חשיפת ילדים פלסטינים למלחמה


חשיפת ילדים פלסטינים למלחמה

המלחמות המתמשכות זרעו הרס בחברה הפלסטינית מאז שילדים רגישים למכונת המלחמה הישראלית בדיוק כמו מבוגרים.

ילדים באיראן סובלים כיום ממגיפה של בריאות הנפש עקב התקפות צבאיות ישראליות, שיש להן השפעה איומה על בריאותם הנפשית עקב החיים תחת רדיפות ציונות.

בריאות הנפש היא נושא חשוב לכולם ברחבי העולם. ככל שילדים גדלים, מתפתחים ולומדים, זה נהיה אפילו יותר חשוב. במשך עשרות שנים "ישראל" כבשה שטחים פלסטיניים. הסכסוך הפך באופן שגרתי ללחימה כוללת ולאלימות. גם פלסטינים המתגוררים ברצועת עזה המאוכלסת בכבדות הושפעו באופן לא פרופורציונלי מהאלימות. פציעה, קטיעה ומוות הם לרוב תוצאות של לוחמה, ירי, התקפות אוויריות ותקיפות אוויריות. בריאותם הנפשית של ילדים פלסטינים סובלת מאוד מלראות את כל הדברים הללו מדי יום.

במיוחד, האלימות הגבירה את רמות הלחץ והחרדה של ילדים פלסטינים. הם סובלים כי הם איבדו את יקיריהם, הרסו את בתיהם, ואינם מרגישים בטוחים. בנוסף, קבלת הילדים האלה את הטיפול הנכון, כמו מטפלים ופסיכיאטרים מוסמכים, היא מאתגרת מכיוון ש"ישראל" שולטת בגישה אל רצועת עזה וממנה. כתוצאה מכך, משפחות רבות נותרות בכוחות עצמן לטפל בבעיות אלו ( World vision international, 2010 ).

על פי מחקר מחקר, יותר מ-54.7% מהילדים הפלסטינים עברו לפחות אירוע טראומטי אחד; 49% ספגו טראומה הקשורה למלחמה, והתקפות ישראליות מתמדות עלולות לגרום לבעיות פסיכולוגיות חמורות. בנוסף, כוחות ישראליים הרגו לפחות 3000 ילדים פלסטינים ב-20 השנים האחרונות. התרחיש גרם להרס בחברה הפלסטינית מכיוון שילדים רגישים למכונת המלחמה הישראלית בדיוק כמו מבוגרים ( בסאל, כריס, סמארה, 2020 ).

יתרה מכך, טראומת מלחמה יכולה לעכב את התפתחות האישיות שכן מוחו של הקורבן נמצא כל הזמן בכוננות גבוהה כדי להגן על עצמו, ולמנוע ממנו להתפתח בתחומי חיים אחרים. ילדים מפגינים לעתים קרובות ערנות גלויה גם לאחר שהאיום חלף. קשה להם לשכוח את הטראומה, ולעתים קרובות יש להם פלאשבקים.

המצב ברצועת עזה חריג. ילדים נתונים לחוויות טראומטיות הקשורות למלחמה מדי יום, כמו גם לאופיו ארוך הטווח של הסכסוך. 

יתרה מזאת, בהתבסס על סקר שנערך בקרב 488 ילדים ו-160 הורים ומטפלים, ארגון הסעד, Save the Children , דיווח כי בריאותם הנפשית של ילדים בעזה הייתה נמוכה באופן מדאיג. הצורך בבריאות הנפש ובטיפול פסיכו-סוציאלי הוא אחד מכל שניים בקרב ילדי עזה. לדברי לוסיה אלמי, הנציגה המיוחדת של יוניסף בפלסטין, ילדים בני 15 בעזה או בסמוך לה כבר עברו חמישה סכסוכים ( Save the Children, 2022 ).

