פלסטין על סף "אינתיפאדה" חדשה
אינתיפאדה שלישית מופיעה באופק. דברים השתנו, וממשיכים להשתנות. יש הפעם את גורם עזה, והניסיון המצטבר של העם הפלסטיני במפגש עם ישראל. אף אחד לא יודע איך העניינים יכולים להתפתח אם זה יקרה, אבל אין ספק שזה יהיה צעד אחד קדימה בכיוון של שחרור פלסטין וחירות תושביה.
פלסטין רותחת. הכיבוש הישראלי מתמודד עם התנגדות הולכת וגוברת בערים ובעיירות הגדולות בגדה המערבית ובאל-קודס; לא רק הפגנות והפגנות פומביות, אלא גם מאבק מזוין. כוחות הכיבוש, למרות האכזריות שלהם, מתקשים בניסיון לדכא את קבוצות ההתנגדות הפלסטיניות. מתחילת 2022 נהרגו 139 פלסטינים, בהם לפחות 30 ילדים, ו-9,500 נוספים נפצעו - מבלי לספור את הקורבנות ברצועת עזה במהלך מסעות ההפצצות הישראליות החוזרות ונשנות.
היעדר אופק פוליטי
מאז חזרתו השנייה לשלטון ב-2009 ועד עזיבתו ב-2021, בנימין נתניהו וממשלות הימין הרצופות שלו הקפיאו למעשה את כל התנועות והיוזמות הפוליטיות הנוגעות לעניין הפלסטיני. מה שמכונה "תהליך השלום" באזור הגיע לקיפאון מוחלט. למעשה, האידיאלולוגיה של מפלגת הליכוד של נתניהו קוראת לחיסול מוחלט של הזכויות והשאיפות הלאומיות של המפלגה השנייה. בתורתו של ליכוד, כל ארץ פלסטין שייכת לצד אחד בלבד; היהודים. אין מקום, בתורת נתניהו, לפלסטינים בפלסטין. אחד המנהיגים ההיסטוריים של הליכוד וראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק שמיר, אמר פעם; "לפלסטינים יש 20 מדינות ערביות לחיות בהן, למה שיישארו כאן?!".
ניתן לסכם את מדיניות נתניהו בפלסטין כך:
- שמירה על הסטטוס קוו המדיני, עם רשות פלסטינית כפופה ומשתפת המסייעת להוריד את עול הכיבוש מעל כתפי ישראל.
- הפיכת הפלסטינים לחברה התלויה בישראל על ידי מתן הזדמנויות עבודה כעובדים וכפועלים.
נתניהו והליכוד מאמינים שהם יכולים להשיג "שלום" עם מדינות ערב באזור על סמך שיקולים כלכליים, וללא צורך בוויתורים של ממש בפלסטין.
הרשות הפלסטינית בלחץ
האופי השיתופי והאכזרי של הרשות הפלסטינית נחשף שוב ושוב במהלך השנים האחרונות. "התיאום הביטחוני" עם הישראלים הביא לסיכול אלפי פעולות התנגדות ולמעצר של מספר עצום של צעירים פלסטינים המעורבים בלחימה בכיבוש. הרשות הפלסטינית, יותר מאי פעם, נתפסת על ידי החברה הפלסטינית כבובה בידיה של "ישראל". חלקים גדולים של פלסטינים מתמודדים עם הרשות הפלסטינית כ"עניין של עובדה" ללא כל אמונה בלגיטימיות או כשירות שלה.
סוף עידן עבאס וירושה
מאחורי הקלעים מתנהל קרב עז לרשת את נשיא הרשות המזדקן מחמוד עבאס, בן 87, שעדיין מכהן בשני תפקידים בכירים נוספים; יו"ר הארגון לשחרור פלסטין ומנהיג תנועת הפתח.
תרחיש הירושה הסביר ביותר הוא שאחד מראשי מנגנוני הביטחון ישתלט. ככל הנראה "ישראל" בעד תרחיש זה שכן הוא מבטיח את המשך התיאום הביטחוני החיוני. נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ תמך בתרחיש זה, והוא אפילו פגש באופן אישי את אחד מראשי הביטחון של הרשות הפלסטינית בשנת 2019. עם זאת, אישים חשובים אחרים מתוך שורות תנועת הפתח (באופן היסטורי הארגון המוביל לשחרור לאומי פלסטיני) יכולים להיות חלק מ- קרב הירושה. עדיין לא ברור אם המנהיג החדש אכן יכול לשלוט בחלוקות השונות ברשות, באש"ף ובפתח. זה לא יהיה קל, במיוחד מכיוון שלמנהיג החדש לא תהיה סוג של "לגיטימיות היסטורית" של הדור הראשון והמייסד של התנועה הלאומית הפלסטינית; זה של יאסיר ערפאת ועבאס עצמו. לא ניתן לשלול לחלוטין את התרחיש של כאוס בתוך הרשות.
תשתית התנגדות
ראשית, הייתה זו ג'נין, העיר הצפונית בגדה המערבית ומחנה הפליטים שלה, שבה התרחשו פעולות ההתנגדות החמורות ביותר. זה לא היה מפתיע בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של ג'נין כמעוז תנועות ההתנגדות בגדה המערבית הכבושה. אך מהר מאוד עבר המומנטום של ההתנגדות לערים פלסטיניות מרכזיות אחרות, ובשכם השכנה קמו ארגוני מאבק מזוינים חדשים שהיו אחראים לעשרות ירי לעבר חיילים ישראלים באזור. המומנטום עבר לחלק המרכזי של הגדה המערבית, באל-קודס, וגם לאזור הדרומי של אל-חליל. מקורות ישראלים מודים באופי הנרחב של פעולות ההתנגדות, למרות הנוכחות הכבדה של כוחות הכיבוש ושיתוף הפעולה של מנגנוני הביטחון של הרשות. בשבוע האחרון של אוקטובר,
מספר רב זה של פעולות מעיד על הקמת מעין "תשתית התנגדות" בשטח. מוקדים לייצור חומרי נפץ, נתיבי הברחת נשק, תכנון חדרים ומחבואים דרושים כולם למאבק המזוין. ומעל לכל, לאווירה התומכת בחברה הפלסטינית יש חשיבות עליונה. זו התפתחות מאוד מדאיגה ומדאיגה עבור חוגי המודיעין הישראלי. במקרים בודדים נתפסו כמה גורמים בדרג נמוך מהרשות, כשהם משתתפים בפעולות ההתנגדות נגד הישראלים. בעיקר היו אלה צעירים מרקע פתח שהצטרפו לחברים מפלגים פלסטיניים אחרים בירי לעבר כוחות הכיבוש.
למרות שהמגמה הזו עדיין מוגבלת בגודלה והוכלה על ידי הרשות הפלסטינית, היא מעידה על איך דברים יכולים להתנהל בעתיד אם יקרו מפגשים בקנה מידה גדול. כוחות הביטחון הפלסטינים חמושים ומאומנים, ואם חלקים מהם ייערקו זה יהווה דחיפה גדולה למחנה ההתנגדות.
