שירין, בעוד 100 ימים!
מאחר שפשעו של אבו עאקלה הוצא להורג על ידי הישות הישראלית הזמנית, עלינו לפנות את הדרך לצדק מכל המכשולים, המחסומים והמכשולים האפשריים והסבירים ביותר.
שירין אבו עקל'ה. שתנוח נשמתך בשלום.
לפני שנחפר לעומק ביצירה הזו, קרא לאחרונה את נציג האו"ם לחופש הביטוי והמחשבה (מה שזה לא אומר) הביע את הצורך להציג את התיק לבית הדין הבינלאומי לצדק (מה שהגוף הזה יעשה). (המבוא וכל המידע הרלוונטי שודרגו להערת שוליים (*)).
ו... מההתחלה...
מאחר שהפשע הנבדק בוצע על ידי (הנאשם) הישות הישראלית הזמנית, עלינו לפנות את הדרך לצדק מכל המכשולים, המחסומים והמכשולים האפשריים והסבירים ביותר שיכולים, ובוודאי יפגעו בהליכים הנדרשים. , במיוחד ובעיקר אחרי:
- הכרה בכך שה"נאשם" נולד "באופן טבעי" כ"קורבן",
- מדגיש שכל גופות אחרות נולדו באופן טבעי "אשמים" מול "הנאשם",
- מציין בדאגה את בעלות בריתו של "הנאשמים", בעיקר ארה"ב וחברותיה,
- קורא למדינות קשורות, שהוציאו חוקים האוסרים לקחת את הפשע הזה לכל בית משפט לצדק,
- הצורך לשקול את "החוק" על בסיס אנטישמי (הגדרה כוזבת),
- הדגשת ההשפעות השליליות של המעשה האנטי-ציוני (הבוטה),
- הדהוד ל"כללים" המבוססים על כל הנחת יסוד אנטי "ישראלית",
- חוזר על קריאת המלחמה ה"אנטי יהודית",
- הדגשת מעשה "מכחיש השואה",
- מודאג עמוקות מהסנקציה על מכחשת הנשק להשמדה המונית,
- בהתחשב בסנקציה המבטלת גורם דולר,
- אישור מחדש של כניעה מוחלטת לכוח הצבאי הנוכל של העולם,
- מזכיר לך את כל האמור לעיל ואת כל "החוקיות" המתאימות.
- בידיעה שרשימה כזו לעולם לא תסתיים כאן.
עם (יתר) כבוד לאמור לעיל, וגם מסיבות רבות אחרות, בית משפט בינלאומי, פלילי או אחר, חייב לקיים בדיקה מקצועית, מוסרית ואתית של אנשי המשפט הקשורים אליו: שופטים, עורכי דין, עורכי דין, מנהלים וכו'... , יושרה, אי-מפלגתיות והיבטים דומים, דרך תהליך שמזכיר הרבה את משטרת האמת של ג'ורג' אורוול (1984). הם יצטרכו לעבור בדיקות שעברו מכשירים רועדים או רועדים כמו מונה גייגר או ריכטר.
מהבחינה הזו, יש לחסל מראש מועמדים להקים חבר מושבעים ממדינות "המזוהות", בעלות ברית של או מבעלי עניין עם ה"נאשמים", וזה כולל אוטומטית את אזרחי ארה"ב, קנדה ורוב מיני-מדינות השמש. -רחצה בכל רחבי החופים של יבשת אמריקה.
לא ייכללו גם מדינות האיחוד האירופי, ה-NatoWhite ושבעת הגמדים שלה (של לשעבר יוגוסלביה), והמון הפחות כמו: לוקסמבורג, מונקו, ליכטנשטיין ומדינות דומות שסומנו במקלט מס וההומולוגים השמימיים שלהן, עם כל תוך התחשבות נאותה.
המדינות הלא נייטרליות יותר של שוויץ, שוודיה, פינלנד, אוסטריה ושות'.
המדינות הבלתי מזדהות שנטשו את חלקן ה"לא" העצמאי כדי לדבוק בקפדנות כדי להיות מיושרות.
אז המצור יחול על אזרחי אוסטרליה, ניו זילנד ו... אוקיאניה, מיקרונזיה, מה שמביא לך עשרות מיקרוים. אם לנקוב במספר המפורסמים (אוכלוסיה לפי הבנק העולמי, 2020): נאורו (10,834), טובאלו (11,792) וקיריבטי (119,000).
לא שמעתם על קיריבטי? לא? חבל. לא.. לא, לא המדינה מייצרת את הגבינה הלבנה הרכה המפורסמת, קירי. לא!
אוכלוסיית ניואה (1,620), איי מרשל (59,194), אתם יודעים, אותם איי ניסוי גרעיני בארה"ב שבהם הושמד הצמחייה ובעלי החיים הושמדו כדי להפוך לבית קברות לאוניות, אליהם הצטרפו ונואטו (307,150), איי שלמה (686,878), המורכבים מ- 1005 איים, ופאלאו (18,092).
זוכרים את פלאו? אותה מדינה ריבונית ששלחה 2 חיילים, כן שניים היו די והותר, לשריין אחד מ-38 המקומות בקואליציה של בוש (הקטנה) של המלחמה הבלתי חוקית על עיראק ב-2003?
... והרשימה בהחלט נועדה לא להיגמר לעולם.
