אזור כורדיסטן העיראקי ייצא לישראל 1.7 מיליון חביות נפט גולמי ביוני, כך עולה מהדוח.
דו"ח שפורסם לאחרונה חשף כי גורמים רשמיים באזור כורדיסטן למחצה האוטונומית בעיראק ייצאו 1.7 מיליון חביות נפט גולמי לשטחים הכבושים הישראלים במהלך חודש יוני, למרות העובדה שהמחוקקים במדינה הערבית אישרו מוקדם יותר השנה הצעת חוק האוסרת על נורמליזציה של היחסים הדיפלומטיים עם המשטר בתל אביב.
לפי סוכנות הידיעות העיראקית אל-מעלומה, האזור העשיר באנרגיה ייצא בחודש שעבר 446,000 חביות נפט על בסיס יומי.
הרכישות של בריטניה של נפט כורדי עלו על 5 מיליון חביות ליום (bpd) בעוד שהיבוא הקרואטי חרג מ-2.8 מיליון חביות.
יתרה מכך, טורקיה וישראל ייבאו כל אחת למעלה מ-1.7 חביות נפט גולמי מאזור כורדיסטן במהלך חודש יוני.
הדו"ח המשיך וציין כי ייצוא של יותר מ-11 מיליון חביות נפט גולמי בחודש יוני הביא לאזור כורדיסטן הכנסות בשווי של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר אמריקאי.
עוד ב-17 ביוני, פוליטיקאי עיראקי קרא לממשלת בגדד לפתוח בחקירה מעמיקה של דיווחים לפיהם משלוחי נפט גולמי הוברחו מכורדיסטאן לישראל.
"הברחת הנפט מכורדיסטאן לתל אביב, המתבצעת בפיקוח מפלגות שלטון בארביל [בירת חבל כורדיסטן בעיראק), אינה עוד סוד. שלוש מכליות נפט פועלות כעת למטרה כזו בנמלי טורקיה, וכל התהליך נהנה מתמיכה מלאה של ממשלת טורקיה", אמר אז הפוליטיקאי הכורדי העצמאי עותמאן חסן פאשה.
הוא הוסיף, "טורקיה מעורבת בהליך בתמורה להנחות כספיות גדולות", וציין כי בין 40,000 ל-80,000 חביות נפט גולמי מוערכות להגיע לנמלי ישראל בשבוע.
"הברחת הנפט, המציפה את אוצר הממשל האזורי של כורדיסטן (KRG) במיליוני דולרים מדי יום, השפיעה לרעה על חייהם של מיליוני כורדים לאור משבר דלק מחניק", ציין פאשה.
לפי דיווח של "פייננשל טיימס", יותר משני שלישים מהנפט של ישראל מיובאים מאזור כורדיסטן העיראקי.
ממשלת כורדיסטן הכחישה שוב ושוב שהיא עוסקת במישרין או בעקיפין עם ישראל, כשבכירי KRG ציינו שמטעני נפט לרוב מחליפים יד מספר פעמים לפני שהם מגיעים ליעדם הסופי.
לפי הדיווחים, איטליה, צרפת ויוון הן קונות גדולות של נפט גולמי כורדי, תוך שימוש בעסקאות בתשלום מראש בתיווך חברות גדולות למסחר בנפט, כך דיווח ה-FT.
עוד ב-11 במאי אישרו מחוקקים עיראקים הצעת חוק האוסרת כל נורמליזציה של הקשרים עם ישראל.
משרד ההסברה של הפרלמנט העיראקי אמר בהצהרה כי הצעת החוק נועדה לשמור על העקרונות הלאומיים והאסלאמיים בעיראק, לאור הסכנות החמורות של נורמליזציה עם המשטר.
