המשך המלחמה מכניס את הכלכלה הישראלית למעגל של שחיקה


המשך המלחמה מכניס את הכלכלה הישראלית למעגל של שחיקה

אנטי-נורמליזציה לאור קרב "מבול אל-אקצא" מהווה מרכיב חיוני באסטרטגיית ההתנגדות, ופיתוחה מייצג הכרח דחוף לכפות ניתוק היחסים בין המשטרים הערביים וישראל תחת הכותרת "גשר יבשתי" או משהו אחר.

מהירידה בשיעורי הצמיחה הכלכלית, העלייה בגירעון הממשלתי ובחוב הציבורי, ועלויות המלחמה עצמה, דרך השיתוק הכלכלי של הצפון ו"אילת", ועד לפשיטת רגל של אלפי חברות "ישראליות". הפחתת דירוג האשראי של "ישראל" על ידי סוכנויות בינלאומיות, והירידה במחירי האג"ח הממשלתיות "ישראליות", נערמים אינדיקטורים על היקף הבעיות הניצבות בפני כלכלת ישראל כתוצאה מהמשך המלחמה, בחזית עזה ולבנון, שלא לדבר על חזית ים סוף.

אבל למה שקורה בפועל יש השפעה עמוקה יותר ממה שמשקפים אינדיקטורים אלה, שכן הכלכלה ה"ישראלית" עוברת כיום תהליך של פיסול והסרת כמה מהמרכיבים החשובים ביותר בחוזקה ומנועי הצמיחה שלה, בטווח הארוך. כתוצאה מהמשך המלחמה עצמה, וגם כתוצאה מהשפעת החזיתות התומכות בעזה מבחינה כלכלית מחד גיסא, ומאידך גיסא, מסעות החרם העולמיים נגד "ישראל" מצמצמים או לפעמים לחסום את העורקים שלו המתפשטים ברחבי העולם.

הסימן המבחין כאן, כמובן, ומה שפגום עמוק, הוא התפתחות היחסים של כמה מדינות ערביות ומוסלמיות עם ישראל לאור תוקפנותו נגד עזה, תחת הכותרת "גשר יבשתי", ים או אוויר ברידג', לאחר שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "הישראלית" גילו כי היצוא של 5 מדינות ערביות חרג, אלו הן האמירויות, מצרים, ירדן, מרוקו ובחריין, לישראל מה-7 באוקטובר ועד סוף במאי האחרון, מחסום של שני מיליארד דולר!

ראוי לציין גם ששער חילופי הסחר בין טורקיה לישראל  צמח בהתמדה לאחר ה-7 באוקטובר, ושוויו הגיע לכ-7 מיליארד עד סוף 2023, מתוכם 5.4 מיליארד דולר יצוא טורקי ל"ישראל" ו-1.64 מיליארד דולר. טורקיה, תחת מפלגת הצדק והפיתוח, היא המשפיעה הגדולה ביותר על ישראל  בכל העולם האסלאמי.

בארבעת החודשים הראשונים של 2024, לפי המכון הטורקי לסטטיסטיקה (Turk Stat), הסוכנות הממשלתית הטורקית התמחתה בהוצאת נתונים רשמיים, חילופי הסחר בין טורקיה לישראל הגיעו ל-1.82 מיליארד דולר, והיצוא הטורקי ל"ישראל" גדל בחודש לאחר חודש, מכ-319 מיליון דולר בינואר ל-395 מיליון דולר בפברואר, לכ-410 מיליון דולר במרץ.

כאשר הגיע הרעם של תוצאות הבחירות המוניציפליות בטורקיה, שהתקיימו ב-31 במרץ, בהן איבדה מפלגת הצדק והפיתוח תפקידים רבים כתוצאה מהצבעת המחאה על מצב החיים, אך גם כתוצאה מה" מפלגת הרווחה שוב" נפרדת מגוש השלטון תחת התואר עזה והחרימה את ישראל, אותה מפלגה קיבלה 6.8% מסך הקולות, מה שפיצל את גוש הקולות של מפלגת הצדק והפיתוח לטובת מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה. שהגיעה ראשונה ההחלטה הראשונה ניתנה ימים לאחר תוצאות הבחירות, שהגבילה את הייצוא של 54 סחורות טורקיות לישראל.

