ממשלת ישראל מתכוונת לבקש מבית המשפט העליון להגיב לעתירה בעניין פינוי ח'אן אל-אחמר
בטענה כי היא מנהלת משא ומתן עם תושבי ח'אן אל-אחמר לפינוי הכפר ולפינוי תושביו באמצעות "הסכם", מבקשת הממשלה להצדיק את התנהגותה בנוגע ל"השלכות הפוליטיות, הבינלאומיות והביטחוניות" האפשריות ולעימותים אזוריים קרובים.
היום, יום ראשון, מתכוונת ממשלת ישראל לפנות לבית המשפט העליון בבקשה לדחות את העתירה הקוראת ליישום צו בית משפט קודם לפינוי הכפר ח'אן אל-אחמר. נבנה על אדמות הכפר אבו דיס, בדרך המובילה ליריחו, מזרחית לירושלים.
זה בא על פי דיווחים ישראלים, היום, והצביע על כך שהממשלה מבקשת להצדיק את עמדתה בטענה שהיא מנהלת משא ומתן עם אנשי ח'אן אל-אחמר לפינוי הכפר הפלסטיני "בהסכמה".
ממשלת ישראל טוענת כי היא מנהלת מגעים עם תושבי חאן אל-אחמר בניסיון להגיע להסכמה בנוגע לפינוי והעברה, והממשלה צפויה לחזור גם על הטיעון שהשתמשה בעבר לפינוי כפוי בעניין זה. לזמן יהיו השלכות פוליטיות וביטחוניות.
ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל (כאן 11) ציינה כי בנימין נתניהו החליט לדחות את גירושו והריסתו של ח'אן אל-אחמר עד לאחר חודש הרמדאן, בציפייה לתגובה הפלסטינית והבינלאומית.
ראוי לציין כי העתירה, הקוראת לממשלה ליישם את ההחלטה להרוס את הכפר הפלסטיני ועקירת תושביו, הוגשה על ידי ארגון הימין הקיצוני הישראלי "רגבים", הפועל לקידום פרויקט ההתנחלות ולהאצת ההריסה. של מבנים פלסטינים בשטח C.
בפברואר האחרון החליט בית המשפט העליון הישראלי לקיים דיון לבחינת פינוי ועקירת ח'אן אל-אחמר בראשון במאי הקרוב, ודחה את בקשת הממשלה לדחות את הגשת תגובתה בעניין עקירת הכפר הפלסטיני עבור תקופה של ארבעה חודשים - עד יוני הבא.
על פי החלטה זו, התחייבה ממשלת ישראל להגיש את תגובתה לבית המשפט העליון לגבי מועד הפינוי והעקירה של חאן אל אחמר עד אפריל.
באוקטובר האחרון העניק בית המשפט העליון בישראל מועד חדש לממשלה (לשעבר) בשורה של החלטות דומות שיפוג בתחילת פברואר.
במסגרת הליך שיפוטי ארוך שנמשך שנים, פרסם בית המשפט העליון ב-5 בספטמבר.
בספטמבר 2018 התקבלה החלטה סופית על פינוי והריסת היישוב לאחר שדחתה את עתירת תושביה נגד עקירתם והריסת ח'אן אל-אחמר, המורכבת ברובה מאוהלים ובתי פח.
באותה עת הזהירה התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פתווה בנסודה, את רשויות הכיבוש הישראליות מפני הריסת קהילת "חאן אל אחמר".
בנסודה אמר אז כי הרס המוני של רכוש "ללא צורך צבאי" ועקירה בכוח של אוכלוסיות בשטח כבוש מהווים פשעי מלחמה על פי אמנת רומא.
