חוק גיוס החרדים וגל המשבר החדש בממשלת נתניהו
פסיקת בית המשפט העליון של המשטר הציוני בנוגע לגיוסם של 3,000 חרדים בפלסטין הכבושה הובילה למשבר חדש בממשלה הקואליציונית של בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בית המשפט העליון של המשטר הציוני קבע פה אחד בפסק דין חשוב מאוד ביום שלישי כי יש לגייס תלמידים חרדים לשירות צבאי. סוגיית גיוס הקהילה החרדית עוררה שוב מחלוקות בפלסטין הכבושה בחודשים האחרונים.
הצורך החיוני של הצבא הישראלי לכ-300,000 חיילים חדשים מחד, ומאידך העייפות הרבה של כוחות המילואים הישראליים במהלך שמונה חודשי המלחמה הללו, כמו גם הלחץ וההשלכות הכלכליות של היעדרות החיילים מעבודתם גרמו למחאות רבות.
גיוסם של החרדים לשירות חובה הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת בתחום המדיני במשטר הציוני. כך למשל, שתי מפלגות חרדיות, "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודות ישראל", יצאו מממשלתו של דוד בן-גוריון ב-1952 בשל שירות חובה לנשים.
כמו כן, סוגיית גיוס החרדים עוררה פעמים רבות מחלוקות וחילוקי דעות בקרב המפלגות מאז הקמת המשטר הציוני. מפלגות חרדיות, שלרוב פרו-נתניהו, נהנו מפטורים משירות צבאי ברוב התקופות. לפי החוק הקודם, למשל, התלמידים החרדים יכולים לקבל פטור משירות צבאי כל עוד נרשמים לקורסים בבתי המדרש.
מאז תחילת מבצע סערת אל-אקצא, ההגבלות שנגרמו בעקבות המלחמה עוררו שיח ציבודי נוקב על גיוס החרדים. אנשי האופוזיציה, שמתנגדים בעיקר לנוכחות הדתיים בשלטון, דרשו לשנות את החוק ולגייס את החרדים לשירות צבאי כדי למלא את המחסור של 300,000 חיילים. מתנגדי נתניהו סבורים כי כל התושבים הישראליים צריכים להיות אחראים באותה מידה על ביטחון המדינה, ובהקשר זה אין לפטור אף קבוצה מהאחריות על הביטחון.
שינוי החוק
התארכות המלחמה בעזה הגבירה את הצורך של הצבא הישראלי בחיילים חדשים. כתוצאה מכך, כוחות המילואים (450,000 בסך הכל) נאלצו לעזוב את עבודתם ולהמשיך להיות בחזיתות המלחמה. מצב זה גרם מחד לעייפות רבה של כוחות המילואים ולחולשת רצונם להמשיך בשיתוף פעולה עם הצבא הישראלי, ומאידך להפסד נוסף למשק ישראל עקב היעדרות כוחות המילואים מעבודתם, בנוסף לעלויות הישירות של המלחמה.
כמו כן, אחת הדרישות המרכזיות ביותר במחאות החברתיות המתגברות בתמיכת מתנגדי נתניהו היא בעניין זה - קריאה לגייס חרדים לשירות צבאי. בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני, שהיה תחת לחץ מכמה צדדים, נקט סוף סוף גישת ביניים בתחום זה.
ביבי הגיש מחדש למזכירות הכנסת את הצעת החוק של הממשלה לשעבר, שבה כיהן בני גנץ כשר הביטחון, שאושרה בקריאה אחת בלבד בכנסת, במקום להציג תוכנית חדשה שמפלגת הליכוד תהיה אחראית לכתיבתה. בהצעת חוק זו ביקש גנץ להפחית את תקופת הפטור לחרדים מ-26 שנים ל-21 שנים. אילו הצעת החוק הזו הייתה הופכת לחוק, תוך שנים ספורות היו צריכים להתגייס לשירות צבאי 63,000 חרדים. לפי הצעת החוק הנזכרת, בשלב ראשון יש לגייס לשירות חובה 3,000 חרדים.
בהצגה מחדש של הצעת החוק של גנץ, נתניהו ניסה מחד לא לקבל את האחריות לכך במלואה מול המפלגות החרדיות התומכות בו, ומאידך לאלץ את מפלגות האופוזיציה להצביע בעד הצעת החוק שהן עצמן ניסחו. ההצבעה להחייאת הצעת חוק זו נערכה בהצלחה עם 63 קולות בעד ו-57 קולות נגד, אך זה לא סוף הסיפור.
ראשית, "יואב גלנט" שר הביטחון בממשלת נתניהו הצביע נגד הצעת החוק הזו, ומסיבה זו ירד מספר הקולות בעד מ-64 ל-63. גלנט הודיע ??כי אם לא תהיה קונצנזוס על הצעת החוק הזו (ולא תושג הסכמה של חלק מהאופוזיציה לפחות), הוא לא יצביע בעדה.
שנית, למרות שבמהלך ההצבעה להצעת החוק הקודמת, המפלגות החרדיות הצביעו בעדה והתיישרו עם הקואליציה של נתניהו, בעקבות ניסוח הצעת חוק חדשה שמעלה זמנית את גיל הפטור ל-41 שנים לחיילים ול-46 שנים לקצינים, הן ניסו לסכל את יוזמות בית המשפט העליון.
כעת לאחר מספר שבועות, מצד אחד הורה בית המשפט העליון בישראל על גיוס מיידי של כ-3,000 חרדים, ומצד שני, יו''ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, התנגד לאישור הצעת החוק החרדית החדשה.
בעקבות שני אירועים אלו, גם שתי מפלגות חרדיות - ש"ס ויהדות התורה -/ נקטו עמדה נגד הצעת החוק האמורה וכינו את בית המשפט העליון נגד התורה. במקביל, הודיעו שתי המפלגות הנזכרות כי אם אדלשטיין יסרב לאשר את הצעת החוק האמורה, הן יתפטרו מהממשלה של נתניהו, אך הן יישארו בקואליציה.
בחירות בנובמבר?
יחד עם זאת, העיתון "ידיעות אחרונות" כתב בהקשר זה כי חלק מהמקורבים לנתניהו חושבים כי החל תהליך שהביא לחלק מחברי המפלגה הזו לא לציית. יש מזימה לפיזור הממשלה ולקיום בחירות מקדימות בנובמבר 2024.
את התהליך הזה החל גלנט, וכעת נתניהו חושב שגם יולי אדלשטיין (ממפלגת הליכוד) מיישר קו עם גלנט וחוזר על עמדתו לגבי הצורך בהשגת קונצנזוס לפני האישור הסופי.
דן אילוז, חבר נוסף במפלגת הליכוד, נקט עמדה דומה ודרש לתקן את תוכן הצעת החוק הזו וליצור עליה קונצנזוס. אילוז אמר כי אם לא ישונה תוכנה של הצעת חוק זו, הוא יצביע נגדה בקריאה הבאה.
עוזרו של נתניהו, שהתראיין בעילום שם לעיתון זה, אומר כי בנוסף ליולי אדלשטיין ויואב גלנט, שר הכלכלה ניר ברקת, טלי גוטליב, אלי דלל, אליהו רביבו ודן אילוז צועדים בכיוון זה ובכוונתם לפזר את הממשלה, ולעזור לקיום בחירות מקדימות בנובמבר 2024; כך כבר נשמעת אזעקת סיום חייו הפוליטיים של נתניהו.