בתי משפט... וצדק? יש לנו ניסיון רב איתם. תשאלו את פול פוט של קמבודיה, את מילושביץ' מאירופה, את באשיר של סודאן. זכור כי עורך הדין של בית הדין הפלילי הבינלאומי קיבל לאחרונה סנקציות על ידי ארה"ב. בדקו בקפדנות את חוקי העזר (כלומר שלום לחוקים) של כל אחד ואחד כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. חקרו מדוע בית הדין המיוחד ללבנון, שעלה למשלמי המסים כ-900 מיליון דולר במשך 13 שנים ועדיין מתקיים, הוביל בדיוק למקום שבו הוא תוכנן לראשונה מבחינה פוליטית: לשום מקום. לאחר מכן גלה מדוע לכל אחד ואחד מהבתי משפט האלה יש, ובכל זאת, מערכת שונה של כללי משחק. שאל את מר כפול-סטנדרט: למה יש בתי משפט כאלה לשאר ולעולם לא למערב? בטח לא עבור המערב הנוכל והמיני-נוכל שלה מה שנקרא המדינה.
לבסוף שאל: האם אתה באמת יכול להגיע לצדק בעולם הנשלט על ידי מדיניות חוץ אחת: מלחמה , מגובה במדיניות כלכלית אחת: סנקציות ?
ואני מהרהר: כמה זמן ידובר על הנושא הזה?
האם זה יימשך כל עוד הסיפורים האלה על מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה, שסיפורים עליהם בדרך כלל מטפסים עד לחדשות המובילות של התקשורת המערבית? זוכרים את התחינה להציל את ארתורו את דוב הקוטב, את הקינה על סאגת הקואלה כלמידיה, את וילי החופשי של הוליווד, את המחלוקת האחרונה על הרדמת פרייה סוס הים 94?
ואני תוהה:
איך זה יכול להשפיע יותר כשקראת שממשל ביידן, יהיו ערכיו או האתיקה אשר יהיו, הביע דאגה מההרג בעזה (2022) אך מסרב לגנות אותם? נשמע כל כך מזכיר את ארה"ב שאמרה סליחה על הרצחת הירושימה-נגזאקי אבל מסרבת, עד עכשיו, להתנצל?
די ... אי אפשר לרמות חלק מהאנשים בכל פעם יותר !..
שירין אבו עקל'ה. שתנוח נשמתך בשלום.
חיין סלים חיידר לבנון, 100 ימים
200 ק"מ צפונית לג'ינין.
________________________________________________________________
(*) ב-13 במאי קראה מועצת הביטחון ל"חקירה מיידית, יסודית, שקופה, הוגנת וללא משוא פנים" על הרג אבו עקל'ה והדגישה את הצורך להבטיח אחריות (מילות הקסם מופיעות בהדגשה).
גם משרד זכויות האדם של האו"ם קרא לערוך חקירה עצמאית ואמר שההרג עשוי להוות פשע מלחמה (עוד מילת קסם).
לפי החוק הבינלאומי, אסור לתקוף עיתונאים ויש להגן עליהם כאזרחים.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, אמר שהוא " מזדעזע מההרג ", (סנקציה שהופעלה בתוקף).
הנציגה הקבועה של אירלנד באו"ם אמרה כי ארצה תארח פגישה בלתי רשמית של מועצת הביטחון שתדון בחופש התקשורת ותאיר אור על הריגת עיתונאית אל-ג'זירה שירין אבו אקלה (עוד אירוע וסנקציה חשובים המופיעים בהדגשה).
ג'רלדין בירן נאסון אמרה ביום שני כי כל 15 חברי מועצת הביטחון צפויים להשתתף במושב של יום שלישי שיעסוק בחופש התקשורת ובבטיחות העיתונאים - נושאים שהודגשו על ידי הריגתו של אבו אקלה ב-11 במאי. (לכן, ההרג היה בכוונה תחילה להדגיש את הפשע).
סעיף 10 מגן על זכותך להחזיק בדעות שלך ולהביע אותן בחופשיות ללא התערבות ממשלתית.
זה כולל את הזכות להביע את דעותיך בקול (למשל באמצעות מחאה ציבורית והפגנות) או באמצעות:
· פרסמו מאמרים, ספרים או עלונים
· שידורי טלוויזיה או רדיו
· יצירות אמנות
· האינטרנט והמדיה החברתית
סעיף 10 לחוק זכויות האדם: חופש הביטוי
1. לכל אדם הזכות לחופש הביטוי. זכות זו תכלול את החופש להחזיק בדעות ולקבל ולהעביר מידע ורעיונות ללא הפרעה של רשות ציבורית וללא קשר לגבולות. סעיף זה לא ימנע ממדינות לדרוש רישיון למפעלי שידור, טלוויזיה או קולנוע.
2. מימוש חירויות אלה, מאחר שהוא נושא עמו חובות ואחריות, עשוי להיות כפוף לפורמליות, תנאים, הגבלות או עונשים הקבועים בחוק והכרחיים לחברה דמוקרטית, למען הביטחון הלאומי, הפרעה טריטוריאלית או פשע, להגנה על בריאות או מוסר, להגנה על המוניטין או זכויותיהם של אחרים, למניעת חשיפת מידע שהתקבל בסודיות, או לשמירה על סמכותה וחוסר משוא פנים של הרשות השופטת.
