איך נפלה ישראל בפח של המונדיאל?!
המוני האומות הערביות והאסלאמיות הראו במונדיאל בקטאר את אמיתות רגשותיהם האנטי-ישראליים ואת דחייתם מכל צורות הנורמליזציה עמה.
בקטאר ידעתי עד כמה הערבים שונאים את ישראל, ושהם רוצים למחוק אותנו מעל פני האדמה, ועד כמה כל מה שקשור ל"ישראל" מעורר בהם שנאה עזה. נעזוב את קטאר עם רע מאוד. מַרגִישׁ.
פלסטינים, איראנים, קטארים, מרוקאים, ירדנים, סורים, מצרים ולבנונים מסתכלים עלינו ברחוב במבטים מלאי שנאה, הצגנו את עצמנו כבני "ישראל", אבל כשראינו שזה תמיד מוביל לעימות קשה עם הערבים , המוביל להעלבות בוטות, בשפה שאפשר להבין, החלטנו להגדיר את עצמנו שאנחנו עיתונאים מאקוודור.
כך כתבו כתבי העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות" במהלך סיקור המונדיאל בקטאר, והם הביעו את מידת הבוז והשנאה שחשים אזרחים מכל מדינות ערב והאסלאם כלפי מה שמכונה "ישראל".
מפתיע שכתבים אלו צערו את התחושה הזו לגבי ישותם, אולי בגלל שחשבו בטעות שהסכמי הנורמליזציה בין האויב למשטר הערבי פתחו בפניהם פתח להפוך לגוף טבעי באזור. האם התקשורת "הישראלית" חשבה ש "הסכמי אברהם" יניעו את ההמונים במונדיאל לקבל אותם בחום?!
המוני האומות הערביות והאסלאמיות, במונדיאל בקטאר, הראו את אמיתות רגשותיהם האנטי-ישראליים ואת דחייתם את כל צורות הנורמליזציה עמה, מה שמאשר כי המשטרים אשר עסקו בנתיב הנורמליזציה של "הסכמי אברהם" מבודדים מהעם, וצעדיהם לעבר האויב אינם נהנים מרמת המינימום של הלגיטימציה העממית, וכי לו הייתה סביבה דמוקרטית במערכות הפוליטיות שלהם, אותם משטרים לא היו ממשיכים לכריתת הסכמי נורמליזציה.
המצלמה תיעדה בשידור החי את התגובות הספונטניות והספונטניות ברגע שעיתונאי הציג את עצמו כ"ישראלי", והמשפט "אין דבר כזה ישראל אלא פלסטין" עמד בראש התגובה הראשונית להגדרה, ואחריו סיסמאות של סולידריות עם פלסטין ועוינות ל"ישראל".
התסכול שלט בשליחי עיתונות האויב, לאחר שאוהדי כדורגל ערבים ומוסלמים בני לאומים שונים סירבו לראיין אותם, כביטוי לדחיית הנורמליזציה עם "ישראל" ותמיכה בעם הפלסטיני.
מה שהעמיק את מצב התסכול בעיתונות האויב, והגביר את החששות והחששות מההשפעה השלילית של זירות העימות והעצרת ההמונית והעממית סביב הנושא הפלסטיני, הוא מה שהתמודדה נציגת ערוץ 13 "הישראלית" טל שור. דוחא, שם הופתע במהלך השידור החי מהפגנת מחאה הדוחה נורמליזציה ותמיכה בעם הפלסטיני.
סצינות התומכות בפלסטין ודחיית "ישראל" נפוצו רבות ברשתות החברתיות, ומצאו אינטראקציה רחבה וקבלת פנים מצד פעילים, מה שחיזק את הדחייה ההולכת וגוברת של "ישראל" והעלה את רמת התמיכה בעם הפלסטיני בקנה מידה גדול.
תוצאה זו שיקפה את מה שחיפשו כלי התקשורת של האויב, ובמקום לעשות צעד קדימה במתן לגיטימציה לישותם באזור, הם עשו צעדים אחורה, וכך האויב לא רק שלא הצליח להבקיע שער מול ההמונים הערבים והאסלאמיים, אלא גם הבקיע. שער עצמי, וההמונים הצליחו לגרש את נבחרת האויב ממוקדמות הסיבוב הראשון במונדיאל.
בעקבות כישלונה המחפיר, דרשו הקולות ה"ישראליים" מכתביה להפסיק ליצור קשר עם האוהדים במונדיאל, והאויב חשש מהשלכות כישלון זה ושהתעמולה שלו ושיווק הסכמי הנורמליזציה יושפעו לרעה. לאחר שהוא נכשל במבחן החי הראשון.
ההמונים הצליחו ללכוד את "ישראל" במלכודת המונדיאל שהתקשורת שלה הטביעה להם, וההמונים הצליחו לחשוף את שקר הנורמליזציה מול העולם, והחסמים והאילוצים גברו מול משטרים שעדיין שוקלים. הצטרפות ל"הסכמי אברהם".
ההמונים הערבים והאסלאמיים אישרו שהם שייכים לעם אחד, שמה שמאחד אותם גדול בהרבה ממה שמפריד ביניהם, שהאויב היחיד שלהם הוא ישראל, ושהניסיונות של משטרי הנורמליזציה והכלים התקשורתיים שלהם ליצור אויב דמיוני. באזור לא יצליח.
שמחת ההמונים הערבים על ניצחון נבחרת איראן על מקבילתה הוולשית, וציפייה להשיג ניצחון צפוי נוסף על הנבחרת האמריקאית, ושמחת ההמונים האיראנים על התוצאות החיוביות שהשיגו הנבחרות הערביות, שיקפו את המציאות. למודעות ההמונים, וכישלון הקמפיינים לשטיפת המוח שרצו לערבב, וגרונם של ההמונים הערבים והאיראניים צעקו בעד פלסטין, ואפילו המוני לאומים שונים הביעו את הזדהותם עם פלסטין.
הפזמונים למען פלסטין, הוקיעו את קיומה של "ישראל", היו עדים לעולם ומנהיגי האויב והמתנחלים חיים, והמנרמלים צפו בה ואלה שחשים את אותה רצון לנורמליזציה.
כל זה יזכיר לעולם שהצדק עדיין נעדר מפלסטין, ושהנושא הזה עדיין חי ויש לו שלוחות טבעית, היסטורית, ערבית, אסלאמית ואנושית. טעות שנרשמה על ידי ההיסטוריה בתיעוד של המיליארד האומה.