ח"כ סער: "הקואליציה מעדיפה אינטרסים של גורמי שוליים קיצוניים על טובת הציבור"
בהמשך לחשיפת וואלה, יו"ר הימין הממלכתי מתח ביקורת על הצעת הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, שמטילה מגבלות קשות על יכולות השב"כ לעצור פעילי טרור יהודי במעצר מנהלי. "השב"כ מתריע על סיכון בטחון אזרחי ישראל בתקופה ביטחונית כה קשה. בלתי נתפס ובלתי נסלח"
יו"ר הימין הממלכתי, ח"כ גדעון סער, התייחס הבוקר (ראשון) לחשיפה של העיתונאי בן כספית שפורסמה אמש בוואלה, ולפיה בשב"כ מבקרים את הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן שאמורה להטיל מגבלות קשות על יכולתו של הארגון לעצור פעילי טרור יהודי במעצר מנהלי, ותגרום, לפי שב"כ, ל"פגיעה רוחבית ומתמשכת ביכולת השב"כ לסכל פעילות טרור בכלל המגזרים, מה שיוביל לעליה גדולה בטרור פלסטיני ובנפגעיו".
"קידום הצעת החוק של ח"כ רוטמן להגבלת מעצרים מנהליים מוכיח שהקואליציה במודע פועלת להעדפת אינטרסים של גורמי שוליים קיצוניים על טובת הציבור", כתב ח"כ סער בציוץ בחשבון ה-X שלו (טוויטר לשעבר). "השב"כ מתריע על סיכון בטחון אזרחי ישראל בתקופה ביטחונית כה קשה. בלתי נתפס ובלתי נסלח", הוסיף.
בימים האחרונים ניטשת דרמה מאחורי הקלעים של הצעת החוק של רוטמן, שתובא היום לדיון חוזר בוועדת השרים לחקיקה. הצעת החוק אוסרת שימוש בכלי סיכול כמו מעצר מנהלי או הגבלת תנועה מנהלית על אזרחים ישראלים, אלא אם כן הם חברים בארגון טרור מתוך רשימה סגורה שתאשר ועדת החוקה של הכנסת. בשירות הביטחון הכללי רואים בהצעה הזו "סיכול ממוקד" של מאמצי סיכול הטרור של השירות, לא רק בתחום הטרור היהודי אלא בעיקר בתחום הטרור הערבי נגד אזרחי ישראל היהודים.
במכתב ארוך, חריף ונוקב ששיגרה לשכת ראש השב"כ לתפוצה רחבה, כולל המזכירים הצבאיים של ראש הממשלה ושר הביטחון, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, הפצ"רית, רל"ש ראש המל"ל ועוד, נקבע כי "תיקון החוק המוצע יביא לפגיעה מיידית, קשה וחמורה בביטחון המדינה, זאת נוכח ביטול אפשרות השימוש בכלים סיכוליים מובהקים כלפי מי שהמידע שנאסף בעניינו מלמד על כוונה לגרום פיגוע".
גורם בטחוני הבקיא בפרטי האירוע אמר השבוע בשיחה סגורה כי "כדי להתחנף לבייס האלקטורלי ולשבעה עצירים מנהליים יהודים, הם מסכנים את כל אזרחי ישראל וגורמים לירידה תלולה ביכולת של שב"כ לסכל טרור פלסטיני. זה יביא לשפיכות דמים, זה יביא לנפגעים רבים, זו תהיה בכיה לדורות".
בשב"כ אומרים כי לא תהיה אפשרות להחלת הקריטריונים האמורים בהצעת החוק אך ורק על אזרחים ישראלים, והשירות ייאלץ לנהוג כך גם בנוגע לזרים הנמצאים בישראל, לתושבי מזרח ירושלים (הנושאים ת"ז ישראלית) ולפלסטינים בשטחים. על פי בדיקת שב"כ, רובם המכריע של הישראלים שנגדם הוצאו צווי מעצר מנהלי, אינם עומדים בקריטריונים של התיקון לחוק המוצע כעת. זאת, ועוד: גם רובם המכריע של הפלסטינים שנגדם הוצאו או יוצאו בעתיד צווי מעצר מנהלי, אינם עומדים בדרישות החוק והמעצר המנהלי לא ייצא לפועל. "חלק ניכר מהטרור מבוצע היום ע"י מחבלים שאין להם שיוך ארגוני מובהק, זה ברור לגבי אזרחים ישראלים, ערבים ויהודים, אבל גם לגבי חלק גדול מהטרוריסטים הפלסטינים, שלא ניתן לשייך אותם לארגון מסויים", אמר גורם ביטחוני, "הצעת החוק החדשה פשוט תשלול מאיתנו את הכלי שנקרא מעצר מנהלי, תחשוף את אזרחי ישראל לסיכון מוגבר ותביא לשפיכות דמים. אנחנו לא מעריכים את זה, אנחנו יודעים את זה", הוסיף.
