דיווח מדאיג על רמת העוני בארץ


דיווח מדאיג על רמת העוני בארץ

ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים, שמשקפים שיעורי עוני של 20.7% מאזרחי ישראל, 27.9% מהילדים בישראל ו-12.8% מזקני ישראל

כמדי שנה מפרסם המוסד לביטוח לאומי את דוח מימדי העוני ואי השיויון בהכנסות לשנה הקודמת, הפעם 2023, השנה שבה כלכלת ישראל כבר התאוששה ממכת מגיפת הקורונה ובסופה נכנסה לכלכלת המלחמה.

שנת 2023 המשיכה להתאפיין במצב כלכלי-חברתי מעורר דאגה: מימדי עוני גבוהים ואי-שוויון ניכר בהכנסות. ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים, שמשקפים שיעורי עוני של 20.7% מאזרחי ישראל, 27.9% מהילדים בישראל ו-12.8% מזקני ישראל (זאת על פי ההגדרה המצמצמת של הכנסה לנפש. ההגדרה המרחיבה לעוני כמחסור בתנאי מחיה בסיסיים, מכניסה תחתיה כמעט 40% מילדי ישראל וחמישית מהזקנים י"ב).

שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים בכלל העניים הגיע ב-2023 ל-64.9%:  42.4% מהערבים ו-22.5% מהחרדים – כפול ממשקלם באוכלוסייה. אחוז העוני בקרב יהודים לא-חרדים ב-2023 היה 14%. בין 2022 ל-2023 אחוז העניים הרשמי נותר כשהיה, מ–20.8% ל-20.7%. ללא קצבאות הביטוח הלאומי, אחוז העוני בישראל היה מגיע לכמעט שליש מהאוכלוסייה, 31.1% (עלייה מ-30.6% בשנה הקודמת). "האי-שוויון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות על פי מדדים שונים. על פי מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות, מדינות שבהן האי-שוויון גבוה יותר הן ליטא, ארצות הברית, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה. בחלק ממדדי האי-שוויון ישראל ממוקמת אף במקום פחות טוב" מדגישים מחברי הדוח.

אזורים גאוגרפיים:  

תושבי הצפון, הדרום וירושלים – עניים יותר. על פי ממצאי הדו"ח מודיעין-עלית הוא היישוב העני ביותר, לאחר מכן לפי סדר יורד: ירושלים, בית שמש, בני ברק, לוד, נתניה, אשדוד, באר שבע, יפו ובת ים.

עצמאיים: 

שיעור העוני בקרב העצמאיים הושפע, בין היתר גם מסגירת חלק מהעסקים בענף המסחר והמסעדנות בעקבות המלחמה. 

נמצא, כי רמת העוני הגבוהה ביותר נמצאת בענפי: שירותי אירוח ואוכל, שירותי ניהול ותמיכה, שירותי הבריאות והסעד וכן בענפי האמנות והבידור, החינוך והחקלאות.

משפחות: 

 קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2023  מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה ל-4,155 ₪ בחודש כדי להימצא מעל קו העוני, משפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 8,808 ₪ לחודש, ומשפחה של זוג עם שני ילדים תזדקק לסכום של 10,637 ₪ כדי להימצא מעל קו העוני.

כמו כן, משפחות בהן ראש המשפחה בגיל 30-44 הושפעו רבות מהמלחמה כיוון שבאופן טבעי אלו המשפחות 'שהשתתפו' במלחמה, כך שלא מעט חיילים משוחררים גויסו למילואים ולא יצאו לשוק העבודה. 

ההגדרה מצמצמת

יש להזכיר כי להבדיל ממדד העוני הרב מימדי של "לתת" שפורסם מוקדם יותר השבוע, הדוח הרשמי לא רק שמתייחס לשנה הקודמת ולא לזו המסתיימת החודש, אלא גם מצמצם מאד את הגדרת העוני לאנשים שהכנסתם נמוכה מההכנסה החודשית החציונית נטו לנפש ועמדה ב-2023 על ל-3,324 שקלים. אם בהגדרה הרחבה של עוני שבדוח האלטרנטיבי נכנסים גם רבים ממעמד הביניים שחיים בתנאי מחסור וקושי במימדים של בריאות, דיור, חינוך, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה, וכאלה יש בישראל 2.8 מיליון אנשים, הרי שהדוח הרשמי מחשיב רק את מדד ההכנסה ומכאן הנתון של "רק" כמעט 2 מיליון ישראלים שחיים מתחת לקו העוני. זאת אף שגם בביטוח הלאומי מודים כי מדובר בהגדרה סטטיסטית מצמצמת.

