פירוק קבינט המלחמה הישראלי; המצב השברירי של נתניהו
פירוק קבינט המלחמה יביא להחרפת המחלוקות בתוך ממשלת המשטר הציוני והממשלה תהפוך שברירית יותר. המשך מצב זה עלול להוביל לנפילת הממשלה ולבחירות מוקדמות, אלא אם כן נתניהו יתחיל בהימור חדש על ידי תקיפת לבנון
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, ראש ממשלת המשטר הציוני בנימין נתניהו פיזר את קבינט המלחמה לפני שעה בעקבות המחלוקות עם בני גנץ וגדי איזנקוט בנוגע לניהול המלחמה, שהביאו להתפטרותם מקבינט המלחמה. זוהי התפתחות פוליטית חשובה במרחב הפוליטי של המשטר הציוני, משום שהיא קשורה ישירות לאופן ניהול המלחמה בעזה, כמו גם להתפתחויות בדרום לבנון.
ראשית, קבינט המלחמה היה אחראי על קבלת החלטות אסטרטגיות במהלך שמונה החודשים האחרונים, ובשל נוכחותם של בני גנץ כדמות הבולטת ביותר באופוזיציה ואיזנקוט, הרמטכ''ל לשעבר, היה זה ביטוי לאחדות הפנימית בישראל. לאחר פירוק הקבינט הזה, האחדות הפנימית כמעט נהרסה, וכעת הקואליציה המכונה בלוק הממשלה תתנגד ברצינות רבה יותר להחלטות הממשלה על המלחמה.
שנית, פירוק קבינט המלחמה, במקום שיקומו על ידי הוספת שרים נוספים כמו איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי ובצלאל סמוטריץ', הוכיח שנתניהו רוצה לקבל החלטות על המלחמה לבדו. זאת בעוד שבן גביר וסמוטריץ' היו להוטים מאוד להצטרף לקבינט המלחמה, אבל נראה שנתניהו ראה בשני השרים הקיצוניים הללו בעייתיים ומונעים ממנו לקבל את החלטותיו הרצויות.
למרות שאי-שיקום קבינט המלחמה יקל על קבלת ההחלטות על ידי נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, יטיל את האחריות על ההחלטות במלואה על ראש הממשלה. לפיכך, צפוי שבן גביר וסמוטריץ' יפעילו לחץ רב יותר על ראש הממשלה בנוגע להחלטות, ושאצבע הביקורת תופנה כלפיו. בהתחשב בכך שהממשלה היא קואליציונית, אם לא ימומשו דרישות שני השרים הללו, הדבר יוביל למצב שברירי לממשלה.
שלישית, צריך לזכור שיש חילוקי דעות חמורים בין בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, שהוא חבר במפלגתו. לגלנט יש מחלוקות עם נתניהו לגבי החזון המדיני בעזה ביום שאחרי המלחמה וגם מצב החזית הצפונית, ואפילו כמה מקורות תקשורתיים טענו כי הם לא מדברים זה עם זה. זאת בעוד שכעת ההחלטות העיקריות חייבות להתקבל על ידם.
במצב כזה ניתן להעלות על הדעת שני תרחישים - התרחיש הראשון הוא המשך המצב הקיים בחזיתות הדרום והצפון, שיוביל כנראה להחרפת מחאות הרחוב והלחץ הפוליטי על הממשלה. כי מצד אחד, מתנגדי הממשלה בנוכחותו של גנץ הגבירו את הלחץ החברתי, והם רואים בפיזור הפרלמנט את מטרתם. ומצד שני, המחלוקות נמשכות בתוך הממשלה, ובן גביר וסמוטריץ' יגבירו את הלחץ על ראש הממשלה, שהוא האחראי על קבלת החלטות לבדו.
התרחיש השני מבוסס על התפיסה המסורתית במדיניות המשטר הציוני, הרואה את הפתרון מחוץ לגבולות כשהוא עומד בפני אתגרים פנימיים. במסגרת זו, בנימין נתניהו עשוי לפתוח במבצע צבאי נגד לבנון כדי לספק את השרים הקיצוניים ולהוציא את הממשלה מהמצב השברירי הזה. לכן, ישנה אפשרות שראש ממשלת המשטר הציוני יתחיל בהימור חדש בגבול הצפון כדי להציל את עצמו מנפילת הממשלה וקיום בחירות מוקדמות, שעלולות להיות קץ לחייו הפוליטיים.
