קצין המוסד: העם המצרי רוצה למחוק את ישראל
קצין המוסד הישראלי, יאיר רביד (רביץ), ראש אגף המבצעים של המוסד בביירות, הזהיר בכל עת מפני קריסת הסכם השלום עם מצרים, ותיאר זאת כהסכם "שביר".
סוכנות הידיעות טסנים דיווחה כי הקצין הישראלי אישר כי העם המצרי אינו רוצה ליצור יחסי שלום עם ישראל, שכן לעם המצרי יש שנאה בלתי מוגבלת לישראלים והוא מתאפיין בתגובה חריפה לכל מה שקשור לישראל.
יאיר רביד, הידוע בכינוי (רביץ), הוא סופר ומנתח אסטרטגי במספר עיתונים ישראלים, ושימש בעבר כמפקד מרחב הצפון של יחידה 504 של צבא ישראל.
במאמר שפרסם העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות", אמר רביץ כי חוסר ההבנה של ראשי שירותי המודיעין והצבא הישראלי בשנים האחרונות בקריאת המזרח התיכון ודרכי התנהגותו, וקביעתם כי חמאס וחיזבאללה הם האויבים החשובים ביותר של ישראל, הרחיקו לי שינה מעיני במשך תקופה ארוכה, אשליות, הזיות ותקוות שלא נתמכו בעובדות הגיעו למקסימום באסון הנורא שאירע ב-7 באוקטובר, אבל כל זה לא אומר שמצרים היא הסכנה האמיתית.
הוא המשיך: "כולם אחראים לאסון, חלקם בשל חוסר אחריות בסיקור מודיעיני, חלקם בשל זלזול, יהירות ואי הבנה של כוונות האויב ותוכניותיו, וחלקם בשל היעדר מתאים. הכנה צבאית לסיכול התקפת האויב".
הוא הוסיף: "בשנת 1979 נחתם הסכם שלום בין ישראל לאויבתה הגדולה ביותר, שהיא מצרים וכולנו, כולל אני, לא הסתרנו את שמחתנו על ההסכם שנחתם, שסיים מלחמות עקובות מדם עם הגדולים ביותר. מדינה ערבית, מדינה שלא הייתה בתוכנו, מסתמנת כסכסוך אזורי, ויש לציין שהמניע החשוב היחיד היה הקשר של מצרים לסכסוך היהודי-פלסטיני, והתפקיד המרכזי שמילאה בהובלת העולם הערבי.
הוא המשיך ואמר: "כשהאופוריה הראשונה חלפה לאחר חתימת ההסכם בין שתי המדינות, בזמן שאזרחי ישראל חגגו את נקודת המפנה ההיסטורית בפסגת האזרח הישראלי הממוצע, שנסע לקהיר ואכל כשרי במדינה. הבירה המצרית וקניתי מוצרים בשווקי מצרים, התחלתי להרגיש את קצין המודיעין מושתל במודעות שלי להוצאת אזהרות: בהתחלה רמת הווליום הייתה נמוכה, אבל עם חלוף הזמן, האותות גדלו, ועכשיו הווירטואלי שלי המכשיר צועק בקול מחריש אוזניים: היזהרו ממצרים, כי אין לנו הסכם שלום אמיתי בינינו לבינם".
הוא המשיך: "אכן, בתקופה הראשונה של פרוץ השלום, קל היה להבחין בין מספר גורמים שהיו אמורים למשוך את תשומת לבם של אלו שהיו אמורים לאסוף מידע על מצרים לאחר חתימת השלום עם ישראל. אפשר להגדיר את מצרים כ(מדינה "אויב ידידותי, זו ההגדרה הקלה ביותר שיכולתי למצוא כדי לתאר את המצב".
הוא הוסיף: "כל אירוע שמתרחש במזרח התיכון בין ישראל למדינה ערבית זוכה לתגובות רעות מהציבור המצרי".
הוא ציין כי מספר התיירים הישראלים המבקרים במצרים כיום קטן מאוד, ומספר המצרים המבקרים בישראל הוא אפס, ותכניות הלימודים הנהוגות בבתי הספר במצרים בקושי השתנו, והשנאה לישראל וליהודים עדיין רווחת ברחוב המצרי, והאנשים האלה אפילו רוצים למחוק את ישראל.
הוא המשיך: "אפשר לומר, המצב בגבול מצרים הארוך רגוע, אבל האנשים היושבים מאחורי הגבולות הללו שנאה גמורה לעם ציון".
הוא הוסיף: "ההתנגדות המתמשכת של מצרים לשליטת הצבא הישראלי בציר פילדלפיה נועדה גם למנוע את חשיפת המעורבות העמוקה של הצבא המצרי בהברחת נשק וציוד צבאי ממדבר סיני לעזה, לשימוש חמאס במלחמתו עם ישראל", הוא טען.
הוא המשיך: "בזמן שמדינת ישראל זוללת את פירות השלום כאילו אין מחר, וכאילו הסכמי השלום לא נחתמו עם מצרים, אלא דווקא עם שוויץ ולוקסמבורג, מנהיגי הצבא הישראלי החלו לעסוק בצמצום הצבא בגבול מצרים, פירוק יחידות השבתת טנקים ומכירתם למדינות שלישיות.
לדבריו, "המערכה שמתנהלת בימים אלה גרמה לנו להבין שהצבא הישראלי, שהיה פעם גדול, חזק וחכם, הפך לצבא קטן ברוח אחד המנהיגים שלנו, ולא חכם במיוחד. האם הוא יכול להדוף את שלנו האויבים הגדולים והחזקים ביותר, נוכחיים ופוטנציאליים, כאשר אנו מצמצמים את מספר הצבא?".
קצין המוסד הישראלי אישר כי למרות התנאים הכלכליים הקשים של מצרים, היא בונה צבא מודרני המצויד במיטב הנשק הקיים בשוק, מטנקי אברמס אמריקאים ועד לטנק הרוסי המודרני T-90 וכלי נשק נוספים.
לדבריו: "כרגע אני מחוץ למערכת המודיעין, והכלים העומדים לרשותי אינם מאפשרים לי לקבוע אם מאמצי האיסוף המופנים כלפי מצרים מספקים ועומדים בדרישות או לא, אך העובדה שחיל המודיעין סגר את יחידת (הציב) שפעלה באיסוף מידע ממקורות מספיקים לי עניינים גלויים כמו עיתונות, רדיו וטלוויזיה כדי להבין שראשי צבא ישראל בדורות האחרונים אולי מעדיפים מידע שהושג מהתקשורת הישראלית, ותנו לנו אל תשכח שהם גם בונים את עתידם הפוליטי".