"משמעותה המיידית של הצעת החוק הינה מגבלה קשה על טיפול בעשרות אזרחי ישראל, מדי שנה, שלא ניתן יהיה לכלוא מאחורי סורג ובריח במעצר סיכולי ולפיכך יהיו חופשיים לקדם את כוונותיהם הרעות ולבצע מעשי טרור וחבלה, חרף קיומו של מידע אודות כוונות אלה", נאמר במכתב שיגר השב"כ, "בפשטות, קידום הצעת החוק תביא להרחבה משמעותית של פעולות טרור ונפגעים בפעולות אלה, אשר ניתן יהיה למונען".
בשב"כ מציינים כי השנה נעצרו בסה"כ שבעה ישראלים פעילי "טרור יהודי" במעצר מנהלי. מספר דומה נעצר בשנה שעברה. "כדי לשמור על שבעה עצירים וכדי להתחנף לבייס האלקטורלי", אמר גורם ביטחוני, "הם מוכנים לסכן את כלל אזרחי המדינה, זה פשוט מזעזע".
"כך, למשל", נכתב במסמך שהפיץ השירות, "לא ניתן יהיה לקדם מהלכים מנהליים מול מפגעים בודדים נטולי שיוך ארגוני, תומכי ארגוני ג'יהאד עולמי שאינם "חברים" בארגונים אלה, פעילי חוליות טרור מקומיות ומעורבים במעשי טרור "ספונטנים". מבדיקה שערכנו עולה כי רובם המכריע של האזרחים הישראלים שנעצרו במעצר מנהלי אינם עונים לתנאים שנקבעו בהצעת החוק, וההערכה המקצועית הינה ששיעור דומה נכון גם לצווים המנהליים הנוספים. המשמעות של שלילת היכולת לקדם הוצאת צווים מנהליים בעניינם הינה ריבוי פיגועי טרור וקורבנותיהם, וזאת בתקופה קשה ומורכבת שעה שארגוני הביטחון מתוחים עד קצה גבול יכולתם בנסיון לעמוד בייעודם".
בשב"כ אומרים עוד כי ביטול היכולת לבצע מעצר מנהלי על בסיס חומר מודיעיני חסוי תחייב חשיפה של כלי איסוף מידע המופעלים ע"י גורמי הביטחון, וחשיפה כזו תביא לפגיעה משמעותית ביכולתה של ישראל להתמודד עם איומי הטרור המתרבים מולה. הצעת החוק החדשה תגרום, על פי הערכות מקצועיות, לעומס כבד על השב"כ שלא יהיה מסוגל למנוע פיגועי טרור בטרם התרחשו באמצעות המעצר המנהלי וייאלץ לפענח אותם לאחר מעשה, מה שיגרור תשומות גדולות בהרבה ויפגע במאמץ הכולל.
גורמי שב"כ נפגשו לאחרונה עם ח"כ רוטמן המקדם את הצעת החוק, ועם השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, במאמץ לשכנעם שמדובר בחבלה ממשית ביכולתה של ישראל להגן על עצמה, וכל זאת בעטיים של שבעה עצירים מנהליים בשנה, המשוייכים לבייס המצביעים האלקטורלי של מציעי הצעת החוק. לרוטמן ובן-גביר נאמר עוד כי החומרים שנאספו נגד העצירים המנהליים היהודים הם חסויים וחמורים מאוד, וכי אין בסיס לביקורת הפוליטית על המעצרים הללו ולטענה כי הם "מופרזים".
בחדרי חדרים, הזעם בשב"כ ובארגוני ביטחון נוספים על היוזמה החקיקתית הזו הוא כמעט חסר תקדים. ביקורת נשמעה גם נגד טקס שנערך לאחרונה לכבוד שני עצירים מנהליים יהודים ששוחררו, במסגרתו העניקה ח"כ לימור סון הרמלך לכל אחד מהם צ'ק של עשרות אלפי שקלים כ"אות הוקרה לפועלם".