למרות הגבלה זו, באפריל האחרון יצאו ל"ישראל" מוצרים טורקיים בשווי של כ-299 מיליון דולר, וכ-89 מיליון דולר מהם יובאו, על פי "Turk Stat" שוב.

אנקרה הודיעה לאחר מכן, ב-3 במאי, על איסור על כל סחר בין טורקיה לישראל, בעיקר תחת משקל המחאה העממית. עם זאת, ישנם דיווחים, שאחד מהם פורסם, למשל, בעיתון הכלכלי "גלובוס" ב-6 במאי 2024, לפיהם מוצרים טורקיים עדיין מיוצאים לישראל דרך סלובניה, או דרך בולגריה, יוון ומצרים , כלומר, דרך צדדים שלישיים, אם כי בעלות משלוח גבוהה יותר, מאז הגבלת סחר חלקית באפריל.

כמו כן, המחאה העממית עדיין נמשכת בטורקיה נגד חברת הנפט האזרבייג'נית "SOCAR", המספקת נפט אזרבייג'ן לישראל דרך טורקיה, כפי שנאמר בדיווח של העיתון "Jerusalem Post" ב-7/3/2024, שגם טען שאיראן היא זו שמניעה את ההפגנות הללו.

בכל המקרים, הלחץ העממי השיג תוצאות מוחשיות בטורקיה, והצליח לפחות לבלבל את היחסים הכלכליים עם "ישראל" ולהעלות את העלויות שלהם, למרות הלוך ושוב, המשחקים הרשמיים והשפעתם של יהודי טורקיה הממלאים תפקיד מרכזי ב ארגון חילופי סחר בין טורקיה לבין ישראל, על פי דיווח של ה-Times of Israel, ב-16/5/2024, ניסה "להסית לרחמים" עליהם לנוכח קמפיין החרם על "ישראל" בטורקיה היום. אין ספק שהשפעת המערכה הזו השפיעה על כל המשק הישראלי, במיוחד לאחר שטורקיה הפכה לנתיב חלופי וקרוב ליבוא במקום מזרח אסיה דרך הים האדום, שנחסם על ידי הענק התימנית.

זה חשוב כיוון שהקשרים החיצוניים של "הכלכלה הישראלית" מייצגים את קווי החיים שלה, שהמסוכנים שבהם הם אלה הנמשכים לכיוון הסביבה הערבית והאסלאמית, משום שהם מאפשרים לה, אם הם מסתעפים ומתרחבים, לצמוח ולהתרחב להיות גדולה יותר מבחינה אזורית, או לחזק את מעמדה בקרב הנוכחי לפחות מול האינטראקציה של המשך המלחמה ופתיחת חזיתות תומכות ותנועת החרם בעולם.

חלק ממה שחושפים הדיווחים על מצב הכלכלה הישראלית כיום

CofaceBDI, בעלת מאגר המידע הגדול ביותר על המגזר העסקי בישראל, אומרת כי 46,000 מפעלים כלכליים סגרו את שעריהם מאז 7 באוקטובר, וכי המגזרים שנפגעו ביותר היו בנייה, חקלאות ושירותים.

הקרן מוסיפה כי מספר הפרויקטים הכלכליים פושטי הרגל צפוי להגיע ל-60,000 עד סוף השנה הנוכחית, בהשוואה ל-40,000 פשיטות רגל בשנה בממוצע, ולעומת תקרה של 76,000 פשיטות רגל בשנת קוביד-19.

