רפורמות בלתי סבירות; אישור השלב הראשון של הרפורמה המשפטית של בנימין נתניהו
למרות מחאות עזה והתנגדות מצד מפלגות אופוזיציה, מפגינים, איגודים מקצועיים ואפילו קבוצת אנשי צבא, הכנסת העבירה את השלב הראשון של הרפורמה המשפטית של ממשלת בנימין נתניהו המכונה "ביטול עילת הסבירות"
לפי מדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, במקביל למחאות חריפות ברחובות סביב לכנסת, נציגי האופוזיציה אימצו את האסטרטגיה של עיקוב הבדיקה באמצעות שימוש בסמכויותיהם החוקיות ודיברו בכנסת במשך 26 שעות, ולאחר מכן נדחו 140 בקשותיהם לשינויים בהצעת החוק על ידי הקואליציה השלטת.
לבסוף, הצעת החוק "ביטול עילת הסבירות" הועברה להצבעה בסביבות השעה 16:00 שעון ירושלים. נציגי האופוזיציה החרימו את ההצבעה, כפי שהכריזו קודם לכן, ועזבו את אולם הכנסת.
כך אושרו מיד הקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק הזו בכנסת ב-64 קולות בעד וללא מתנגדים, ועכשיו מדובר בחוק ביטול עילת הסבירות. בנימין נתניהו ניהל את הנושא כך שאפילו שר הביטחון יואב גלנט הצביע במפתיע בעד הרפורמה.
מהי עילת הסבירות?
לפי עילת הסבירות, בית המשפט העליון בישראל, שעל פי חוק נחשב לחלק מהליך החקיקה, בוחן מממדים שונים את כל האישורים של הכנסת והתקנות, וגזירות הפיטורים והמינויים בממשלה, וזכותו לבטלם אם ימצא שהם עומדים בסתירה לרוח או למהות של חוקי היסוד והכרזת העצמאות של ישראל על סמך טיעון סביר.
אחת הטענות של בית המשפט העליון מאז שנות ה-90 היא עילת הסבירות. המשמעות היא שאם רוב השופטים של בית המשפט העליון ימצאו חוק שאושר על ידי הכנסת או החלטת הממשלה "בלתי סביר", יוכלו לבטלו.
החוק שאושר היום בכנסת קובע כי לבית המשפט העליון אין עוד סמכות לבטל את החלטות הכנסת והחלטות הבכירים הנבחרים על בסיס קביעתן בלתי סבירות. כלומר, אין זה חוקי להחיל את "עילת הסבירות" על ההחלטות.
מצד שני, יש לציין כי הצעת חוק זו היא רק חלק מהשינויים שנתניהו מתכנן לבצע במערכת המשפט. לאחר שחווה את עוצמת ההפגנות בשלושת החודשים הראשונים של השנה, ביבי הגיע למסקנה כי אין להכין בבת אחת את הרפורמות הללו לאישור, כי אחרת יגדלו המחאות.
בהקשר זה הצהיר איתמר בן גביר, השר לביטחון הפנים: "חוק ביטול עילת הסבירות הוא רק השלב הראשון של הרפורמות שלנו, ואנו נעביר את הסעיפים הבאים של הרפורמה המשפטית".
התגברות המחאות
בעקבות אישור הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, התגברו מחאות הרחוב בירושלים, בתל אביב ובערים שונות ברחבי השטחים הכבושים, ומפגינים ניסו לחסום כבישים ראשיים וכבישים מהירים.
כוחות המשטרה התמודדו הבוקר ביתר אלימות עם שיבוש הסדר האזרחי על ידי המפגינים. למשל, כביש מנחם בגין, שנחסם על ידי מפגינים, נפתח על ידי כוחות המשטרה. כמו כן, קבוצת מפגינים ניסתה לתקוף את הכנסת, אך היא נכשלה בשל התנגדות כוחות המשטרה.
האם צפוי משבר משפטי?
היוזמה החשובה ביותר של הקואליציה השלטת במטרה למנוע מבית המשפט העליון להשתמש בסמכותו לביטול חוק הרפורמה הייתה שתוקן חוק יסוד של מערכת המשפט במקום להעביר חוק רגיל, ורפורמות אלו כלולים בחוק יסוד זה.
עד כה, אין תקדים שבית המשפט העליון יבטל חוקי יסוד שאושרו בכנסת. אפילו בשנת 2018, כשעבר בכנסת חוק היסוד השנוי במחלוקת של "מדינת הלאום היהודית", בית המשפט העליון סירב להתערב והחוק האמור נשאר בתוקף.
אך עד כה הוגשו שתי עתירות לבית המשפט העליון בישראל לביטול חוק ביטול עילת הסבירות; אם בית המשפט יקבל את הדיון בעתירה זו, הוא ינקוט פעולה חסרת תקדים ולראשונה יכיר בסמכותו לבחון ולתקן חוק יסוד. זו כנראה תהיה הקדמה לביטול החוק הנ"ל. אם בית המשפט יבטל את החוק הזה, המשטר הציוני יעמוד בפני אתגר משפטי חסר תקדים. כי במקרה כזה, מוסדות, משרדים וארגונים אחרים ואפילו צה''ל יפקפקו אם לקבל את החלטת הכנסת או בית המשפט העליון.
במצב אפשרי כזה, חלק מהמוסדות יתמכו בהחלטת הכנסת ויאשימו את בית המשפט בניגוד עניינים, והקבוצה השנייה תראה את החלטת בית המשפט כחוקית. צפוי שבמצב כזה, הדו-קוטביות הנובעת מכך תגדל בחדות ותוביל לסכסוך אלים בין תומכי שני הצדדים.
