מקור בפלסטין: חלק מצה"ל שיתף פעולה עם ההתנגדות ב"מבול אל-אקצא"
גורם מיודע בסיעות ההתנגדות הפלסטינית מסר לסוכנות טסנים מידע חדש על השפעת הפלגים הללו על מבנה צה"ל במהלך מבצע "מבול אל-אקצא".
צה"ל אמר בדו"ח הערכה על קרב "מבול אל-אקצא" כי בין 800 ל-1,000 לוחמים פלסטינים תקפו, מ-80 נקודות, 20 התנחלויות ו-11 בסיסים צבאיים בשבת.
בחלק אחר של דו"ח זה אמר צה"ל כי חמאס תכנן את המבצע האחרון שלו "לפני יותר משנה" ושמר אותו בסוד מאוד.
בהקשר זה אמר גורם פלסטיני בסיעות ההתנגדות האסלאמית לסוכנות "תסנים" כי חלק מהמידע שהתקבל מאזורי השפעה הושג על ידי חלק מכוחות הצבא הישראלי, שחלקם שיתפו פעולה עם סיעות ההתנגדות במשך תקופה ארוכה, וזה מידע שימש במבצע "מבול אלאקצא" לחדירת כוחות להתנחלויות, ובמיוחד לבסיסים הצבאיים סביב רצועת עזה.
לדברי גורם זה, שיתוף הפעולה הזה אינו מוגבל רק לנושאי מודיעין, מזה זמן רב, הפלסטינים מאבטחים חלק גדול מהציוד שלהם מחיילים וממבנה הצבא הישראלי.
לטענת טסנים, במקורות בעברית התפרסמו זה מכבר כמה דיווחים על חשיבותה של הגנה מוגברת בצבא, כך למשל נדון נושא התפשטות ההתמכרות בקרב חיילים - בעיקר כוחות הביטחון, ואף נאמר כי כוחות רבים נושאים נשק ומסגירים עצמם לפלסטינים בתמורה לכסף או סמים.
לפי העיתון מעריב, לאחר בניית חומת ההפרדה בין ישראל למצרים (אחת משש החומות שנבנו), פנו הפלגים הפלסטינים לצריפים של צבא ישראל כדי לאבטח את הנשק הדרושים להם.
בשנים עברו השתמשו הפלגים הפלסטינים - במיוחד הכוחות המיוחדים שלהם - בעיקר בציוד העומד לרשות הצבא והחיילים הציוניים.
לטענת טסנים, סיעות ההתנגדות משיגות את הציוד הדרוש להצטיידות יחידותיהן - בעיקר בגדה המערבית - בשלוש דרכים עיקריות: הראשונה היא באמצעות תשלום כסף ורכישת נשק מכנופיות הברחת נשק בישראל, השנייה היא בשוד מחסני תחמושת השייך לישות הזו, והשלישי הוא שיתוף פעולה כמה חיילים ישראלים.
עיתון מעריב כתב בדיווח אחר במאי 2019 כי תוך חודש נגנבו 46 כלי נשק בודדים מסוג M16 מבסיס באזור הגליל המערבי, רבים מהם לא נמצאו מעולם.
גם כמה לוחמים פלסטינים וכמה ממבצעי הפעולות האחרונות השתמשו באותו סוג נשק.
אולם, גניבת הנשק ממחסני הישות הציונית אינה מוגבלת לנשק קל בודד. עיתון "הארץ" כתב בדיווח ב-2012 כי טילי נ"ט מסוג "ג'ל" היו בין כלי הנשק שנגנבו מצריפים ישראליים (בשווי 14 מיליון דולר).
דוח זה מוסיף כי גניבות מבסיסי צבא גדלו משמעותית, וברוב המקרים גנבים נכנסים בקלות לבסיסים דרך שערי ביטחון מבוקרים וגונבים ציוד צבאי, כדורים, נשק, גנרטורים חשמליים ואפילו כלי רכב צבאיים.
בדצמבר 2020 גם כתב עיתון "ידיעות אחרונות" בדיווח כי מספר רב של חברי חטיבת 13 גולני, הממוקמת בהתנחלות הציונית כיסונים, גורשו עקב גילוי כמות גדולה של סמים בתוך מיקומו של גדוד זה.
לפי מקורות ישראלים, ההתמכרות לסמים גוברת בקרב אנשי הצבא הישראלי, והנושא הזה הפך לאחת הסיבות לחילופי נשק וכסף בין פלסטינים לקציני צבא ישראלים, במיוחד מאז 2009, אז סיפור גניבת הופיעו נשק מבסיסי צבא ישראל.
לאור חלוקת המשימות בין מספר מוסדות ישראליים, שב"כ, אמ"ן והמשטרה הראו את החולשה הגדולה ביותר. אבל עיקר הביקורת תופנה לבכירים, מראש הממשלה ועד שר הביטחון ורמטכ"ל הצבא.
לפני 50 שנה במלחמת יום כיפור, תוצאות מפתיעות לישראל בתחילת המלחמה גרמו לנפילת הממשלה באותה תקופה, ומי שהתרשל ניסה להטיל את כל האשמה על אמ"ן שכן היא אחת מסוכנויות המידע החשובות ביותר של ישראל.
באותה תקופה שירותי מודיעין כמו המוסד היו מודעים למלחמה, אך רשלנותם של גורמי ממשל, בעיקר ראש הממשלה (גולדה מאיר) ושר הביטחון (משה דיין), והתעלמותם מהמידע שהושג, גרמו להפתעה, בעוד בקרב מבול אל-אקצא אפילו שירותי המודיעין של הישות הציונית לא היו מודעים לכך (למרות שהצבא אמר שהפלסטינים תכננו זאת יותר משנה).
שיתוף הפעולה של חלק גדול מהמבנה של כוחות הצבא והביטחון של ישראל עם סיעות ההתנגדות, כמו גם שירותי המודיעין האיראניים, הביא לכך שגורם זה הוציא בשנים האחרונות רבים מהם.
גישה ציונית זו הביאה לעלייה במקרי מוות חשודים בקרב קצינים, דרגות וחיילים בישות, וכמובן שרבים מהם הוסתרו עקב הטלת צנזורה קפדנית על חדשות צבאיות.
אבל השפעתם של סיעות ההתנגדות הפלסטינית על מבנה הצבא הישראלי ושירותי הביון הישראליים גרמה למנהיגי הישות הזו להתמודד עם אתגרים גדולים חדשים.