מפעלים קטנים, המעסיקים חמישה עובדים או פחות, מייצגים עד כה 77% מפשיטות הרגל, והשאר מפעלים בינוניים וגדולים. מה שסלל את הדרך לכישלון הפרויקטים הללו היו חוסר האיזון שנבע ממאבק "התיקון השיפוטי" בישות הציונית, שהבהיל את המשקיעים, והעלאת הריבית לבלימת האינפלציה, שהקשתה על התנאים לקבלת הלוואות.

באשר ל-7 באוקטובר, הוא היווה מכה כלכלית לגוף מתפתל, כתוצאה מהגורמים הבאים:

א - הוצאת מאות אלפי צעירים משוק העבודה, בעיקר אנשי מקצוע ומומחים, לגיוס לצבא.

ב' - מניעת כניסת למעלה מ-100,000 עובדים פלסטינים מהגדה המערבית ומעזה לתוך, ב-1948, ובריחה של עשרות אלפי עובדים זרים.

ג - עקירתם של כ-250,000 מתנחלים מרצועת עזה ומצפון, והדבר פגע במפעלים מסחריים באותם אזורים.

ד - המוות הכלכלי של "אילת" כתוצאה מהמצור התימני עליה, העלות הגבוהה של הובלה ימית מאסיה ודמי הביטוח שלה כתוצאה מהצורך לנסוע בדרכים ארוכים יותר, והשפעת מגזרים כלכליים, כגון מכוניות וחלקיהן, שהיו תלויים ב"אילת".

ה - ירידה בביקוש ובהשקעות הצרכנים, בעיקר ברבעון האחרון של 2023, כתוצאה מאי ודאות לגבי העתיד, שהפחיתה את הצמיחה הכלכלית באותו רבעון לבדו ל-5.5%.

וכן - הגידול בצרכי המימון לפרויקטים בנסיבות מסוג זה, עם שיבושים בשרשרת האספקה, שהאחרונה שבהן הייתה שרשראות אספקה ??מטורקיה, שבעבר סיפקו לישראל ברזל, פלדה, אלומיניום ומלט, שלא לדבר על מוצרים חקלאיים.

כל זה בא לידי ביטוי בהכרח באינדיקטורים מקרו-כלכליים הצריכה, ההשקעות והיצוא פחתו, והיבוא גדל בעלויות גבוהות יותר ההוצאה הממשלתית ללא הגדלת הכנסות פירושה הגדלת הגירעון והחוב באופן כללי, או שהממשלה חייבת להעלות מסים, כולל מס ערך מוסף (מע"מ), שהעלאתו מהווה נטל עצום על מפעלים כלכליים שנאבקים לשרוד. לפי מה שאנשים מסוימים חושבים, הצרכן אינו נושא במלוא הערך של מסים על סחורות, למעט מקרים מיוחדים מאוד, כפי שהוא ידוע ב-ABCs של מיקרו-כלכלה).

הכנסת אישרה את העלאת מס הערך המוסף ב-11 במרץ 2024 מ-17% ל-18%, עם ההחלטה להיכנס לתוקף בתחילת 2025.

ראוי לציין כי אמיר ירון, נגיד הבנק המרכזי של ישראל, הזהיר בסוף מאי האחרון כי המלחמה, ברמותיה הנוכחיות, תעלה 67 מיליארד דולר, בהנחה שהיקפה לא יתרחב ויתארך לשנים. ההערכה הקודמת של עלות המלחמה הייתה 56 מיליארד דולר.

איזונים פנימיים שבריריים מביאים להגדלת הגירעונות והחובות

זה פתח סכסוך בין שר האוצר סמוטריץ' וגלנט, כתוצאה מניסיונו של הראשון להטיל פיקוח על ההוצאות הצבאיות אחת מפעולותיו של סמוטריץ' הייתה לשבש עסקה של 9.5 מיליארד דולר לרכישת מטוסי F-15 ו-F-35. 

