מה העונש למי שיוצא משירות צבאי?
בכל יום נעצרים מספר רב של חיילים שנעדרו מיחידותיהם או משתמטים בגלל החשש ממלחמה והמצב הקשה ברצועת עזה ובצפון. מי שלא יענה לצו הגיוס יכול להיעצר במעבר גבול, בביקורת שגרתית של המשטרה או אף בביתו או במקום עבודתו.
הדיון שהתקיים היום בבג"ץ בעניין גיוס החרדים לצה"ל, מעלה על סדר היום את הנושא של חובת הגיוס ודרכי האכיפה של החובה הזאת במערכת המשפט הצבאית.
נתון חשוב שבוודאי לא ידוע למי שלא עוסק בדבר, הוא שהנושא של אכיפת חובת הגיוס כנגד מי שנעדרים משירות צבאי, מהווה נדבך מרכזי בעשייה המשפטית של רשויות הצבא והפרקליטות הצבאית.
כמעט בכל יום נעצרים מספר רב של חיילים שנעדרו מיחידותיהם או משתמטים שלא הגיעו למועד הגיוס שנקבע להם. אותם צעירים נשפטים לעונשי מאסר משתנים וממלאים את בתי הכלא ואת בתי המעצר הצבאיים.
בהקשר של עבירת ההשתמטות, חשוב לציין כי מדובר בעבירה נפוצה בכל פלחי האוכלוסייה הישראלית וזו דווקא עבירה שמיוחסת יותר לציבור החרדי. דינם של משתמטים, כלומר מועמדים לשירות ביטחון אשר מעולם לא הגיעו ללשכת הגיוס להתחיל בשירות צבאי, שונה בתכלית מעניינם של נעדרים משירות סדיר ומילואים או חיילים אשר נעדרים מהבקו"ם (חיילים שהתייצבו בבקו"ם, החלו בהליכי חיול ולא סיימו אותם).
האבחנה בין סוגי ההיעדרות היא עניין משמעותי ומהותי אשר משפיע בהכרח על שאלת המעצר והענישה, בוודאי בעת הנוכחית בה מדיניות הענישה בכל הנוגע לנעדרים משירות מחמירה בגלל המלחמה.
אז מה בעצם קורה כשמועמד לשירות ביטחון מקבל צו גיוס ולא מגיע אליו?
בישראל קיים חוק גיוס חובה, כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 16 ייקרא להתחיל בהליכי מיון לצבא, - אלא אם קיבל פטור, ובגיל 18 יידרש להתייצב לשירות סדיר.
צו גיוס לשירות סדיר יישלח לכל המועמדים לשירות ביטחון בשכבת הגיל הרלוונטית, גם אם לא ביצעו הליכי מיון מקדימים בלשכת הגיוס. יותר מזה, החוק מחייב מועמד לשירות ביטחון בגיל גיוס להתייצב בלשכת הגיוס לצורך גיוסו, גם אם לא קיבל צו גיוס אישי הקורא לו להגיע בתאריך מסוים.
מי שלא התייצב למועד הגיוס שנקבע לו, מבצע עבירת השתמטות. מועד תחילת ההיעדרות הוא היום בו נקרא לגיוס והיה אמור להתחיל בשירות צבאי ומאותו יום עבירת ההשתמטות ממשיכה להתבצע בכל יום בו לא התייצב לצו הגיוס.
רשויות הצבא מוציאות צו מעצר כנגד מי שלא מגיעים לצו הגיוס והם צפויים להיעצר. מי שמשתמט משירות יכול להיעצר במעבר גבול, בביקורת שגרתית של המשטרה או אף בביתו או במקום עבודתו ע"י משטרה צבאית שתגיע לחפש אותו.
משתמטים משירות צבאי צפויים לעונשים משתנים. ככלל, מי שתקופת ההשתמטות שלו היא עד 540 יום יישפט בדין משמעתי, אז ניתן להטיל עליו עונשים משתנים, ביניהם עונש מאסר לתקופה קצרה. מי שמשתמט משירות למשך למעלה מ-540 יום, יוגש בעניינו כתב אישום לבית הדין הצבאי, אז צפוי הוא לעונש מאסר ממושך משמעותית וכן לרישום פלילי שייתכן וילווה אותו בשנים הבאות.
משתמט שנעצר (או התייצב) ונשפט בדין משמעתי או פלילי, חייב להתייצב לשירות צבאי בתום ההליך המשפטי, אם לא קיבל פטור.
חשוב לדעת שכאשר עניינו של משתמט משירות צבאי מובא לבית הדין,ההרשעה היא לא אוטומטית, על מנת להרשיעו יש לקבוע כי גיוסו נעשה בצורה תקינה. שכן, כפי שמוטלת על היחיד החובה להתייצב לשירות צבאי, מוטלת על המדינה ועל רשויות הגיוס החובה לגייסו בהליך מנהלי תקין.
אם הדיון שנערך היום בבג"ץ יביא למצב שיש לגייס אלפי בני ישיבות, הרי שמעבר לשאלה איך נערך הצבא בשביל לקלוט אלפי חרדים לשורותיו, נשאלת השאלה איך נערך הצבא בכדי לאכוף את הדין כנגד מי שיבחרו להשתמט, ככל שהחשש של המערכת הצבאית יתממש.