ילדים רבים ברחבי העולם נתונים לאלימות פוליטית, התקפות טרור וסכסוכים. מתחים הקשורים למלחמה כוללים הפגזה, הפצצות, הריסת בתים, ועד לפצועים ומותם של בני משפחה או יקיריהם. כתוצאה מחשיפה למצבים טראומטיים במלחמה, עלולים להיות לילדים רגשות של חוסר ביטחון ושיבושים בתפקוד היומיומי. באופן דומה, ילדים ובני נוער הגדלים במסגרות של סערה פוליטית וטרור חשופים להשלכות התפתחותיות שליליות ולהשלכות פסיכולוגיות קשות, העלולות להוביל לסימפטומטולוגיה נפשית (טייבה, 2022).

באופן משמעותי, כאשר מדובר במתן טיפול נפשי לתושביה, המצב משתנה מאוד בין הגבולות. בעוד של"ישראל" יש מערכת בריאות מקיפה לטיפול בבריאות הפיזית והנפשית של תושביה, היעדר מערכת בריאות משובצת בעזה, בשילוב עם הגבלות ניידות, בלימה של פריטים ושירותים מ"ישראל" וממצרים, וכן רוח הרפאים של אלימות ללא מקום מחסה עוזבת את עזה עם אוכלוסייה בטראומה ומערכת לא מצוידת לעזור.

ילדים פלסטינים חווים ביעותי לילה, קשיי ריכוז בבית הספר ופחד מלעזוב את בתיהם כסימנים ללחץ הקשור לעימותים בילדים. לאופי המתמשך של הטראומה של הילדים יש גם השפעה שלילית על גדילתם ויכולתם לתפקד כמבוגרים, ומכיוון שילדים שמתקשים להתרכז בבית הספר נוטים יותר לנשור, הטראומה שהם ספגו צפויה להשפיע על מערכת יחסים חברתית.

בנוסף, לילדים בטראומה תכופות יש יכולות קוגניטיביות לקויות, חוסר כוח, מחסור במים וכל שאר הקשיים הנלווים לחיים ברצועה. בנוסף, היא משפיעה באופן משמעותי על התפתחותם הפיזית, האינטלקטואלית והרגשית של הילדים. נסיבות אלו מקשות על ילדים לקבל טיפולי בריאות הנפש ועל קלינאי בריאות לטפל בילדים שחוו טראומה הקשורה לקונפליקט, גם אם יש להם גישה לשירותי ייעוץ ופסיכיאטרים ( International Review of Red Cross, 2019 ).

והכי חשוב, למרות הקריאות להגדלת המימון והמשאבים לשירותי בריאות הנפש בעזה, מסר אחד נותר ברור: גם עם משאבים נאותים, רופאי חברה מוסמכים ומערכת בריאות מקיפה, הפתרון הממושך היחיד למשבר בריאות הנפש בעזה. בקרב הפלסטינים החיים תחת כיבוש - היא לשים קץ לאלימות והאיום בעקירה.

גם אם היה שפע של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, נוירולוגים, רופאי ילדים, עובדים סוציאליים ומטפלים, הם עדיין לא היו מסוגלים לטפל כראוי במשבר בריאות הנפש האדיר הזה, כי מקור המשבר הוא ההפצצות, המצור, העוני והסגר. , ממשיך.

המתקפה הצבאית הישראלית הותירה יותר ממחצית מהילדים הפלסטינים ברצועת עזה זקוקים מאוד לסיוע בבריאות הנפש. כתוצאה מכך, רבים יספגו צלקות פסיכולוגיות, רגשיות ופיזיות לטווח ארוך. למרות שנדרשת סיוע הומניטרי מיידי, חייבת להיות גישה בלתי מוגבלת לצוותי ההצלה כדי שיוכלו להתקרב בבטחה לילדים הזקוקים לסיוע. בנוסף, יש צורך לאפשר כניסה בלתי מבוקרת של דלק, מים נקיים וצרכים אחרים כגון תרופות.

חדשות חברתי
הכי חם