נתניהו נקלע כאן לדילמה גדולה, שכן עלויות המלחמה, והקונצנזוס הקרוב בישראל על הצורך להעלות את שיעור ההוצאות הצבאיות מהתמ"ג בטווח הארוך, דוחפים אותו לבחירות קשות: או להעלות מסים , שישאיר את רגליה של כלכלה במשבר עם הגבלות בעיצומו של... מצב מלחמה, או לצמצום הוצאות, לרבות תקציבים נדיבים ופטורים מופרזים לשותפיו בקואליציית השלטון של היהודים הדתיים, המאיים לפרום את החוזה של ממשלתו, או להשאיר גירעונות וחובות ציבוריים להצטבר, כלומר להעביר את הבעיה לעתיד תוך איום על היציבות המקרו-כלכלית.

נתניהו בחר באפשרות האחרונה, ביודעו היטב שהיא סותרת את הרשעותיו שלו, למען מטרות אופורטוניסטיות, כאשר פתח בקמפיין חריף על הגירעון הממשלתי כשכיהן כשר האוצר בין 2003 ל-2005, והפחית את ההטבות הסוציאליות הנפוחות, מערכת, העלאת גיל הפרישה, והפרטת מספר חברות ממשלתיות, ובתמורה להפחית מסים כדי לעורר השקעות וחיסכון.

באשר לשנת 2022, הוא הקים ממשלה של 34 משרדים כדי לספק את בעלי בריתו בקואליציה השלטת ובליכוד עצמו.

הציפיות מצביעות על כך שיחס החוב הציבורי לתוצר המקומי הגולמי צפוי לעלות ל-67%, לאחר שהוא עמד על 60% ב-2022 עם הקמת ממשלת נתניהו, וזו הסיבה העיקרית להורדת דירוג האשראי של ישראל, לפי מודי'ס, עם השקפה שליליות לעתיד הקשורה לסיכונים של הרחבת המלחמה לחזיתות אחרות.

 ב-28 במאי 2024, "ישראל היום" אמר כי סמוטריץ' מנע העברת 1.7 מיליארד דולר שהוקצו למאמץ המלחמתי בעזה. אבל סמוטריץ' הכחיש זאת ואמר כי מדובר ב"חדשות מזויפות", בעוד שמשרדו של גלנט וצה"ל סירבו להגיב לידיעה.

מצד שני, ראוי לציין שדומיננטיות של אג'נדות פרטיות וחשיבה על פי אופק צר הם גם מה שעלול לדחוף את ממשלת נתניהו לבצע טיפשות בלבנון או במקומות אחרים. חישובים לוגיים לבדם לא תמיד מסוגלים להסביר את התנהגותם של מדינות, קבוצות ואינדיבידואלים גם ההיגיון מחייב לקחת בחשבון את חוסר ההיגיון של היריב, במיוחד שהציונים חווים כעת פצע נרקיסיסטי המחייב, מנקודת מבטם. 

בכל המקרים, האינדיקטורים של המשק הישראלי השתפרו מעט ברבעון הראשון של 2024, אם ניקח בחשבון שקצב צמיחה שלילי של 0.5% עדיף על 5.5% שלילי ברבעון הקודם, מבלי שרמות ההשקעה והצריכה יחזרו למה שהיו. לפני ה-7 באפריל, והבנק המרכזי של ישראל ציפה באפריל שהמשק "הישראלי" יצמח בשיעור של 2% במהלך שנת 2024.

רק כמה חודשים לאחר מכן, מחלקת המחקר בבנק המרכזי בחנה את הציפיות הללו, הפחיתה את קצב הצמיחה הצפוי בשנה הנוכחית ל-1.5% בלבד, וציפתה שיחס הגירעון הממשלתי לתוצר יגיע השנה ל-6.6%, למרות שהוא כיום 7.6%, בהתבסס על ציפיות אופטימיות הן שאחוז זה יתחיל לרדת בספטמבר, בהנחה שההוצאות הצבאיות יישארו ברמות הנוכחיות.

כיצד יקטן היחס בין הגירעון לתוצר אם ההוצאות (צבאיות ואזרחיות) יישארו ברמות הנוכחיות, והכנסות ממסים לא יעלו השנה, בעוד שהמכנה, או התמ"ג, לא יגדל במהירות כפי שהבנק המרכזי ציפה בעבר ?!

