תרחישים אפשריים של ההתנגדות העיראקית כנקמה על דמו של השהיד הנייה
להתנגדות העיראקית עשויה להיות יעדים כמו יצירת חוסר ביטחון בנמל אשדוד, התקפות טילים/מל"טים על לוחמים ישראליים בציר נצרים או בפילדלפי, או אפילו בגולן הכבוש, או תקיפת המסדרון היבשתי להעברת מזון לאזורים הכבושים וכו'.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, רצח אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס בטהרן, והפעולה החצופה של המשטר הציוני בהפרת הריבונות הלאומית של איראן גרמו לכל חברי ציר ההתנגדות, לרבות קבוצות ההתנגדות האסלאמת העיראקית, לראות לפניהם שלב חדש של הסלמה, תוך סיוע לעזה ולציר ההתנגדות.
הפצצת נמל חודיידה בתימן, חיסולו של השהיד פואד שוכר בדרום ביירות ולאחר מכן חיסולו של השהיד אסמאעיל הנייה על ידי מערכת הביטחון והמודיעין של המשטר הציוני העמידו את קבוצות ההתנגדות העיראקיות, כמו קבוצות אחרות בציר הזה, במצב גורלי.
במקביל לתקריות הללו, כוחות הצבא העיראקי בג'רף אל-נסר, מחוז בבבל, הותקפו באוויר. גם מתקפה זו הובילה למות קדושים של מספר לוחמי ההתנגדות האסלאמית העיראקית.
מאז תחילת מבצע סערת אל-אקצא ולאחריו התקפות המשטר הציוני על רצועת עזה, כוחות ההתנגדות העיראקית תמיד תמכו בהתנגדות הפלסטינית. התמיכה וההשתתפות של ההתנגדות העיראקית הביאו להחלשת העמדות האמריקאיות, בנוסף לפגיעה בכמה מטרות בעומק השטחים הכבושים. העיראקים היו עדים למות הקדושים של "אבו באקר א-סעדי", אחד ממפקדי גדודי חיזבאללה, ו"אבו תקווא א-סעידי", מפקד בכיר בתנועת נוג'בא, בדרך להגן על חזון הקודס ופלסטין.
מבט על תמיכתה של עיראק בתושבי עזה
בדרך כלל, במהלך עשרת החודשים שחלפו מאז מבצע סערת אל-אקצא, הממשלה, מספר רב של מפלגות וזרמים עיראקיים, בעיקר המפלגות השיעיות, תמכו בתושבי עזה ובמבצע ה-7 באוקטובר. גם מספר קבוצות התנגדות עיראקיות הודיעו על תמיכתן בשדה הקרב מאז 7 באוקטובר. רוב ההתקפות של קבוצות ההתנגדות העיראקית התמקדו בבסיסים הכבושים על ידי ארה''ב בסוריה ובעיראק ובפלסטין הכבושה, כולל אילת וחיפה.
תרחישים של השתתפותה של עיראק בשלב לאחר רצח השהיד הנייה
לפי האמור לעיל, צפוי שקבוצות ההתנגדות העיראקית יתמקדו יותר מבעבר במטרות הציוניות, וימשיכו לעקוב אחר סוגיית גירוש הלוחמים האמריקאיים מעיראק באמצעים מדיניים, אם כי לפגיעה בג'רף אל-נסר תהיה השפעה שלילית על המשא ומתן בין עיראק לארה"ב.
לאחרונה, שר ההגנה העיראקי "ת'אבת אל-עבאסי", מטעם ראש ממשלת מדינה זו "מוחמד שיאע אל-סודאני" ניהל משא ומתן עם הצד האמריקאי; כמו כן, "עבדול-אמיר יאר אללה", הרמטכ"ל של צבא עיראק וראש צוות המשא ומתן העיראקי בוועדת התיאום העליונה בין עיראק לארה"ב, היה אחראי על דיון בדבר שיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות ובקביעת עיתוי נסיגת הכוחות האמריקאיים. המשא ומתן בין יאר אללה ורשויות הצבא/הביטחון האמריקאיות הסתיים ללא תוצאות.
לכן, נראה שהכוחות העיראקיים יכולים להתמקד ביעדים כמו יצירת חוסר ביטחון בנמל אשדוד, שחשובה הרבה יותר מנמל אילת, התקפות טילים או מל"טים על הלוחמים בציר נצרים או בפילדלפי ברצועה, העסקת צבא המשטר הציוני בחזית הגולן, פגיעה בצד הציוני של המסדרון היבשתי להעברת מזון מירדן לאזורים הכבושים וכו'. האלה יכולים לשפר את האפקטיביות של חזית ההתנגדות העיראקית, כמו הכוחות המזוינים התימניים וחיזבאללה בלבנון.
כמו כן, במקרה של הסלמה - במיוחד בלבנון - להתנגדות העיראקית יהיה תפקיד חשוב במסדרון להעברת נשק ותחמושת וסיוע לחיזבאללה.
תקיפת בסיסים אמריקאיים תהיה הכרחית רק אם וושינגטון תשתתף ישירות בתוקפנות הצבאית הציונית נגד לבנון או איראן. עם זאת, חוסר יכולתה של וושינגטון להתעמת ישירות עם איראן וציר ההתנגדות גרם למשקיפים רבים להעריך כי השתתפותם של האמריקאים בהתמודדות עם תגובת איראן וציר ההתנגדות כנקמה על דמו של השהיד הנייה תהיה מוגבלת רק לרמה הגנתית. במקרה זה, התמקדות במטרות הציוניות במהלך התגובה הקרובה של ציר ההתנגדות נחשבת לחוזק במגמה זו.
