דאגה ישראלית גוברת לגבי הבריתות החדשות במזרח התיכון
התקשורת הישראלית מתייחסת לשינויים טקטיים ובריתות חדשות שצמחו במזרח התיכון, במטרה לייצר שלב חדש במרקם הכוח באזור.
כלי תקשורת ישראלים ציינו כי במזרח התיכון נוצרו שינויים טקטיים ובריתות חדשות, במטרה לייצר שלב חדש במרקם הכוח באזור.
היא הצביעה על ההתפתחות הגוברת של היחסים בין סין לאיראן, כדי להתמודד עם ההגמוניה של ארצות הברית של אמריקה, המפנה מאמצים ומשאבים לקראת המלחמה באוקראינה.
ב-10 במרץ חתמו איראן וסעודיה על הסכם לאחר ניתוק היחסים מאז 2016, בתיווך של סין, שיש לה "אינטרסים כלכליים באזור", לפי התקשורת הישראלית.
בשבוע שעבר קיבלה ריאד את שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, לאחר חרם ארוך על דמשק, בצעד אחר צעד שמטרתו להחזיר את סוריה לחיק מדינות ערב. במקביל, תוניסיה וסוריה החזירו את השגרירים שלהן.
באגף אחר במפרץ, איראן מינתה שגריר באיחוד האמירויות, לאחר שנים של מתיחות. במקביל, הודיעו קטאר ובחריין על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן.
בנוסף, משלחת מ"חמאס" בראשות איסמעיל הנייה וחאלד משעל ביקרה בערב הסעודית לאחר ריחוק של יותר מ-15 שנים.
ואתמול, ערוץ "קאן" הישראלי מסר כי יש אינדיקציה סעודית לשינוי מדיניות ביחס לחמאס, ואמר: "כשאנחנו מחברים את כל הנקודות לגבי פיוס עם איראן, והתקרבות לנשיא סוריה בשאר אל- אסד וצנעא, זה מהווה עבור ישראל בהחלט סיבה לדאגה".
סיןסוללתאתהדרךלשלבחדש
כמו כן, התקשורת הישראלית אישרה כי אזור המזרח התיכון נמצא על סף שלב חדש מאז תקופת "האביב הערבי".
אסף אוריון, חוקר במכון הישראלי לחקר הביטחון הלאומי, אמר כי מאז 2010 איראן ממוקמת "בחללים רבים שהתעוררו באזור, כשהבולט שבהם היה סוריה", והוסיף כי "היום אנו רואים סוג של ארגון מחדש שנוצר על ידי ארצות הברית של אמריקה, שהתמקדה בחלקים אחרים של המדינה."
לטענת אוריון, חזון "תל אביב" במזרח התיכון מתגבש בשתי דרכים: הראשונה היא צמצום הסכנה מאיראן עצמה על ידי הסדרת היחסים, ודוגמה לכך היא חידוש היחסים בין איראן לסעודיה. שנית היא לגוון את עמודי התווך של המעצמות הגדולות, כפי שעושות מספר מדינות באזור ובראשם סין המשתמשת בכלי הכלכלי.
אחר כך המשיך ואמר: "במשרד החוץ עוקבים אחר ההתפתחויות באזור ואומרים: כולם מדברים עם כולם, בשנים האחרונות יש נטייה לדיאלוג רב כישרונות".
איראןתופסתאחיזה
התקשורת הישראלית הדגישה כי החזית החשובה ביותר ש"ישראל" מאבחנת היא איראן, שמחלישה יותר ויותר את הניסיונות לבודד אותה.
היא ציינה כי "הסכם הגרעין לא קיים, אבל גם אין סנקציות משמעותיות בעניין הזה, ואיראן החלה להפוך לצד באזור שכמה מדינות מבקשות להתקרב אליה כדי לצמצם את הסיכונים", לפי הטענה שלה.
בתקשורת הישראלית התייחסו גם כי "לאיראן יש הרבה ביטחון עצמי, היא מרגישה שהבידוד שלה הסתיים, היא מאוד פעילה בעיראק, סוריה וטורקיה. אולי אפילו תצליח להרגיע את המלחמה בתימן".
באשר לרמה הביטחונית, התקשורת הישראלית הבהירה כי "ישראל" קיבלה הצעה קטנה מציר ההתנגדות, הכולל את איראן, עיראק, תימן, סוריה ולבנון, ומקושרת לזירה הפלסטינית - החל מהתכנון והכוונת הפיגוע ב"מגידו", המוביל לירי עשרות טילים לעבר אדמות פלסטין מלבנון.
לדברי אסף אוריון, חוקר במכון הישראלי לחקר הביטחון הלאומי, סייד, "נסראללה חושף את היקף השבר בכוחה של ישראל, והדבר משפיע על הממד הביטחוני והרצון של מדינות האזור להרחיב את היחסים איתנו".
מוקדם יותר אישרו כלי תקשורת בישראל כי קיימת תחושה בקרב מדינות המפרץ כי מעמדה של ישראל בוושינגטון נחלש לאחר חתימת ההסכם האיראני-סעודי.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תקף את נתניהו בנוגע להסכם הסעודי-איראני ואמר: "חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן הוא התפתחות מסוכנת לישראל, ניצחון מדיני לאיראן וכישלון, רשלנות וחולשה מהדהד בנושא החלק של ממשלת נתניהו".