המדדים המסוכנים ביותר למשק הישראלי

למרות חשיבותם של המדדים הקודמים, הם מבטאים תנודות שניתן להתגבר עליהן במחזור הכלכלי אם תיפסק המלחמה וממשלת נתניהו תשתנה, למשל המסוכנים ביותר הם האינדיקטורים הבאים:

ת - חברת אינטל האמריקאית, מהחברות הבינלאומיות החשובות בתחום ייצור שבבי מחשב ומעבדי מחשב, הודיעה בחודש שעבר כי תפסיק את הרחבת המפעל שלה בהתנחלות קרית גת לפי שווי של 25 מיליארד דולר. זה חשוב מאוד מכיוון שהוא מייצג השפעה ישירה של תהליך "מבול אל-אקצא" לגבי תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת בישראל, והשאיפה שלה להיות עליונות גלובלית בה, ויש לכך השפעה ישירה על המאזן האזורי של כּוֹחַ.

ב' - ההחלטה הנפלאה של קולומביה לנתק את יצוא הפחם לישראל, כל עוד נמשך רצח העם בעזה. זה חשוב מאוד כי ייצור החשמל בישראל תלוי, כ-22%, בשריפת פחם, ו-61% תלוי בגז פלסטיני גנוב. שימו לב כאן שרוסיה ודרום אפריקה באות אחרי קולומביה באספקת פחם לישראל. 

ג - הגירה של מומחים, אקדמאים ומומחים מישראל, תופעה שהתקשורת ה"ישראלית" מרבה לדבר עליה, ולא הצלחתי לגשת לסטטיסטיקה שמתעדת אותה בצורה כמותית. כאן ראוי לציין כי הקמפיין להחרמת "ישראל" מבחינה אקדמית הוביל לירידה חדה במחקר המשותף עם אקדמאים "ישראלים", לפי "הארץ" ב-4/11/2024. זה חשוב מאוד בעידן כלכלת הידע, כי החרמת ישראל מבחינה אקדמית, ככל שהיא מצליחה, הופכת אותה לישות נחשלת באמת, וזה חשוב גם למאזן הכוחות האזורי.

ד - החלטת חברת "סמסונג" הקוריאנית בתחילת מאי האחרון לסגור את פעילותה בישראל. ראוי לציין כי החברה תרמה, מאז 2013, למימון 70 חברות טכנולוגיה "ישראליות" מתעוררות בתחומי הבינה המלאכותית, האינטרנט של הדברים וטכנולוגיה פיננסית ובריאותית, וכי נסיגתה באה על רקע התוקפנות על עזה וטלטול האמון בכלכלה "הישראלית".

ה- מה טענו חברות טכנולוגיה מתקדמת ישראליות, לפי "ידיעות" ב-25/12/2023, כי סין "יצרה" מכשולים בירוקרטיים לעיכוב אספקת הרכיבים האלקטרוניים אליה, מה שגרם להפרעה בשרשרת האספקה ??ולהעלאת עלויות. באותו דיווח של ידיעות נטען כי סין סירבה לספק עובדי בניין וחקלאות לישראל לאחר "מבול אל-אקצא", וכי מקורות בישראל תיארו זאת כדומה לסנקציות סיניות על "ישראל".

מנגד, בימים אלה מתנהל משא ומתן בין גוגל ל-Waze, חברת אבטחת סייבר, לרכישת האחרונה תמורת 23 מיליארד דולר. למרות שזה עשוי להיראות כמו נהירה של השקעות זרות ל"ישראל" ולמגזר הטכנולוגיה המתקדמת שלה, רכישת "Waze" בבימויה של "גוגל" כדי להתחרות ב"מיקרוסופט", לאור הסגירות הסיטונאיות של סטארט-אפים "ישראלים" ב- המגזר הטכנולוגי, קרוב יותר לתהליך חיסול המגזר הזה בישראל.

 

חדשות כלכלה
הכי חם