדיין מילאה את מפרשי ארה"ב; היום המפרשים המערביים האלה תלויים רפויים ליד התורנים. הרוח נושבת מזרחה. והסעודים יודעים את זה.