צופים בדאגה על השלכות המלחמה

הפוליטיקאים כושלים זה שנים בטיפול שורש בנגע העוני בישראל וגם בממשלה הנוכחית מקימים מועצה חסרת תוכן למאבק בעוני, מבטלים גופים מקצועיים מייעצים וחשובים כמו המועצה לביטחון תזונתי בשביל עוד ג'ובים ונוקטים במדיניות שנויה במחלוקת של תווי מזון לאוכלוסיות מקורבות ונגררים בשל כך לעתירות לבג"צ. גם כשאת המשרדים החברתיים מובילות מפלגות שחרטו על דגלן את המאבק למען השכבות החלשות כמו הליכוד וש"ס.

להבדיל מהממשלה שזנחה כל טיפול שורש בעוני עוד לפני פרוץ המלחמה ומשרי הרווחה והעבודה הכושלים של ש"ס שפיצלה למען תפקידים לאנשיה את האחריות על הביטוח הלאומי למשרד העבודה בכלל בעוד האחריות הישירה על הטיפול בעוני היא של משרד הרווחה, מחברי הדוח הם אנשי המקצוע של אגף המחקר והתכנון בביטוח הלאומי. הם אינם מנסים כמו הפוליטיקאים לייפות בדוח את הסטגנציה המאפיינת את העוני בישראל עד פרוץ המלחמה שהדוח מכסה, ולא מכחישים שהשלכות המלחמה ונסיקת יוקר המחיה והמיסים בצילה, סביר שרק יעמיקו את המצוקות של השכבות החלשות, מה שיקבל ביטוי סטטיסטי בדוח שיתפרסם בשנה הבאה.

ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, ואנשי האגף רינה פינס ונתנאל פלאם, מחברי הדוח, כותבים: "אירועי 7 באוקטובר, כמו מגיפת הקורונה, השפיעו רבות על המצב הכלכלי-חברתי במדינה באמצעות השפעתם על הצמיחה הכלכלית ועל מדיניות הרווחה שננקטה. ב-2023 השנה שבה פרצה מלחמת "חרבות ברזל", נפגעה הצמיחה הכלכלית במשק. העוני והאי-שוויון לפי הכנסות, התרחבו" הם מציינים אמנם שהממשלה נרתמה במלחמה, כמו במגיפה, להגדיל את תקציבי הביטחון הסוציאלי, אבל רומזים כי מצד אחד מדובר בקרש הצלה חיוני לרבבות ישראלים בעת חירום אבל מצד שני לא מספיק לטיפול שורש בבעיה המושפעת בראש ובראשונה מיוקר המחיה שהממשלה זנחה.

"אסור שהחלשים ישלמו את מחיר הקיצוצים"

מחד, לולא הסיוע מהביטוח הלאומי היו עוד 10% מהישראלים נופלים כבר בשנה שעברה מתחת לקו העוני כך שלא כל ישראל חמישי היה עני אלא כמעט כל ישראלי שלישי, אבל מאידך, הקיצוצים בממשלה שהמלחמה מחייבת עלולים לפגוע בעיקר בחלשים ביותר. "בעת כתיבת הדוח אנחנו נתונים במציאות שיכולה להוביל לכיוונים ביטחוניים שונים ובעטיים להשלכות כלכליות-חברתיות שבעת הזאת אי אפשר לצפות אותן ואת עוצמתן במלואן. הדבר יחייב הקצאת משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. ההוצאות הניכרות של המלחמה יחייבו קיצוצים בתקציב ומציאת מקורות מימון. יש לשים לב שהקיצוצים לא יפגעו בשכבות החלשות שמצבן הכלכלי-חברתי כבר עתה בעייתי" אומרים מחברי הדוח.

מנדי בלוי מאש"ל חב"ד, מפעילת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, מסר בתגובה לנתוני הדו"ח: "כל שורה בדו"ח העוני החמור שוברת את הלב ובפרט הנתון המזעזע של 5 אחוז מאזרחי ישראל שמוותרים על ארוחה חמה בעקבות מצבם הכלכלי.

חדשות כלכלה
הכי חם